מבט מל"מ - גיליון 65 - פברואר 2013

2013 , אדר תשע״ג, פברואר 65 גיליון | כתב עת לענייני מודיעין וביטחון מבית המרכז למורשת המודיעין עמוד הענן שלפני המחנה תרומתו של השב"כ להצלחת המבצע רוסיה נוכח “האביב הערבי“ האתגרים החדשים של המעצמה באזורנו דור המדבר בוגרי נפת סיני של השב"כ ברב - שיח מעמיק

2 2013 פברואר 65 גיליון דבר היו"ר המרכז למורשת המודיעין אתר הנצחה ממלכתי לחללי הקהילה Israel Intelligence Heritage & Commemoration Center - I.I.C.C מאז ראשית התגבשות היישוב החדש בישראל, ובכל מערכות ישראל מאז ערב הקמת המדינה ועד היום, עמדו אנשי חמ״ן, המוסד, “נתיב״ והשב״כ בחזית העשייה הביטחונית וחירפו גופם ונפשם; לוחמים עלומים שחלקם קיפחו את חייהם בארצות עוינות ואחדים מהם טרם הובאו למנוחת עולם בישראל. חברו יחדיו ותיקי קהילת המודיעין, המשפחות השכולות 1983 בשנת וגופי קהילת המודיעין להקים מרכז הנצחה לחללי קהילת המודיעין ומרכז להנחלת מורשת המודיעין - המל״מ. מאז נחנך המרכז למורשת המודיעין משמש האתר הן להנצחה והן כמרכז תיעוד חינוכי, שנועד להנחיל את מורשת המודיעין לכל בית ישראל ובעיקר לדור הצעיר הגדל במדינת ישראל. מלבד אתר הזיכרון לנופלים ומרכז נתונים ממוחשב, האתר פועל להנחיל תרחישים של מבצעי מודיעין; להפיק סרטי תעודה ומורשת; לנהל מרכז מידע למודיעין ולטרור; לקיים מפגשים ודיונים בנושאי המזרח התיכון והמודיעין; ולהפעיל ספרייה ותצוגות בנושאי מודיעין. המל״מ פועל כעמותה רשומה, ופעילים בה ותיקי קהילת המודיעין ובכיריה, שפועלים בהתנדבות בהנהלת העמותה ובוועדות השונות כוועד הפועל, ההנצחה, המימון, התכנים, הביקורת, הקרנות וכתב העת “מבט מל“מ“. מערכת רון כתריעורך ראשי: אפי מלצרעורך: שמעון אביבי, יוכי ארליך, בשמת בר - עקיבא, יוכי וינטרויב ורפי קיטרוןעורכי משנה: www.zeeveldar.co.il זאב אלדר עורך גרפי ומבצע: בשמת בר - עקיבאעורכת לשון: א' אבנר, יוסף ארגמן, אמנון בירן, יהודה ברק, עמוס גלבוע, מישל דגן בינט, יואב חברי מערכת: דייגי, זמירה לביא, גדעון מיטשניק, בני מיכלסון, חגי מן, דוד נוימן, אהוד רמות, סטלה שדות, נעם שפירא כל המאמרים והכתבות המופיעים בכתב העת הם על דעת הכותבים בלבד כתב העת "מבט מל"מ" יוצא לאור ביוזמת הוועד המנהל של מל"מ ובאחריותו שימוש מסוג כלשהו בחומר הכלול בידיעון זה - אסור בהחלט, אלא ברשות מפורשת של המו"ל אתר ההנצחה המרכז למורשת המודיעין 47143 רמת השרון 3555 ת"ד 03-5497731 , פקס 03-5497019 ' טל mlm@intelligence.org.il : דואר אלקטרוני www.intelligence.org.il : אתר אינטרנט - מקים המל"מ, הנשיא והיו"ר הראשוןאלוף מאיר עמית ז"ל 2012-2005 - יו"ר המל"מ בשניםאפרים הלוי הנהלת העמותה - יו"ר צבי שטאובר - מנכ"ל דודו צור - סמנכ"ל תפעול ומנהל אתר ההנצחהחנן מזור - מזכירת המל"מ רקפת פאר - אחראי תפעול אבי טל ראשי ועדות המל"מ - קרנות ההנצחה שמעון אביבי - נציגות המשפחות השכולות להנהלה המצומצמת לאה בר וסטלה שדות - פעילות חברים זלמן (ז'מקה) גנדלר - כספים יהושע (שוקי) די גופר - מורשת ותכניםאמנון סופרין - הנצחה אריה (לייבו) ליבנה - ביקורת אשר דקל - גיוס חבריםיובל חלמיש - מכרזיםיהודה פרידמן - השקעותעמרם אהרוני בעלי תפקידים - יועץ משפטי עו"ד יהודה טוניק - רואה חשבון שמעון גרינברג - גזבר ברוך מזור - מנהל מרכז המידע למודיעין ולטרור ע"ש אלוף מאיר עמיתראובן ארליך עמותת המל״מ באיגרת המידע של המרכז למורשת מודיעין שהופצה לאחרונה באינטרנט: 2013 לחודש ינואר חברי העמותה ומשפחות שכולות נבחרו חברים חדשים 2012 בסוף למוסדות המל“מ. המשותף להם - הרצון לתרום מניסיונם, ממרצם ומזמנם כדי לקדם עוד יותר מקום שהוא יקר לכולנו. אנחנו לא נכנסים לחלל ריק, קודמינו יצקו במשך שנים ארוכות - במסירות רבה, ולא על מנת לקבל פרס - מסד ותכנים שאפשר להיות גאים בהם. זוהי הזדמנות להודות ליו“ר היוצא, לוועד המנהל היוצא ולמתנדבים הרבים על תרומתם הרבה והנמשכת למל“מ. תוכניותינו לעתיד יתבססו על ההדגשים הבאים: א. זהו אתר הנצחה ומורשת. יש לנו שני דגלים להרים. הנצחת הנופלים והקשר עם המשפחות ימשיכו לקבל תשומת לב מיוחדת. ב. תורחב פעילות המורשת המכוונת לבני נוער בהיבט של מספר המשתתפים והפיזור הגיאוגרפי. שנה למלחמת יום הכיפורים, באמצעות כמה 40 ג. השנה נציין כנסים שיאירו זוויות שונות הקשורות למודיעין המלחמה. נייחד גם גיליון “מבט מל“מ“ למלחמה. ד. כוונתנו האסטרטגית היא לבסס את המל“מ כמרכז מחקר ייחודי שיעסוק במודיעין כמקצוע, תוך ניצול הניסיון והידע שאין שנִיים להם שנצברו אצל החברים. המרכז יחקור סוגיות שונות הקשורות במודיעין, יוציא פרסומים ויארגן/ישתתף בכנסים