19 98 גיליון שנה לשבעה באוקטובר צה"ל היה ערוך ומוכן למלחמה בסיני מול הצבא המצרי, אחרי שלושה שבועות של המתנה מתסכלת עם ממשלה מפוחדת. גם , היינו ערוכים 55 אנחנו, חטיבת הצנחנים ומוכנים לצנוח מדרום לאל-עריש, להשתלט על שדה התעופה שם, ולהגן עליו עד שיגיעו כוחות צה"ל ביבשה. כשהמריאו מעלינו מטוסי חיל האוויר שהיו ערוכים ומוכנים לשלוש שעות היסטוריות של חיסול שבעה חילות אוויר במדינות אויב, עוד קיבלנו תדריך מסודר מאד לקראת הצניחה – שבוטלה כעבור שעה-שעתיים... ואז התרחשה ההפתעה הגדולה: השליט המצרי ידע שצה"ל ערוך ומוכן מולו בסיני, ולכן גרר את המלך חוסיין אחריו למלחמה, ואף כפה עליו גנרל מצרי כמפקד ישיר על "החזית המזרחית". כאשר ישבנו בתדריך לצניחה שבוטלה, התחיל הלגיון הירדני לירות בירושלים ולאורך "הקו הירוק" (גבול ), ואף קידם כוחות מול רמת רחל בדרום 67 העיר. בלי שום הכנה והיערכות העלו אותנו לירושלים במקום לצנוח בסיני... המפקדים שלנו קיבלו תדריך חפוז מגג בית ההסתדרות ברחוב שטראוס, ואנחנו הלוחמים קיבלנו תדריך של כמה דקות באוטובוס לפני שיצאנו לקרב, שאיש מאיתנו לא היה מוכן אליו. גם המפקדים שלנו לא הכירו את הרחובות בדרך לרוקפלר, ולא את גבעת התחמושת. המחיר היה כבד, גם )28 בגבעת התחמושת, וגם (בגדוד שלי, גדוד ברחוב דרך שכם. אבל, אילו השאירו אותנו בהגנה על הגבול הבעייתי מאוד באחזקה בתוך העיר המחולקת, עד שנכיר ונדע ונהיה ערוכים ומוכנים, לא היינו משחררים את ירושלים בכלל. זאת, מאחר והלחצים מבחוץ ומבפנים, היו עוצרים את היומרה הישראלית לשלוט בעיר העתיקה: הכיצד ייתכן שמדינת ישראל הקטנה, מדינת העם היהודי, תשלוט ב"מקומות הקדושים" למיליארדי נוצרים ומוסלמים? הם היו מתאמצים למצוא "הסדר" של הפסקת אש בעיר המחולקת... בשאלה הבה נתקדם בציר ההיסטורי, הבאה: מה גרם ל"מחדל" המודיעיני בפרוץ האישית: תשובתי מלחמת יום הכיפורים? כשנה וחצי לפני מלחמת יום הכיפורים שירתנו במילואים במעוזי צה"ל בצפון תעלת סואץ. ראינו את המצרים מולנו מטר), ודיברנו בינינו, 200 מעבר לתעלה (כשאם הצבא המצרי יפלוש בבת אחת לאורך התעלה, "קו בר לב" ייפול, כי הוא לא ערוך ולא מוכן לפלישה כזאת. ניסו להסביר לנו, שחטיבת שריון אמורה למלא את המרחב הפתוח שבין המעוזים, ולא השתכנענו. והנה, הגיע אלינו קצין מודיעין לשיחת הסבר "כל התוכניות בבונקר שבמעוז. הוא אמר: של צה"ל מבוססות על כך, שתהיה התרעה 72 על פלישה מצרית מתוכננת, לפחות ממצב שכיבה הרמתי את ראשי שעות לפני". "ואם לא תהיה התרעה כזאת"?ושאלתי: כדרכי "זה לא יכול להיות!" ענה לי הקצין: "ואם בכל זאת לא תהיה?"התעקשתי: "זה יהיה נורא, אבל ענה קצין המודיעין: " הייתי אז המום ממצבו זה לא יכול להיות! של חיל המודיעין, אך גם אני לא העליתי על דעתי, שתהיה התראה ברורה, ויפרשו אותה כ"תרגיל" בגלל "קונספציה"... לצערי הרב, לא הופתעתי ביום הכיפורים, וגם לא בשבת שמיני עצרת! האחרונה: האם היה שאלתי ניצחון במלחמת יום הכיפורים? החותמת: ניצחון והתשובה צבאי מוחץ של צה"ל, שיצר הרתעה של שנה מפני התקפה צבאית דומה – חלק 50 מאויבינו פנו להסדרים מדיניים, והתוקפנים עברו למערכות של טרור. לא היינו ערוכים לצליחת התעלה, לא היינו ערוכים לקרב בתעלת סואץ, ולא היינו המצרית 3 ערוכים לסגירת המצור על ארמיה בפאתי העיר סואץ, תוך הפרה של הפסקת האש הראשונה, שגרמה לאיום גרעיני רוסי ולכוננות גרעינית אמריקאית. אילו היינו מחכים עד שנהיה ערוכים, לא היינו מנצחים בסואץ, ומי יודע אלו מלחמות שנמנעו היו פורצות בגלל אובדן ההרתעה הישראלית. במלחמת העצמאות "השמינית" ולסיכום: שפרצה שוב בגין מחדל מודיעיני, בשבת שמיני עצרת התשפ"ד, איראן ושליחיה לא הצליחו במשימתם, בינתיים. בצפון הם לא תקפו ראשונים, אולי מתוך חשש לתגובה ישראלית מרחיקת לכת. בדרום, הם חוללו טבח נורא, אך כשלו בהשתלטות על השטח. צה"ל ורוב תושבי הדרום התעשתו תוך יומיים-שלושה, הדפו את הפורעים חזרה לרצועה והשיבו מלחמה שערה. אבל, המצב הנוכחי הוא סוג של 'תיקו', בלי הכרעה וללא הרתעה. כל דחייה בהכרעת המלחמה שמובילה איראן נגדנו, מגבירה את הלחץ הבין-לאומי שמוביל ידידנו נשיא ארה"ב ג'ו ביידן (עם חיבוק עז!), כדי למצוא הסדרים מדיניים בתיווך קטר, ולמנוע הכרעה ישראלית גם בדרום וכמובן בצפון, בעיקר בגלל החששות מאיומי איראן והדאגה ממלחמה כוללת במזה"ת. בלי הכרעה בעת הזו של המלחמה, השלב הבא ייפתח שוב על ידי איראן, כנראה בצפון, ובעיתוי שייראה להם מתאים. לפיכך, עם כל ההערכה לנשיא האמריקאי, אסור לישראל להיגרר לחוסר ביטחון מתמשך שכזה, בלי להשיג הכרעה, שבהמשך – תייצר מחדש הרתעה. מי אמר את הדברים הבאים, ומתי? "אל נשלה את עצמנו – אנו מתמודדים לא בפני טרור אלא בפני מלחמה. זוהי מלחמה לאומית שהכריזו עלינו הערבים" חללי תרפ"ט מובאים לקבורה בירושלים
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=