66 98 גיליון יהודית-יחזקאלי-גלילי, בת נשר ויוצאת קהילת המודיעין, בתגובה "איפה קבור שייח' עז 97 על המאמר של חיים מנור-מינא בגיליון א-דין אלקסאם?" והייתה נוכחת במקום בעת קבורתו של עז "כמי שגדלה בנשר , אני מבקשת לתקן פרטים המופיעים 1936 בשנת אדין אל קסאם ) ליד 1948- (ולא ב 1923 במאמר. "היישוב הוקם לראשונה בשנת המפעל למלט נשר, שהוקם על אדמת ביצות. מאחר והאדמה הייתה אדמת הקדש מוסלמי, התירו לפועלי המפעל לבנות רק החליט הווקף המוסלמי להקים בלב 1933 צריפים למגוריהם. בשנת שכונת הצריפים בית קברות מוסלמי, והתושבים נאלצו להעתיק את צריפיהם למרגלות ההר. כנופיותיו של עז אדין אל קסם, של אבו דורה ואבו ג'ילדה, התמקמו בבית הקברות ובכפר בלאד אל שיח' הסמוך לנשר. מדי ערב ירו עלינו, התנכלו לנו, ולעיתים שילחו אש בצריפים. הלווייתו של עז אדין אל קסאם בבית הקברות בנשר, זכורה לי היטב כאירוע מפחיד. ילדי נשר, ואני ביניהם, פונו לבית הספר שהיה הבניין המבוטן היחידי בישוב, וההורים הוצבו בעמדות שמירה להגן על השכונה. על ידי 1948 הכפר באלאד אל שייח' הסמוך לנשר, נכבש בערב פסח של חטיבת "כרמלי" וכיתת פלמ"ח. 21 לוחמים מגדוד מתי נוסד הישוב נשר שלידו נקבר עז א-דין אלקסאם? לעניין מעניין יהודית יחזקאלי-גלילי של מבט מל"מ פורסמו שני מאמרים המנסים להסביר 97 בגיליון . האחד של ד"ר דב תמרי 7.10.2023- את כשלי המודיעין לפני ה (תא"ל בדימוס) והשני של שלמה קשי (אל"מ בדימוס) ודוד צור (תא"ל בדימוס). כשל 'התעלומה' היה אי ההבנה עד 1973 קשי וצורי מסבירים כי "בכמה מצרים וסוריה נחושות ליזום מלחמה... שתשיב הכבוד הלאומי ותפשיר הקיפאון המדיני למשא ומתן שיביא להחזרת השטחים” זה כמובן נכון והתברר אז בדיעבד, אבל לא . ומוסיפים הכותבים: “כשל 2023- רלוונטי ל עמוק יותר: הן במרכיב 2023- המודיעין ב ה'תעלומה': אי הבנת עומק השנאה ומידת הנחישות לפגיעה נרחבת בישראל ובאכזריות חסרת תקדים". ואני תמה איפה יש כאן תעלומה במובן של פער בהבנת עם ישראל את מהות אויביו? היש בתוכנו מישהו שלא מבין את עומק השנאה? את הנחישות לפגיעה נרחבת ביהודים? ואת האכזריות חסרת התקדים? בעיקר אם הוא איש מודיעין שמבין ערבים וערבית. זו תעלומה? זה כאן איתנו, עם שנה. 100- הורינו ועם ילדינו כבר למעלה מ והם מוסיפים: “והן במרכיב 'הסוד': עיתוי הפעולה וגודל סדר הכוחות התוקף. גם כאן, התעלומה שלא הייתה 97 תגובה למאמרים מגיליון אהרון סיני - גימלאי שב"כ ההכנות היו קשות להסתרה וחלקן נעשו מול התצפיות, אך אי זיהוי 'התעלומה והתמודדות עימה', היקשו ביותר על חשיפת 'הסוד'". תעלומה לא הייתה ולא נבראה אלא במוחם של מי שטועים לתאר את אנשי המודיעין שלנו כחסרי דעת. לא יימצא איש שב"כ אחד שעבד בתחום הערבי ולא מכיר את פרטי "התעלומה", ושלא האמין שזה יכול לקרות במציאות. אלא שהגנת הגבול, פיזית, היא לא באחריות שב"כ. מי בצה"ל לא יודע שמכשול, משוכלל ככל שיהיה, לא עוצר כלום ללא חיילים, כל הזמן, יש או אין התרעה. אז מה היה לנו? אויב שמכריז כל יום בקולי קולות על כוונותיו, קיבלנו את תוכניותיו המפורטות, אין תעלומה ואין סודות מלבד אחד: עיתוי הפעולה. סליחה! את זה החמאס לא חייב ולא יכול היה לספק לנו מראש... וצה"ל, כמו צה"ל, למרות הלקח שלמדנו , גם אם יש ידיעות ובמקרה זה גם 1973- ב ידענו על הכוונות, לא מוכן "למשחק” בלי התרעה מראש. כאן מתאים לסכם בדברים הנכוחים שכותב ד"ר תמרי במאמרו המחכים: “לא אהיה מופתע אם וכאשר (שוב) נופתע". 