57 98 גיליון החשש מבגידה וסיכון לעובדי השטח דרש רמה גבוהה של אבטחה "מאזן האימה" בעבודה עם מקורות אלה נטה לרעתנו, ולכן נדרשנו לבנות מערכת תגמול הולמת של מי שהוחלט להמשיך בהפעלתו. המניע העיקרי היה כספי, לפיכך הוגדל התגמול לצורך חיזוק המניעים וקיום הקשר. בנוסף, התחייב טיפול במקורות גלויים או בכאלה שנחשפו. יחידת השיקום הופעלה כדי לקלוט או לשקם אותם ואת משפחותיהם, בארץ או בחו"ל, כדי למנוע פגיעה בהם. התמודדות עם גיוס מקורות חדשים ציר מרכזי בעבודת שב"כ הוא ריענון מערך המקורות וגיוס מקורות חיים חדשים. הניתוק הפיזי מהשטח יצר צורך למצוא שיטות גיוס חדשות. אם עד אז רכזים היו אחראים גם על גיוס מקורות וגם על הפעלתם, מאז בוצעה הפרדה בין רכזי גיוס מקורות, ובין רכזים שאחראים על תא שטח מסוים, שאחריותם הייתה להפעיל את המקורות בו. היה ברור כי נדרשות תשומות גדולות לרכזים, כך שיוכלו ולהתמקצע להתרכז בגיוס מקורות חיים. שיטות עבודה של יחידות שב"כ נוספות, וגופים אחרים בקהילה, שהתמחו בגיוס מקורות בתנאי נגישות ורגישות גדולים, ובהפעלת סוכנים מרחוק, נלמדו היטב ונעשה בהם שימוש מותאם לצורך איתור וגיוס מקורות. מערכת ההדרכה של עובדי השטח עברה שינויים מתאימים לצורך הכרת שיטות הפעולה הללו והתאמתן למציאות החדשה. שיתוף הפעולה עם מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית במסגרת ההסכמים ניבנו מערכות של שיתוף פעולה עם מנגנוני הביטחון והמודיעין הפלסטיניים בכל אזור, כדי להעביר או לקבל מידע על חשודים המתכננים או שכבר ביצעו פיגועים. הסכמי אוסלו חייבו שמנגנוני הביטחון הפלסטיניים יטפלו במעצר וסיכול של אותם חשודים. לצורך זה מונו מצד מרחב דרום אנשי קשר לרשות הפלסטינית (אק"ל) שנהגו לקיים מפגשים עם אנשי המנגנונים השונים בצד הפלסטיני, להחליף מידע ולתאם פעילות. במסגרת זו נבנתה תורת עבודה חדשה וגובשו נהלי עבודה פנימיים לגבי המידע שיועבר, אופן העברתו, מעקב אחרי הטיפול בו ולוח סמכויות. כמו כן, נבנו מתקנים מיוחדים למפגשים אלה. בפועל, הסתבר כי בהרבה מקרים חשודים אכן נעצרו על ידי המנגנונים של הרשות אולם מהר מאוד מצאו את עצמם, בשיטת "הדלת המסתובבת", מחוץ לכלא. בנוסף הסתבר כי אנשי הרשות פועלים מאחורי הקלעים לבדוק מי המקורות שהעבירו לנו את המידע, ולחקור אותם. ברוב המקרים הם לא הצליחו לאתרם, אך בהחלט היו ניסיונות לכך. משחק זה, של "חתול ועכבר" נמשך לאורך זמן. עם זאת, הקשר הזה עם המנגנונים הניב במקרים מסוימים סיכולים של פעילות חבלנית, גם אם זה היה לטווח הקצר בלבד. לסיכום, הסכמי אוסלו יצרו אתגר ניהולי ומקצועי ענק למרחב דרום של שב"כ. הם חייבו הסתגלות מהירה למצב חדש, והתגברות על מכשולים רבים. ללא ספק, הרבה מהיכולות שהיו לשב"כ טרום ההסכמים נפגעו, היה צורך לבנות תורת עבודה חדשה, אך הארגון עמד במשימה בהצלחה רבה. *שלמה כהן שימש בתפקיד סגן ראש , וראש 1995-1990 מרחב דרום בשנים .2005-2002 המרחב בין השנים הניתוק הפיזי מהשטח יצר צורך למצוא שיטות גיוס חדשות עזה כמוות שמעון רוזנברג ע ַָּזָה ְּכ ְָּמָוֶת ִׂשִנְאָת ָּה. ע ַָּזָה ְּבְמ ְִׁשְע ֹולֵי ָּב ִָּתִים מְמ ֹוטָטִים ִּכ ְִׁשְא ֹול קִינָת ָּה ַּב ֵַּמֵתִים ַּכ ַָּמָוֶת קִנְאָת ָּה, ע ַָּזָה ְּבְב ִָּזָה עַיִן מִתְנ ֵַּׂשֵאת מ ִִּצִּיֹון חֹוזָה: ע ַָּזָה ְּכְעֵז עֲזָאזֵל מּובָלָה וְאֵין לְחֵיל ָּה מְנּוחָה, וְנַחֲלָה? ע ַָּזָה, צַעֲר ָּה ל ָּה אֲח ָֻּזָה הֹו, ע ַָּזָה, ְּבְאַדְמָת ָּה אֲחּוזָה הָאִם עַל ִּת ִֵּלֵי חָרְב ֹות ֵּבֵית ָּה ִּתִתְר ֵַּפֵא מֵחַרְב ֹות ִׂשִנְאָת ָּה? ע ַָּזָה ֹלא ְּבְרַחֲמִים מָע ֹוז ָּה וְאָנָה ֻּכ ָֻּלָנ ּו ָּבָאִים, ה ֲַּנַר ְֶּפֶה ְַּגַל ְֵּגֵל הַחֶר ְָּפָה? � אֹו לְעֹולָם נ ויקיפדיה Amit Martin Mansharof היה מי שהשלה את עצמו שעזה בדרך להפוך לסינגפור של 1995 בהמזרח התיכון
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=