בנושאי המודיעין. תקציב ראשוני כבר הושג. ה. גוף זה יהיה קשור למרכז מאיר עמית - אחד ההישגים הגדולים של המל“מ, שאותו נמשיך לטפח. סוגיית החברים במל“מ תזכה לטיפול בשני היבטים: א. הרחבת מעגל החברים וצירוף דור הביניים. ב. גיוון והרחבה של פעילות החברים במל“מ. שאלת הקמתו של מוזיאון גופי המודיעין עומדת כבר שנים ארוכות על הפרק, והיא תיבחן השנה אופרטיבית. במקביל יימשך המאמץ למצוא תורם להקמת המוזיאון לטרור. חידוש התשתיות ומודרניזציה דורשים גם הם תשומת לב והשקעה. כל זה דורש כמובן משאבים של כוח אדם ושל כסף. בשנים הקרובות נצטרך להשקיע רבות ברענון ארגון ידידי המל“מ הישראלים, ולא פחות חשוב - בהחייאת תשתית הידידים והתורמים בחו“ל. אכן, יש הרבה מה לעשות, ואשמח לשמוע הצעות ורעיונות נוספים לתועלת המל“מ. אני מודע לציפיות מאיתנו להתחדשות ולצעידה קדימה, ואין לי ספק שביחד נוכל לעשות זאת. צביקה שטאובר - החזון של הוועד המנהל החדש 2013 • על המל"מ בפתח שנת • על פרס ראש אמ"ן לחשיבה יוצרת בעקבות המגילות הגנוזות 154 • על יחידה • מהנעשה במל"מ ובעמותות באמ"ן, במוסד ובשב"כ • אירועים צפויים

לקוראינו שלום וברכה, בצער נפרדנו לא מכבר משניים, שהיו - איש בדרכו - דמויות מרכזיות בהוויית אמנון 15 - קהילת המודיעין: הרמטכ“ל ה ליפקין-שחק, מי שהיה ראש אמ“ן שלנו (וגילוי נאות - בוגר בית הספר שאני מנהלו ובוגר הפנימייה הצבאית, כמוני), וחיים בן עמי, איש שב“כ בכיר ומי שהיה עורכו של כתב העת שלנו. נזכרם לברכה! הגיליון שלנו עוסק בנושאים מגוונים הפעם, מעולמות תוכן שונים בתכלית. הבחירה שלנו בהם מעידה כי עולם המודיעין מורכב הוא ורב-פנים. שני מאמרים עוסקים בשב“כ: ניתוח תרומתו של הארגון במבצע “עמוד ענן“ מזה, הצצה נוסטלגית שנה, מזה. גם כאן הייתה לי 40 - לימי הקמתה של נפת סיני, לפני יותר מ מעורבות אישית, זכורה לטוב: שימשתי אז קמ“ן מפקדת האזור באלעריש וחוויתי את התקופה מקרוב. ניתוחים היסטוריים של תקופות קדומות תמצאו בניתוחו של רב - סרן קובי את המודיעין בסיפור הבריאה (כן... כל כך רחוק!) ובתיאור מערכות המודיעין של הסולטנות הממלוכית, . המדור “מודיעיון“ שבעריכת עמוס גלבוע מטפל בשני 16-13 - במאות ה תחומי עניין: ניתוח השוואתי של “מחאות המון“ באינתפאדה הראשונה מזה ושל התרחשויות “האביב הערבי“ מזה. אנו שמחים לארח את חברנו, השגריר צבי מגן (מי שכיהן כראש “נתיב“), לדיון במדיניותה של רוסיה נוכח ההתרחשויות בעולם הערבי. בני מיכלסון מאיר פינה , ודני אשר סוקר את 1972 - נשכחת הקשורה ברצח ספורטאינו במינכן ב ראשית המודיעין הקרבי, טרם קום המדינה. זיכרונות אישיים מאירים את דרכם של ותיקים, שהיו רבי השפעה בדרכם ובשעתם: דייב קמחי, יענקל’ה נחמיאס ויוסי הראל-המבורגר. אין לי ספק שתמצאו עניין בחומרים המגוונים, רובם ככולם. ושוב, מילת הבהרה ביחס למדיניות הפרסום בכתב העת שלנו, בהתייחסי לתגובתו של ידידי, פרופ’ יגאל שפי (ברכות לתואר!), למאמר “סוכן הביטוח שהפך לסוכן כפול“. יגאל מניח שציפיות הקוראים הן לקבל חומרים בדוקים ומתוקפים עת הם מתפרסמים אצלנו. אחזור ואבהיר את מגבלותינו המובנות בתחום זה: אין לנו הכלים לשפוט בין “אמת“ ל“כזב“ או פנטזיה... אנו מכבדים את הכותבים לכתב העת ומניחים כי “אמת דיברו“, או - למצער - תיארו זווית ראייה אישית ומיוחדת. אם אין הדבר כך - נצטרך להסתמך על תגובותיכם, שיאירו עינינו ויציעו עובדות אחרות ו/או פרשנות שונה. דבר העורך הראשי 3 אדר תשע”ג 65 גיליון תוכן העניינים 2013 - פרס יצחק שדה לספרות צבאית לשנת תשע"ג יוענק ליצירה מקורית-ישראלית בשפה העברית באחד מן התחומים: תיאוריה, מחקר והגות צבאית  מורשת משנתו הביטחונית של יצחק שדה  תולדות ההתגוננות היהודית בארץ או בגולה  היסטוריה צבאית-יהודית  יצירה על אישיות צבאית יהודית, או אישיות הקשורה לעימות הישראלי-ערבי  זכרונות על שירות בכוחות המגן או בצה"ל  .2011 בחודש אוקטובר 1 - יתקבלו רק ספרים (לא כולל אלבומים וקבצי מחקרים) אשר ראו אור, במהדורה ראשונה, אחרי ה 2013 - לפרס תשע"ג מגיש הבקשה מתבקש לדווח בעת הגשת הבקשה, אם הספר כבר זכה בפרס אחר כלשהו. הפרס יוענק לספר שימצא ראוי לכך על - ידי חבר השופטים שייבחר על - ידי הוועד המנהל של העמותה, בכפוף לתקנותיה. ועל כך תבוא הודעה מפורטת. 