10 97 גיליון 7.10.23- ל››› 6.10.73 בין :2023 ,1973 כשלי מודיעין בהפתעות מצטיינים ב"סודות" כושלים ב"תעלומות" לאורך עשרות שנים, טופח הטיפול המודיעיני השוטף במבצעים וסיכולים בתקופות בט"ש וניהול מב"מ, וקיבל משאבים ויכולות גבוהות, לצד צבירת יוקרה רבה; ואילו המחקר האסטרטגי-התרעתי, עם כל נוצרה עם השנים תרבות עמוקה של השקעה מתגמלת *חשיבותו, ומבלי שהוחלט על כך, "דרך במקום" "), על פני טיפול בהתמודדות מול SECRETS בפתרון "חידות" מודיעיניות מבצעיות מסוג "סודות" (" המוניטין המכובד של המודיעין הישראלי בא בעיקר מהצלחה באתגרי * )"MYSTERIES "תעלומות" (" העיסוק המוצלח והמניב ב"סודות", העצים את האשליה ויצר לאסוננו תחושת ביטחון מזויפת*"הסודות" אל"מ (בדימ.) שלמה קשי ותא"ל (בדימ.) דודו צור מלחמת "חרבות ברזל" לא תמה ומוקדם עדיין לסכם דבר בנחרצות, אך מהרגע ,2023 אוקטובר 7 הראשון לפריצתה ברבים הצביעו על הדמיון בין מרכיבי הכשל ועוצמת ההפתעות האסטרטגיות בעלות .1973 לאלה של 2023 התוצאות הקשות של ננסה להאיר ולסייע בהבנת האירוע הנוכחי, מזווית הדמיון והשוני, ובעיקר מניסיון לאתר מקורות משותפים להפתעות. האם המודיעין הישראלי חזק מאוד ב"סודות", אך מתקשה מאד ב"תעלומות" ? תובנה עיקרית שאנו מציעים כסיבת שורש תרבותית-מתודולוגית לכשל המודיעיני החוזר, הינה התפתחות תרבות בקהילת המודיעין, המתעדפת למעשה את המחקר המבצעי על פני המחקר האסטרטגי. לאורך עשרות שנים, טופח הטיפול המודיעיני השוטף במבצעים וסיכולים בתקופות בט"ש וניהול מב"מ, וקיבל משאבים ויכולות גבוהות, לצד צבירת יוקרה רבה; ואילו המחקר האסטרטגי-התרעתי, עם כל חשיבותו, ומבלי שהוחלט על כך, "דרך במקום". כך, בשני מבחני-העל בהתמודדות של המחקר האסטרטגי, קהילת המודיעין שגתה, והביאה לשתי ההפתעות הגדולות והקשות ביותר שהוכנו לישראל. הצורך המיידי והקבוע במבצעים וסיכולים שרובם המכריע הסתיים מהר ובהצלחה, הביא בהדרגה לתיעדוף בפועל של המחקר המבצעי על פני האסטרטגי. נוצרה עם השנים תרבות עמוקה של השקעה מתגמלת בפתרון "חידות" מודיעיניות ”), על Secrets מבצעיות מסוג "סודות" (“ פני טיפול בהתמודדות מול "תעלומות" :)”Mysteries“( ), היסטוריון Joseph Nye היה זה ניי ( ששימש כעוזר מזכיר ההגנה של ארה"ב ), שחילק 1994-5 לענייני ביטחון לאומי ( בעבר את שאלות המחקר של ארגוני מודיעין לשני תחומים: "סודות" – סוגיות להן קיימת תשובה בעולם, ואיסוף אפקטיבי יכול להביא התשובה המדויקת, או קרובה לכך. לעולם זה שייכים רוב תחומי המבצעים, הסיכולים, תקיפות המב"מ, וכו'. מנגד, יש סוגיות שאין להן תשובה בעולם: "תעלומות". אלה סוגיות, רובן עתידיות, שמטבען חסרות פתרון קיים בהווה, ולכן אין איסוף שיביא לפתרונן, אלא סיעורי מוחות. כך לדוגמא, עולם "הכוונות" של מנהיגים ומדינות, או זיהוי תהליכים והערכת סיומם, שייך ברובו לתחום "התעלומות". בצדק הוסיף תא"ל מיל' איתי ברון, מפיץ בישראל במספר מחקרי Nye תפיסותיו של מתודולוגיה חשובים שכתב, שקיימות חידות שהן גם וגם: חלקן שייך לעולם "הסודות" וחלקן לעולם "התעלומות". כך לדוגמא, כשירות של צבא מסוים אינה רק כמויות חייליו ואמצעי הלחימה שברשותו, שהן "סודות", אלא גם שאלות שאינן בנות כימות כגון מוטיבציה, איכות האימונים, רמת הפיקוד ועוד: כולן "תעלומות". להבנתנו, ניתן להגדיר בהכללה כי מחקר המודיעין האסטרטגי מבוסס ברובו, לא כולו, על חידות מסוג "תעלומות"; מחקר המודיעין האופרטיבי, מבוסס באיזון משתנה הן על "סודות" והן על "תעלומות"; ישראל עסקה במיגון על ותת קרקעי וחמאס עסק בהכנות ל"מבול אל אקצא". אתר צה"ל
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=