7 אדר תשע”ג 65 גיליון לא עסקו בזה, לא למדו את זה, וזה היה די טבעי שהדבר צץ ועלה. לא שינתה את המצב, לא היו פענוחים של אותם פיגועים 98 יחידה ובוודאי שלא היו ידיעות שהובילו אותנו לסיכול מודיעין. ואז התחילו דיונים. אני זוכר דיון אחד סוער ביותר עם גדולי הדור: היו בו ראש אמ“ן אהרון יריב, אלוף הפיקוד אריק שרון, ראש השירות יוסף הרמלין ואברהם אחיטוב שהיה ראש האגף לענייני ערבים, ובו בעצם התקבלה ההחלטה שצריך להעביר את תחום הסיכול לשירות, שכבר רכש בו ניסיון. אז גם היינו כבר במצב טוב יותר ברצועת עזה מבחינת המלחמה בפח“ע לאחר תקופה קשה ששיאה רצח ילדי משפחת ארויו. שייקה מונה לרכז הנפה הראשון , והשירות קיבל אחריות על האזור. 1972 באוקטובר 15-ב הגענו למסקנה שהכיסוי הבסיסי שלנו נחמן טל: יהיה בעל אופי שונה, ואנחנו נתחקר מוכתרים ועצירים ומקורות אבל יהיה לנו רישום של כל גבר , יהיה לנו תיעוד מפורט שלו, כתבה 50 עד 15 מגיל ראשונית ותמונה ועוד ועוד פרטים נלווים כמה מילות רקע על היריב: על סיני אחראי המודיעין הצבאי המצרי, המקביל לאמ“ן אצלנו. להבדיל יש להם את המודיעין הכללי שהוא בעצם הארגון הבכיר. המודיעין הצבאי המצרי פעל בסיני באמצעות מה שהם כינו “הענף לתפקידים מיוחדים“. הוא ישב בקהיר ומשם ניהל את סיני באמצעות ארבעה סניפים, שלכל אחד מהם היו משימות. היה להם סניף בפורט סעיד, סניף בקנטרה, סניף באסמאעיליה וסניף בסואץ לאורך התעלה. הם גם חילקו את זה לצירים שונים: הציר הצפוני, שני הצירים המרכזיים והציר הדרומי ביותר. המטרה העיקרית של המצרים הייתה לקבל התרעה על תנועה של כוחות צה“ל לעבר התעלה. לשם כך הם הפעילו סוכנים בדווים, רועי צאן ואחרים, שעשו תצפיות על מקומות שאליהם נשלחו לאורך הצירים האלה והביאו מידע לא מבוטל. הסוכנים הבדווים האלה הוכשרו להפעיל מכשירי קשר. המצרים גם הפעילו בדווים לאיסוף מסמכים ומפות של צה“ל. היו גם חוליות מיוחדות שהוכנו לעבור מאיסוף מודיעיני לפיגועים. הייתה רשת, שאותה חשפנו, שמיד אחרי פרוץ מלחמת יום הכיפורים זיהתה שאנחנו מנצלים את מסילת הרכבת להעביר טנקים וכוחות, אז הם פוצצו עריש גנרטור וחלק מהמסילה.-על יד אל הם שלפו את הסוכנים האלחוטנים להיות מודרכים אצלם באחד הבסיסים שהזכרתי. היו כאלה שעברו גם לקהיר, והקשר איתם צדדי. קודם כול הייתה שיטת השידור המוצפן לסוכנים -היה דו בגלים קצרים: הם השתמשו בקוד קבוע, כל אלחוטן ידע את למשל 7 6 5 . השעה שבה הוא צריך להאזין בטרנזיסטור וקיבל קוד פירושו “פתח מכשיר תקבל 5 7 6 ,) משמעו אמ“ל (אין מה להודיע מברק“, והיה גם קוד חירום שמחייב לדווח על כל תנועה דרומה לעבר התעלה. את הקוד הזה קיבלנו בערב מלחמת יום הכיפורים. לצורך איתור הסוכנים האלחוטנים נעזרנו בגורמים נוספים כגון שאיתה היה לנו שיתוף פעולה מצוין. 8200 יחידה הדבר הראשון שקלטנו מיד הוא שכאן אתה לא יכול לעבוד שייקה: כמו שעבדנו ביהודה ושומרון, כאן לשטח יש משמעות אדירה מכל בחינה שהיא. קודם כול, אם רוצים לעצור מישהו, אתה צריך לדעת איפה הוא נמצא. כאן היו לנו הרבה חילוקי דעות עם המטה. היינו מקבלים טלפון ממי שהיה ראש המחלקה לסיכול פח“ע, שהיה התכנסות בדווים לקראת ''הרצאת מוטיבציה''
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=