2013 הפרס יוענק בטקס בחודש נובמבר 24/3/2013 - עותקים עד לתאריך י"ג בניסן תשע"ג 5 - יוצרים המעוניינים להציע מועמדותם לקבלת הפרס יגישו יצירותיהם ב 52960 , , רמת אפעל 1 לפניות ולמשלוח ספרים: הפרס לספרות צבאית ע"ש האלוף יצחק שדה, רח' היסמין galili34@bezeqint.net מייל: 03-5350252 : . פקס 03-5358930 ,03-5344284 : טל מודעה כתבות 4 מלי ברונשטיין ורפי קיטרון עמוד הענן שלפני המחנה בוגרי נפת סיני של השב"כ בדיון נוסטלגידור המדבר 6 רפי קיטרון 12 צבי מגןרוסיה נוכח אתגרי “האביב הערבי“ 15 בני מיכלסון שנה לדו"ח קופל 40 18 דני אשר המודיעין הקרבי - ימי ההתהוות 22 רס"ן קובי מלאכת מחשבת 24 חיים צ' זיכרונות מדייב 26 יעקב (ישקה) בן - כנען המודיעין בסולטנות הממלוכית 32 יוסי ארגמן המבצע להצלת המבצעית מדורים איש מודיעין 11 חיים מנור (מינא) מחנך של דור שלם 21 יגאל סימוןקצין עם נשמה 31 נעם שפירא הביון הפינישירותי מודיעין בעולם 35 יוסי לבקובהיסטוריה מודיעינית בתמונות 36 לזכרם בעריכת עמוס גלבועמודיעיון 38 אורי אחיקםהאנתפאדה ו"האביב הערבי" מודיעין לאומי, מודיעין עסקי - תחרותי ומה שביניהם 42 אבנר ברנע מודיעין וספר 45 אפרים לפידמלחמות הצללים 45 נעם טפרתחנות חיי תגובות 46 אליעזר (גייזי) צפרירעל "מבצע שושן" 46 אליעזר (גייזי) צפרירעל "שפתיים חתומות" 46 יגאל שפיעל "סוכן הביטוח שהיה לסוכן כפול" כתב חידה 47 יואב דייגימי היה האיש שהיה 48 שמעון אביבי 65 תשבץ מודיעין קריאה מהנה ומלמדת! רון כתרי

4 2013 פברואר 65 גיליון מלי ברונשטיין ורפי קיטרון . טיל מדויק שנורה מכלי טיס של חיל האוויר 2012 בנובמבר 14 פגע ישירות במפקד בפועל של הזרוע הצבאית של חמאס, אחמד ג’עברי, בעת שנסע ברכבו ברצועת עזה. פעולה מוצלחת זו, שנווטה מחמ"ל המבצעים של השב"כ, היוותה את מהלך הפתיחה של מבצע “עמוד ענן". ההחלטה על יציאה למבצע התקבלה בעקבות הסלמה משמעותית שחלה בפעילות הטרור שמוצאה ברצועת עזה. זו באה לידי ביטוי בשורת פיגועים לעבר כוחות צה"ל שפעלו בשטח ישראל, בסמוך לעבר כוח לגדר המערכת ברצועה, ביניהם: פיגוע הפעלת מטענים בנובמבר, שלושה חיילים נפצעו); הפעלת 6( צה"ל סמוך לגדר בנובמבר, חייל 8( מנהרת תופת לעבר כוח צה"ל בשטח ישראל נפצע קל); ירי טיל נ"ט לעבר רכב ממוגן שביצע סיור ביטחון שוטף בנובמבר, ארבעה חיילים נפצעו, שניים 10( בסמוך לגדר המערכת מהם באורח קשה). ההסלמה באה לידי ביטוי גם בגידול חד בהיקף הירי תלול - המסלול של רקטות ופצצות מרגמה מהרצועה לעבר ישראל. כך, לדוגמה, בתוך שלושה בשבוע שקדם לתחילת המבצע נורו לעבר ישראל, רקטות ופצצות מרגמה. 170 - ימים, יותר מ זאת ועוד. הערכות המצב המתקיימות בשגרה בשב"כ הצביעו לאורך השנה על מגמה של חיזוק ביטחונו העצמי של חמאס. ניתוח סבב ההסלמה שקדם למבצע הוביל למסקנה כי שלטון חמאס ברצועה מאמץ קו התקפי יותר כלפי ישראל וחותר לשנות את “כללי המשחק" לגבי פעילות צה"ל בעוטף הרצועה. ניכר היה כי חמאס מנסה לבדוק עד כמה ניתן “למתוח את החבל". היה ברור לכול כי לא ניתן לעבור על עניין זה בלא תגובה. נשאלה השאלה “מה עושים?" בשב"כ סברו כי המענה צריך להיות פעולה שתביא לחיזוק ההרתעה הישראלית, אשר נשחקה בתקופה שקדמה למבצע, וכי הדרך להשיג זאת היא פגיעה באישים בכירים מקרב הזרוע הצבאית של חמאס ובמערכי ההתעצמות מכת הפתיחה בשב"כ סברו כי המענה צריך להיות פעולה שתביא לחיזוק ההרתעה הישראלית, אשר נשחקה בתקופה שקדמה למבצע, וכי הדרך להשיג זאת היא פגיעה באישים בכירים מקרב הזרוע הצבאית של חמאס ובמערכי ההתעצמות, לרבות אמל"ח אסטרטגי המצוי בידיה: רקטות ארוכות טווח ומערך הייצור של כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מ). כ"מכת פתיחה" הציעו בשב"כ לפגוע באחמד ג’עברי, שבעשור האחרון צבר כוח וביסס את מעמדו בחמאס, עד שהפך לאחראי על כלל פעילות הטרור נגד ישראל משטחי עמוד הענן שלפני המחנה חיסולו המוצלח של רמטכ״ל חמאס אחמד ג’עברי היה אות הפתיחה למבצע “עמוד ענן״ שבמהלכו הותקפו לשירות הביטחון הכללי היה חלק  מנהרות 210 - חוליות יורי רקטות ונהרסו כ 150 - מטרות, נפגעו כ 1,500 - כ איך נערך שב״כ למבצע? מה היו המלצותיו? וכיצד פעל במהלכו?  משמעותי בהשגת היעדים שרידי מכוניתו של ראש הזרוע הצבאית של חמאס, אחמד ג'עברי. ההמלצה ליירטו לוותה בהבטחה כי שב"כ מסוגל “לספק את הסחורה"

