10 98 גיליון שנה לשבעה באוקטובר מערכת האיסוף אחרי ה"התנתקות" מעזה 2005 יציאת כוחות צה"ל מרצועת עזה בלוותה כמובן ביציאת נפות השב"כ מהשטח, ויצרה מציאות חדשה. כוחות צה"ל נערכו סביב הרצועה, ביבשה ובים, בהתאם להערכת מצב, וכן הוקמו כידוע אמצעי הגנה פיזיים, שרק שוכללו ברבות הזמן. מפקדות אוגדת עזה וחטיבותיה התמקמו ב"מחנה רעים", בעוד כוחות הבט"ש – יחידות חי"ר, שיריון, ואחרות, בתעסוקה מבצעית – נערכו סביב הרצועה. מערכת המודיעין – ובעיקר השב"כ – נדרשה להתאים עצמה למצב החדש, בו אין מגע ישיר עם היריב הן לגיוס מקורות והן לחקירת עצורים. המגע המשתנה עם השטח חייב את השב"כ לשנות שיטות ולפתח יכולות נוספות בתחום 504 הסיגינט והסייבר. במקביל, יחידה נערכה להפעלה של מקורות לאורך הגבול שלא היה סגור לחלוטין – היו בו מעברים שאפשרו ליחידה וכמובן גם לשב"כ, מגע עם פוטנציאל אנושי לאיתור, גיוס והפעלת נדרשה אף היא לתרום 8200 סוכנים. יחידה בתחום הסיגינטי וכמובן שהוקמה מערכת של איסוף חזותי באמצעות תצפיות, בלונים, מערכות "רואה יורה", תצלומי אוויר וכיסויים ויזינטיים אחרים, שהופעלו בהנחיית הפיקוד, האוגדה וחטיבותיה. מה לא קרה? רצועת עזה לא הוגדרה כמו כמדינת יעד להתייחסות מודיעינית, למשל לבנון או סוריה. אם ניתן היה להבין זאת עד להשתלטות חמאס על הרצועה וסילוק ), הרי 2007 אש"פ (יוני שלאחר מכן, משהרצועה הפכה ל"חמסטאן" ונותקו הקשרים הישירים של ישראל עם הגורם השלטוני בה, התחייב שינוי. למרות זאת, הסטטוס האיסופי נשמר כשהיה: מצד אחד, הרצועה היוותה איום לביטחון השוטף ונדרשה יכולת התרעתית וסיכולית, כמו גם מודיעין למבצעים ברמה כזו או אחרת. מצד שני, התפתחה שם ישות שלטונית צבאית ואזרחית שנדרש לה מענה עמוק יותר, להכרתה והבנתה בהיבטים של איסוף ומחקר מדיני; כמו גם איסוף ומחקר סביב התשתית הצבאית שהתפתחה, ואספקת יעדים לתקיפה. כאן החל להיווצר פער מודיעיני שבלט במיוחד בהיעדר כיסוי לנעשה בצמרת החמאס, ובהבנת כוונותיה האמיתיות והכנותיה להוציאן לפועל; ובשטח – להכרת מערך המינהור ענק המימדים, אותו "מטרו" שהחמאס השקיע מאמץ אדיר בהקמתו. למרות השינוי בתנאי הזירה, עיקר הקשב המבצעי היה להתרעה הטקטית. המענה המודיעיני הופנה למשימה זו ונותר בחצרו של השב"כ שהוכיח עצמו קודם ל"התנתקות". ,504 כשנה לאחר ה"התנתקות", יחידה בעקבות שינוי ארגוני עמוק, ביקשה להתנתק מהטיפול ברצועה ובקשתה אושרה על ידי ראש אמ"ן והרמטכ"ל. שב"כ נותר אפוא גורם היומינט היחיד מול הרצועה. הסכמת ראש אמ"ן ליציאת יחידה יכולה להעיד על כך שגם הוא – כמנחה 504 הצי"ח (ציון הידיעות החשובות) הקהילתי, היה בטוח ששב"כ, בסיוע גורמי האיסוף האחרים, יתנו את המענה לאיום השוטף ולמודיעין למלחמה, כך שניתן להפנות את יכולות היומינט הצבאי לזירות אחרות, פינוי מגג בגוש קטיף. לאחר ההתנתקות נדרשה מערכת המודיעין להתאים עצמה למצב חדש בו אין מגע ישיר עם האויב. צילום: יוסי זמיר לע"מ כשנה לאחר ה"התנתקות", יחידה , בעקבות שינוי 504 ארגוני עמוק, ביקשה להתנתק מהרצועה ובקשתה אושרה על ידי ראש אמ"ן והרמטכ"ל
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=