5 אדר תשע”ג 65 גיליון הרצועה. ההמלצה ליירטו לוותה בהבטחה כי שב"כ מסוגל “לספק את הסחורה", קרי להביא את כלל המידע כדי לייצר תמונת מודיעין מדויקת ומלאה, שתוביל ליירוט המוצלח עם מינימום נפגעים חפים מפשע. ההמלצה התקבלה לאחר שנשקלו הסיכונים וההשלכות האפשריות, ובשב"כ נערכו לפעולה על ידי פתיחת חמ"ל ייעודי במטה השב"כ (חדר מלחמה, המקביל לחדר פיקוד קדמי) המאויש שעות ביממה, שאליו זורם המידע, מנותח, מעובד ועובר הלאה 24 לגורמים הרלוונטיים, ואשר בו מתקבלות ההחלטות, לרבות פקודת “פעל". חמ"לים מסביב לשעון 12 בעקבות היירוט המוצלח החל מבצע “עמוד ענן", שנמשך שמונה 12 ). במהלכו התנהלו בשב"כ 2012 בנובמבר 21-14( ימי לחימה חמ"לים, אשר פעלו “מסביב לשעון": קיבלו מידע מהשטח, ניתחו, העריכו ועיבדו אותו לכלל מידע נקודתי לתקיפת מטרה, סיפקו תמונת מודיעין שוטפת ומעודכנת על אודות מגמות בפעילות היריב ואף גיבשו המלצות עבור הדרג המדיני. במקביל השתתף השירות באופן פעיל בחמ"לי הלחימה הצה"ליים, וכך, כתף אל כתף עם מפקדי צה"ל, פעלו עובדי השב"כ לייצר תמונת מודיעין ומטרות לתקיפה בזמן אמת. במסגרת הפעילות המשותפת של צה"ל ושב"כ הותקפו במהלך מטרות ברצועת עזה, לרבות בורות שיגור, מחסני 1,500 - המבצע כ אמל"ח, בונקרים, בסיסים ומבני שלטון של חמאס, שלהם זיקה לפעילות צבאית. התקיפות הובילו לפגיעה משמעותית במערך אינץ’) ולהשמדת מערך הייצור 8 ,5 הרקטות ארוכות הטווח (פג’ר של הכטב"מ. כל זאת תוך שמירה על מינימום פגיעה בחפים מפשע ובאזרחים בלתי מעורבים בצד הפלסטיני. המאמץ שהובילו שב"כ ואמ"ן לאורך כל השנה לאיתור ול"הפללה" (איסוף מידע מודיעיני על היעדים לתקיפה) של אתרים צבאיים - נשא פרי. לצד השמדת מערכי הייצור של הרקטות המתקדמות והכטב"מ, הושמדו אף אלפי רקטות, בורות שיגור ומחסני אמל"ח תקיפות מוצלחות המאמץ שהובילו שב"כ ואמ"ן לאורך כל השנה לאיתור ול"הפללה" (איסוף מידע מודיעיני על היעדים לתקיפה) של אתרים צבאיים מנהרות, רובן מנהרות 210 - - נשא פרי. בן היתר הותקפו יותר מ הברחה בגבול הרצועה-סיני (ציר “פילדלפי") ששימשו להברחת אמל"ח תקני ואיכותי לרצועה מלוב ומסודאן, ומקצתן מנהרות תופת/לחימה של חמאס. בנוסף, במהלך המבצע הותקפו ונפגעו עשרות מפקדים צבאיים של חמאס והג’יהאד האסלאמי שהיו מעורבים בלחימה, אנשי מערך הייצור, לוחמים וחוליות של יורי רקטות. בין המקרים הבולטים: תקיפה, בסיוע תמונת הפללה שהורכבה בחמ"לים של שב"כ, של דירת מסתור שבה שהו בכירי הג’יהאד האסלאמי הצבאי ברצועה, שבמהלכה נהרג אחד הפעילים ונפצעו שלושה נוספים, וכן תקיפת בתיהם של מפקדים בכירים בזרוע הצבאית של חמאס, אשר בחלקם שימשו כמחסני אמל"ח. בין אלה יצוינו תקיפת בתיהם של ע’אזי אבו טמעה, מפקד חטיבת מחנות המרכז (שפיצוצי המשנה לאחר התקיפה העידו על הכמות הרבה של אמל"ח שאוחסנה בו); מחמד סנואר, מפקד חטיבת העיר ח’אן יונס; מחמד אבו שמאלה, מפקד אזור הדרום; אחמד ע’נדור, מפקד חטיבת צפון הרצועה; עז אל - דין חדאד, מפקד חטיבת דרום העיר עזה, וכן ביתו של עצאם דעליס, יועצו של ראש ממשלת חמאס אסמאעיל הניה ובכיר במערך הברחת כספי הטרור של הארגון לרצועה. במקביל נדרש שב"כ לקשב גם לגבי המתרחש באיו"ש, שם חלה על רקע המבצע עלייה ברמת האירועים האלימים. זו באה לידי ביטוי בהפגנות הזדהות רבות משתתפים, בתהלוכות תמיכה בתושבי הרצועה, שבחלקן גלשו להפרות סדר ולעימותים אלימים בנקודות החיכוך עם כוחות צה"ל, ובגידול בטרור חזית נוספת באיו"ש במקביל לפעילות החמ"לים סביב הלחימה בדרום, נדרש שב"כ לקשב גם לגבי המתרחש באיו"ש, שם חלה על רקע המבצע עלייה ברמת האירועים האלימים. זו באה לידי ביטוי בהפגנות הזדהות רבות משתתפים ובתהלוכות תמיכה בתושבי הרצועה, שבחלקן גלשו להפרות סדר ולעימותים אלימים בנקודות החיכוך עם כוחות צה"ל. כמו כן חל גידול בטרור, לרבות במאפיינים עממיים, כגון בנובמבר), 20 - פיגועי דקירה, יידוי אבנים (ישראלית נפצעה קשה ב השלכת בקבוקי תבערה ועוד. בניסיון לרסן את גל ההסלמה ביצעו בנובמבר מבצע מעצרים, שבמהלכו נעצרו 22-21 שב"כ וצה"ל בליל פעילים שהיו מעורבים בפעילות ההסלמה. 50 - יותר מ התפוצץ מטען באוטובוס במרכז תל אביב. 2012 בנובמבר 21 - ב איש. בתוך זמן קצר איתר שב"כ את מבצעי 29 בפיגוע נפצעו הפיגוע, ובשיתוף הימ"מ וכוחות צה"ל נעצרו המפגעים - פעילי חמאס וג’יהאד אסלאמי מהכפר בית לקיא/רמאללה, אשר הסתייעו בערבי-ישראלי (שקיבל אזרחות במסגרת איחוד משפחות) שמוצאו מבית לקיא לכניסה לתל אביב ולהנחת המטען באוטובוס. ההישג המרכזי: הרתעה מבצע “עמוד ענן" הביא לידי ביטוי את יכולות השב"כ לאיסוף מודיעין איכותי, עדכני ובזמן אמת ברצועת עזה וכן המחיש בצורה טובה את שיתוף הפעולה המקצועי בין שב"כ לצה"ל, אשר תרם רבות להשגת יעדי המבצע ותוצאותיו. בין הישגי המבצע ניתן למנות את המיעוט היחסי של נפגעים 200 - פצועים בינוני-קשה וכ 20 - בצד הישראלי (שישה הרוגים, כ פצועים קל, לרבות נפגעי חרדה) ואת העובדה כי כבר בימים הראשונים של המבצע התקבלו במצרים פניות של הנהגות חמאס והג’יהאד האסלאמי לסייע להפסקת הלחימה ולהשגת הפסקת ) ירד היקף 2012 בנובמבר 21( אש. לאחר השגת הפסקת האש הפיגועים שמוצאם ברצועה בצורה משמעותית ביותר: עד היום, חודשים לאחר מבצע “עמוד ענן", לא נורו רקטות מהרצועה לעבר  שטח ישראל. או במילים אחרות: הושגה הרתעה.

6 2013 פברואר 65 גיליון רפי קיטרון ‬raphik@bezeqint.net קיבל שירות הביטחון הכללי את האחריות לסיכול 1972 באוקטובר ריגול ופח"ע בכל חצי האי סיני. לצורך זה הוקמה נפה קדמית עריש ובהמשך נוספה לה נפה בדרום סיני. עבודת שב"כ -באל בסיני הייתה ייחודית ושונה מהעבודה בשטחי רצועת עזה, יהודה ושומרון. זאת בשל אופי השטח ועוד יותר מכך בשל אופי תושביו. שנה אחרי הקמתה של נפת סיני כינסנו אנשים שהיו שם 40 לדיון היסטורי, מקצועי ונוסטלגי בניסיון לתאר את הנפה, את שיטות העבודה בה ואת ההווי המיוחד. בדיון השתתפו רון כתרי, עריש; -שהיה בתקופה המדוברת קמ"ן מפקדת אזור סיני באל נחמן טל, שהיה סגן ראש מרחב עזה וסיני; אלי כהן; רפי קיטרון; שייקה, שהיה רכז הנפה הראשון; גדעון, שהיה רכז ג'בל מררה; יורם, שהיה רכז קסיימה; גל, שהיה רכז הציר הצפוני; עירא, עריש; בנות -שהיה רכז נפת דרום סיני; יהודה, שהיה רכז אל זוגם; ואסתר וניצן חורש, אלמנתו ובתו של יחזקאל חורש. המטרה העיקרית של המצרים הייתה נחמן טל: לקבל התרעה על תנועה של כוחות צה“ל לעבר התעלה. לשם כך הם הפעילו סוכנים בדווים, רועי צאן ואחרים, שעשו תצפיות על מקומות שאליהם נשלחו לאורך הצירים האלה והביאו מידע לא מבוטל השיח היום יעסוק בארבעה נושאים: הרקע להקמת רון כתרי: הנפה; קווים לדמותה; אנשים ואנקדוטות; וההוויה היום - מה מסתמן שם? נפת סיני בעצם הלכה וגדלה לכל מרחבי סיני וכללה גם נחמן טל: את הנפה הדרומית, “מרש“ל“ (מרחב שלמה), והגיעה לכל הקצוות. סיני היה שטח שהיה זר לנו עד אז, גם מבחינת התושבים - מעולם לא טיפלנו קודם בשבטים בדוויים נודדים - גם המרחב וגם השטח. כשבאנו לרצועת עזה אחרי מלחמת ששת הימים פעלה בשטח . אבל עד מהרה המצב התחיל להשתנות, 504 , היום 154 הזה יחידה כשמיד לאחר מלחמת ששת הימים התחילה פעילות חבלנית עוינת גם בסיני, שהתאפיינה בעיקר בהפעלת מטעני צד ובמיקוש דרכים. מהר מאוד הבנו שסיני, המדבר כולו, בעיקר כמובן הצפוני, הפך למאגר נשק אדיר, תוצאה של כל המלחמות נגד המצרים. היו לא פתרה את הבעיה, 154 שם בשדות מוקשים למכביר. יחידה לא היה מידע, והתחילו בעצם טרוניות שאנחנו לא יודעים דבר על זהות המבצעים, אם כי אני זוכר שכבר בחודשים הראשונים קלטנו את השם “ארגון בני סיני החופשיים“ ועד מהרה הבנו שזה שם כיסוי של המודיעין הצבאי המצרי. היו כל מיני פגישות ואסיפות בת - - יחידה 98 , את יחידה 1969 ודיונים, ואז הקימו, לדעתי במאי - שקבעו שהיא תהיה בסיני בלבד ותעסוק בסיכול. 154 של יחידה בנויים לאיסוף ידיעות חיוביות לצורכי 154 צריך להדגיש שאנשי צה“ל. אין להם דבר עם סיכול טרור וגם לא עם סיכול מודיעין. הם דור המדבר בוגרי נפת סיני של השב“כ בדיון נוסטלגי התקופה שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים הייתה זמן מרתק לפעול בו בסיני. השטח הלא מוכר, מערך המקורות שהיה צריך לבנות כמעט מאפס והרשתות של האויב המצרי הציבו אתגר לאנשי שנה להקמת נפת סיני ערכנו “פגישת מחזור“ לאנשים 40 במלאת  שירות הביטחון הכללי שנשלחו לשם ששירתו בה, שרטטנו קווים לדמותה והעלינו זיכרונות אמל''ח שנאסף על ידי הבדווים (משמאל: רון כתרי)

7 אדר תשע”ג 65 גיליון לא עסקו בזה, לא למדו את זה, וזה היה די טבעי שהדבר צץ ועלה. לא שינתה את המצב, לא היו פענוחים של אותם פיגועים 98 יחידה ובוודאי שלא היו ידיעות שהובילו אותנו לסיכול מודיעין. ואז התחילו דיונים. אני זוכר דיון אחד סוער ביותר עם גדולי הדור: היו בו ראש אמ“ן אהרון יריב, אלוף הפיקוד אריק שרון, ראש השירות יוסף הרמלין ואברהם אחיטוב שהיה ראש האגף לענייני ערבים, ובו בעצם התקבלה ההחלטה שצריך להעביר את תחום הסיכול לשירות, שכבר רכש בו ניסיון. אז גם היינו כבר במצב טוב יותר ברצועת עזה מבחינת המלחמה בפח“ע לאחר תקופה קשה ששיאה רצח ילדי משפחת ארויו. שייקה מונה לרכז הנפה הראשון , והשירות קיבל אחריות על האזור. 1972 באוקטובר 15-ב הגענו למסקנה שהכיסוי הבסיסי שלנו נחמן טל: יהיה בעל אופי שונה, ואנחנו נתחקר מוכתרים ועצירים ומקורות אבל יהיה לנו רישום של כל גבר , יהיה לנו תיעוד מפורט שלו, כתבה 50 עד 15 מגיל ראשונית ותמונה ועוד ועוד פרטים נלווים כמה מילות רקע על היריב: על סיני אחראי המודיעין הצבאי המצרי, המקביל לאמ“ן אצלנו. להבדיל יש להם את המודיעין הכללי שהוא בעצם הארגון הבכיר. המודיעין הצבאי המצרי פעל בסיני באמצעות מה שהם כינו “הענף לתפקידים מיוחדים“. הוא ישב בקהיר ומשם ניהל את סיני באמצעות ארבעה סניפים, שלכל אחד מהם היו משימות. היה להם סניף בפורט סעיד, סניף בקנטרה, סניף באסמאעיליה וסניף בסואץ לאורך התעלה. הם גם חילקו את זה לצירים שונים: הציר הצפוני, שני הצירים המרכזיים והציר הדרומי ביותר. המטרה העיקרית של המצרים הייתה לקבל התרעה על תנועה של כוחות צה“ל לעבר התעלה. לשם כך הם הפעילו סוכנים בדווים, רועי צאן ואחרים, שעשו תצפיות על מקומות שאליהם נשלחו לאורך הצירים האלה והביאו מידע לא מבוטל. הסוכנים הבדווים האלה הוכשרו להפעיל מכשירי קשר. המצרים גם הפעילו בדווים לאיסוף מסמכים ומפות של צה“ל. היו גם חוליות מיוחדות שהוכנו לעבור מאיסוף מודיעיני לפיגועים. הייתה רשת, שאותה חשפנו, שמיד אחרי פרוץ מלחמת יום הכיפורים זיהתה שאנחנו מנצלים את מסילת הרכבת להעביר טנקים וכוחות, אז הם פוצצו עריש גנרטור וחלק מהמסילה.-על יד אל הם שלפו את הסוכנים האלחוטנים להיות מודרכים אצלם באחד הבסיסים שהזכרתי. היו כאלה שעברו גם לקהיר, והקשר איתם צדדי. קודם כול הייתה שיטת השידור המוצפן לסוכנים -היה דו בגלים קצרים: הם השתמשו בקוד קבוע, כל אלחוטן ידע את למשל 7 6 5 . השעה שבה הוא צריך להאזין בטרנזיסטור וקיבל קוד פירושו “פתח מכשיר תקבל 5 7 6 ,) משמעו אמ“ל (אין מה להודיע מברק“, והיה גם קוד חירום שמחייב לדווח על כל תנועה דרומה לעבר התעלה. את הקוד הזה קיבלנו בערב מלחמת יום הכיפורים. לצורך איתור הסוכנים האלחוטנים נעזרנו בגורמים נוספים כגון שאיתה היה לנו שיתוף פעולה מצוין. 8200 יחידה הדבר הראשון שקלטנו מיד הוא שכאן אתה לא יכול לעבוד שייקה: כמו שעבדנו ביהודה ושומרון, כאן לשטח יש משמעות אדירה מכל בחינה שהיא. קודם כול, אם רוצים לעצור מישהו, אתה צריך לדעת איפה הוא נמצא. כאן היו לנו הרבה חילוקי דעות עם המטה. היינו מקבלים טלפון ממי שהיה ראש המחלקה לסיכול פח“ע, שהיה  התכנסות בדווים לקראת ''הרצאת מוטיבציה''

8 2013 פברואר 65 גיליון רגיל להגיד לרכז “תעלה בלילה לבית הזה והזה ותעצור אותם“. הסברנו לו שאין פה בית, ואפילו אם יש בית לך תדע איפה הוא, והוא לא קלט את זה. היינו מקבלים פקודות “הלילה אתם עוצרים 99 את זה ואת זה“. כמובן זה היה בלתי ניתן לביצוע, ובמשך הזמן אחוז מהמעצרים שלנו היו באמצעות זימונים או סיורי שטח. באל-עריש עצמה היה אפשר להיפגש שייקה: עם מקורות גם ביום, אבל חלק ניכר מהפגישות התרחשו בלילה ובמקומות מרוחקים עשרות או מאות קילומטרים מאל-עריש. עיקר העבודה אצל הרכזים שעבדו לא בעיר היה בלילות השטח היה הבעיה מספר אחת שלנו. גם להכיר את השטח, את הפריסה של הבדווים, איפה אפשר למצוא אותם, וגם איך לנהל את הדברים. בכל השירות באותה תקופה החדירו את נושא הכיסוי הבסיסי שזאת התשתית למודיעין. איך אתה עושה כיסוי בסיסי בביתוניא? אתה נפגש עם המוכתרים, עם האנשים, לומד את התיקים ומנהל את העסק הזה, עושה כמה סיורי שטח ונפגש עם לאט הגענו למסקנה שאין -אחד שיגלה לך את כל השמות. לאט ברירה, בשבט אתה חייב להכיר את כל הגברים שבו, להבדיל מהכיסוי הבסיסי שהוא סלקטיבי. הגענו למסקנה שהכיסוי הבסיסי שלנו יהיה בעל אופי שונה, ואנחנו נתחקר מוכתרים ועצירים ומקורות אבל יהיה לנו רישום , יהיה לנו תיעוד מפורט שלו, כתבה 50 עד 15 של כל גבר מגיל ראשונית ותמונה ועוד ועוד פרטים נלווים. לכל רכז הייתה מצלמה. זה הפך להיות נשק אישי. הייתה שיטה להכיר את השטח דרך חלוקת הקמח. אחת לחודש הייתה חלוקת קמח באחד השבטים, ואנחנו היינו מצטרפים כאנשי ממשל, פורסים שולחן, אני הייתי מצטרף הרבה פעמים, ואני חייב לומר לכם - זה היה משעמם. כמה וכמה פעמים אלו שישבו מולי העירו אותי כשנרדמתי בזמן שרשמתי את הסבא והסבתא והדוד וכל הדברים האלה. אבל בסופו של דבר הגענו לידי כיסוי בסיסי, אני חושב נקי, של כל סיני. והייתה פה אנקדוטה: היה מומחה לבדווים, ד“ר ביילי, שבתקופת מלחמת יום הכיפורים קיבל סיוע של מישהו שעבד איתנו פעם, רפי פלד, והם במקביל רצו להכין גם למושל סיקור של כל האוכלוסייה בסיני, ההתפרסות שלה וכו’. אז הם פשוט לקחו את הכיסוי הבסיסי שלנו והורידו ממנו את הדברים הלא רלוונטיים מבחינה שירותית, ויצאה חוברת שבטח קיימת עד היום. הכיסוי הבסיסי הוא לא משהו באוויר - זה רכזים, והרכזים בנפת סיני הכירו את השטח כמו את כף ידם. באמצעות השיטה הזו של הרישום של כולם הם הכירו את כולם, והבדווים העריכו מאוד סמכות וכוח. רוב המקורות היו כמובן מקורות כיסוי בסיסי. והיו בעיות בתקשורת. אני נזכר עכשיו במקרה של יורם. ליורם היה מקור באיזה חור על יד קסיימה. להיפגש עם המקורות בשטח זה היה נסיעות של מאות קילומטרים. אבל פגישה הייתה צריכה להיות פגישה, והיה צריך לשמור על המקורות. והנה היה לנו ביקור של אברהם אחיטוב. הפגישה הייתה אמורה להיות בשעה מסוימת, והיינו בדרך. יורם: המקור היה באזור נח’ל. אז זה היה ככה: אני נוהג בקומנדקר ולידי יושב אחיטוב, שייקה ונחמן מאחור. אנחנו מגיעים לנקודה של המפגש, מחכים חמש או עשר דקות והוא לא מגיע. נסענו לנח’ל, שם אכלנו צהריים, והתחלנו לחזור. בדרך חזרה הוא פתאום מנפנף לנו מראש הגבעות ועוצר אותנו. שאלנו “איפה היית?“ והוא ענה “כשאתם נסעתם הייתה רועת צאן באחת הגבעות, ואם הייתי חושף את עצמי היא הייתה רואה אותי ואז הייתי נחשף“. זה מצא חן בעיני אחיטוב. ישבנו איתו, והוא נתן את מה שנתן. לגבי המעצרים, הכול היה או בגלוי או בסיורי שטח או שייקה: בזימונים. לראובן אהרוני היה מבוקש שהיה אחראי על כמה פיגועים. היה לילה באותו זמן ואני קבעתי איתו שהוא ישלח אותו לנ’. אני התכוונתי לנח’ל והוא התכוון לנביעות. אל תשאלו איזה לילה היה לנו. אבל בסופו של דבר הוא אמר “זה יהיה בסדר“ ושלח אותו פשוט באוטובוס. בתחנה המרכזית בבאר שבע פגש אותו הרכז של האזור, הביא אותו למתקן המעצר והוא חטף על זה איזה שנה. ראובן היה גם כן ארטיסט גדול, מומחה לבדווים, גם כתב 18 על זה אחר כך. והוא יצר קשרים אישיים מצוינים עם כולם. הנושא של הציר הצפוני היה אולי אחד הרגישים, כי הוא היה גם ציר המעבר המרכזי של צה“ל לכיוון התעלה. זה היה ציר שהמצרים התעניינו בו מאוד. במלחמת יום הכיפורים השיטה של הרכזים בשטח באה שוב לידי ביטוי, כשלמשל אצל גל נתפסו לפחות שלוש חוליות של קומנדו מצריות שחדרו פנימה והגיעו לסייענים שהזעיקו את הרכז. השיטה הייתה שאנחנו נותנים חמישה ימים בשבוע, יציאה אחת ביום שלישי בערב ובסופי שבוע הייתה תורנות שבת. בשלב מסוים הצטרף ל“אוגדה“ עירא, שהוא קיבל את אבו רודס - מרחבי סיני היו מחולקים מבחינה ממשלית לשניים: לנפת עריש או לנפת סיני ולנפת מרש“ל שמרכזה היה באבו רודס. -אל הוא היה רכז נפה עם מעט רכזים עבור שטח שמתפרס על מאות קילומטרים - עמוס רימון באזור אבו רודס וראובן אהרוני במפרץ אילת, שניהם כבר אינם עמנו. הוא יצר קשרים טובים עם אנשים, עם כל השיח’ים ועם כולם. עריש עצמה היה אפשר להיפגש עם מקורות גם ביום, אבל -באל חלק ניכר מהפגישות התרחשו בלילה ובמקומות מרוחקים עשרות עריש. עיקר העבודה אצל הרכזים -או מאות קילומטרים מאל שעבדו לא בעיר היה בלילות. גם בעיר היו פגישות ליליות, וכמעט אפשר לישון -אפשר לישון בגלל החום ובלילה אי-ולא ישנו. ביום אי בגלל המקורות. כשהיו נוסעים את מאות הקילומטרים האלה, אם היית פוגש איזה בדווי עם פג’ו תקוע, לפעמים הפג’ו כבר היה מפורק לאורך כל הכביש והיית צריך לעזור לו, וכל מיני דברים מהסוג הזה. מכשיר קשר של סוכנים אלחוטנים

9 אדר תשע”ג 65 גיליון 24-כל יציאה כזו הייתה גם חוויה בפני עצמה. זאת אומרת, כל ה לפנות בוקר. 4-3-שעות היו תפוסות, אני זוכר שהיית הולך לישון ב גם מבחינת הווי, נוצר הווי מיוחד של הנפה. למרות שהיה חדר אוכל בממשל, אנחנו קיבלנו גם מנהלן וגם מטבחן שקראו לו יוסף, והנפה הפכה להיות ייחודית בבישולים שלה ובחוויות הליליות שלה עד שניסו לטבוע עלינו את השם “בדוויזם“. כרכז נפה היה מאוד קשה. למשל, אם הייתי צריך לרדת לאילת, אז זה לא היה במטוס, אלא בכלי רכב כמו הכרמלים, קומנדקרים או סקאוטים. נוצר הווי מיוחד של הנפה. למרות שהיה שייקה: חדר אוכל בממשל, אנחנו קיבלנו גם מנהלן וגם מטבחן שקראו לו יוסף, והנפה הפכה להיות ייחודית בבישולים שלה ובחוויות הליליות שלה אני רוצה לומר משהו על הנאמנות של המקורות. איך אומרים? “אל חק מע אלקאווי“ (החוק עם החזק). אצל הבדווי זה תמיד כך. כשנפתחה מלחמת יום הכיפורים, בכל רחבי סיני אף מקור לא הגיע לפגישה, למעט שניים, והשניים האלה מסמנים את שני הקצוות של הקשת של המקורות. אחד היה סייען גלוי, קראו לו עוואד, מקור של יחזקאל חורש. הוא התייצב ואמר “יש מלחמה, אתם בטח צריכים אותי“. ממש התייצב כלוחם. השני היה אחד ע', סוכן אלחוטן, שגם הוא הגיע לפגישה, אבל התברר שהוא היה סוכן בוגד ולכן הוא התייצב. בשלב ההתארגנות, כששייקה ואני הגענו, אני שואל איזה יורם: בדווי שם איפה מישהו מסוים, אז הוא משיב לי ב“בדווית“. אמרתי “אלוהים ישמור, אף מילה לא הבנתי“. הייתה להם שפה מאוד דלה מבחינת אוצר מילים אבל הם לקחו ועשו מזה סלטים. לקח די הרבה זמן עד שקלטנו את השפה הבדווית על בוריה. מעבר לחלוקת הקמח, היינו נותנים הנחיות לשיח’ים “ביום זה וזה תרכזו כך וכך בדווים במקום כזה וכזה“, ובלי שום קשר לחלוקת קמח באנו ונתנו את הנאום הציוני שלנו. נתנו דברי פתיחה ואחר עבר 50- ל 15 שש שעות, וכל אחד בין גיל-כך ישבנו שם חמש אותנו. באזור קסיימה נתנו להם בנאום את האפשרות, אמרנו “אני עריש, הדלת פתוחה, מי שרוצה אהלן -‘אבו דיב’, המשרד שלי באל וסהלן“. יום אחד הופיע לי בחור צעיר שהיה באחד הזימונים האלה ואמר “אתה זוכר שאמרת את זה? החלטתי שאני רוצה לבוא“. היה לו אח בפח“ע שהיה בסוריה, זה היה אחד המקורות הטובים שלנו אז, שהלך וגדל והתפתח. ככה שהכיסוי הבסיסי הזה באמת נתן תוצאות. אני מוכרח להזכיר גם את קפטן יוסף (סרן יוסף בן נפתלי, יוצא סיירת “שקד“, ששימש קצין כפרים). בקפטן יוסף נעזרתי בצורה יוצאת מן הכלל. הייתי לוקח אותו איתי לשטח לסיורים. הייתה לו את השפה הערבית כשפת אם והייתה לו יכולת יצירת קשר מדהימה, ודרכו גייסתי הרבה מאוד מקורות. רשת המקורות שלי הייתה מבוססת על קפטן יוסף. הייתה פרשייה שיש בה גם לקחים ייעודיים 1973-בגדעון: , בחור מאוד נחמד, 98 לכוחותינו. היה לנו מקור שקיבלנו מיחידה במקור משבט שכל הזמן היו איתו בעיות וזה היה כיף לעבוד איתם כי הם ממש עשו לנו את החיים מעניינים. הוא סיפר לי על בחור שקוראים לו סעיד. הוא נמצא באזור בין (מצבת) פרקר לנח’ל, וכל ההתנהלות שלו היא של אדם מבוקש שכל השטח יודע שהוא מבוקש. אנחנו באים לבדוק ברישום - ואין בכלל איש כזה. שום תעודת זהות. הגעתי לשטח, דיברתי עם אבא של סעיד המבוקש, ואז הוא אומר: “אין לי ילד בשם סעיד, אבל אם אתה רוצה אני אעשה לך ילד כזה“. המבצע הזה התקדם, ומקור שלי הגיע כמה פעמים לאזור שבו סעיד הזה התחבא, ואז היה מבצע, אני חושב אחד ממבצעי הסיכול הראשונים מהסוג הזה. הייתה שם בעיה שזה היה אזור מאוד רחוק מכל בסיס ומכל מקום. עשינו מדידות, כמה זמן לוקח מרגע האזעקה, מהרגע הראשון ששומעים את ההליקופטרים, וזה יצא שמונה דקות. המבצע התנהל בצורה כזו: המקור שוגר עם איזה ג'יפ או טנדר ישן. הכוח היה בנוי ככה: שייקה בפייפר מעליו, ואנחנו עם צנחנים בשני הליקופטרים ברפידים. ואז שייקה מקבל מהמקור סימן שיש לו מגע עם המבוקש. אנחנו ממריאים. עכשיו מה שקרה זה ששייקה היה מעל ואנחנו היינו טיפה מתחת לגובה ההר. באמצע כל המשחק הזה רביעיית סקייהוקים עוברת. בין שני המטוסים היו צעקות בקשר. זה היה ממש מזל לא נורמלי, היה יכול להיות שם אסון רב מטוסים. בשלב הזה אנחנו ירדנו בשטח, המקור התחיל להסתובב עם האוטו ככה מסביב למבוקש, והמבוקש פשוט נעלם. עצרנו את הגברים שהיו שם, כולל המקור עצמו, ואף מבוקש לא היה שם. אחרי ארבע שעות אחד מאנשי המבצעים שהיו איתנו רואה פתאום סמרטוט זרוק על הרצפה. אז הוא אומר “מה זה הסמרטוט הזה?“ מרים אותו, והסמרטוט הזה זה המבוקש. זה היה שדאות לא נורמלית. העברנו אותו לכלא. אמרנו “הנה, יש לנו את סעיד, בואו נביא את אבא שלו, את הזקן". אמרתי לאבא “אתה בא איתי לכלא ואני אראה לך משהו". הוא בא לכלא, מפגישים אותו עם סעיד. האבא אומר “יא אבני", מחבק אותו, וסעיד אומר “מי זה הזקן הזה? קחו אותו מפה“. סעיד יצא אחרי זה איתנו לשטח ולא מצאנו את המכשיר אלא רק את הניירות, אבל ונמצא 70-הוא היה סוכן אלחוטן שברח עוד מתישהו בשנות ה שם. הפרשה הזאת הייתה לשיחת היום בשטח. זה מאוד חיזק סעיד ואחיו, שהיה בעצם 1973-אותי כרכז. בחילופי השבויים ב הסייען שלו, הוחזרו למצרים. היינו נותנים הנחיות לשיח'ים “ביום זה וזה יורם: תרכזו כך וכך בדווים במקום כזה וכזה“, ואנחנו באנו ונתנו את הנאום הציוני שלנו. באזור קסיימה נתנו להם בנאום את האפשרות, אמרנו “אני ‘אבו דיב', המשרד שלי באל - עריש, הדלת פתוחה, מי שרוצה אהלן וסהלן" לגבי העניין של הדת. אפשר להבדיל בין שני אזורים בסיני: גל: עריש זה מקום אחד, ודרום סיני זה משהו -אזור שיח’ זווייד עד אל עריש היה מסגד, ובדרום לא היה מסגד חוץ מדבר אחד -אחר. באל - הסווארקה, הייתה להם מודעות דתית, כמו הסיפור הזה של הסלאפים בסיני, זה כבר היה אז. אבל אלה היו מקומות מינוריים והחדירה המודיעינית שם הייתה באמת קשה. כללית הנושא של הדת כמעט לא היה קיים. שבטים 15 בציר הצפוני יש ערב רב של שבטים קטנים. אולי בשטח קטן. הם לא היו נודדים כמעט, כי יש שם הרבה נאות מדבר קטנים עם דקלים ותמרים, והם ישבו סביב התמרים רוב השנה. במקומות כאלה קטנים היה קשה מאוד לאדם לצאת בלילה - איך אתה מסביר את היציאה שלך? לכן הפגישות היו בעיקר בסביבות ק“מ בלילה. כל הפגישות 100 הלילה. אני זוכר שהיינו נוסעים איזה 

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=