16 2013 פברואר 65 גיליון המזכיר הצבאי של רה"מ יעקב ליאור. בדיון זה דנו בעיקר האם יש להביא את דו"ח קופל כולו לעיון ועדת חוץ וביטחון ולהציגו בכנסת במליאתה או רק חלקים ממנו. בעיקר התלבטו לגבי שמות אנשי השב"כ, אולם גם בשאלה האם לפרסם את הממצא שהשב"כ לא נערך כראוי לאולימפיאדה (“לשמחת הגויים"), וכמו כן האם העובדה שלא היה לנו מודיעין על שעומד להתרחש אינה חשיפת אינפורמציה לשירותי המודיעין העוינים. לבסוף הוחלט להעביר את הדו"ח כמו שהוא לעיון ועדת חוץ וביטחון, ואילו במליאת הכנסת לפרסם רק את ההמלצות. התרשלות בעלי תפקידים מסקנות דו"ח קופל הצביעו על אי-בהירות לגבי אחריות משרדי הממשלה השונים (הקב"טים) ואחריות השב"כ בנושא סידורי האבטחה בחו"ל. כן נקבע בדו"ח כי החלטת הממשלה בעניין משנת אינה עונה על הבעיה. על פי הסידורים שהיו קיימים אז, השב"כ 1964 ראה את עצמו כגוף מייעץ בלבד שאין לו שום אחריות בתחום האבטחה בחו"ל ואילו לקב"טים של משרדי הממשלה השונים לא היה ברור אם הם אחראים על כל התחום שבו עוסק המשרד גם בחו"ל. למשל, האם קב"ט משרד החינוך אחראי על אבטחת משלחת הספורטאים לאולימפיאדה, ומה תפקידו של הקב"ט בשגרירות בגרמניה. לכן כלל הדו"ח שלוש המלצות: . הקמת מחלקה מיוחדת באגף האבטחה בשב"כ שתעסוק בחו"ל. 1 תוך הצבעה 1964 . שינוי החלטת הממשלה (והנהלים) משנת 2 ברורה על אחריות השב"כ. . הדחת שלושה בעלי תפקידים אשר התרשלו בתפקידם: 3 א. ראש אגף האבטחה בשב"כ, מישקה דרורי, שלא מצא לנכון להתערב באבטחת המשלחת באולימפיאדה כי לא חשב שזה בתחום אחריותו ולא ראה באירוע משהו חריג. ב. ראש מחלקת האבטחה במשרד החוץ, אשר על אף פניות של קב"ט משרד החינוך לא חשב שיש לפעול בנושא באופן מיוחד/חריג. ג. קב"ט השגרירות בבון, מוטי קרנץ, אשר אף על פי שהיה בקשר עם גורמי האבטחה הגרמניים, לא תבע אבטחה נוספת או מיוחדת למשלחת הישראלית מעבר לאבטחה הכללית של האולימפיאדה. לאחר דיונים ממושכים החליטה הממשלה לאמץ את המלצות דו"ח קופל. שלושת האישים התפטרו וכך גם אדם רביעי, סגן ראש אגף האבטחה בשב"כ. ראש הממשלה הגיעה לשני דיונים מיוחדים אחד המחבלים לאחר החדירה למגורי המשלחת הישראלית בכפר האולימפי. הדו"ח העלה שהאשמה העיקרית מונחת על כתפי הגרמנים. צילום: אי - פי הפלסטינית לתודעת העולם ונקטו שיטות טרור מגוונות: חטיפות מטוסים, פגיעה בנמלי תעופה, משלוח מעטפות נפץ לישראל ורצח אישים, כל זאת תוך הפעלת זרים בשורות הארגונים. הבולטים ,)1972 מביניהם היו חטיפת מטוס “סבנה" והנחתתו בלוד (מאי ) ורצח הספורטאים במינכן 1972 הטבח בנמל התעופה לוד (מאי .)1972 (ספטמבר בעקבות פעולות הטרור התכנס הקבינט, הפעם בהרכב שכלל את הרמטכ"ל ואת ראשי השב"כ והמוסד, וכן את מתאם ארגוני המודיעין לצורך לחימה בטרור, שזה עתה התמנה, אלוף אהרון יריב. הרכב זה החליט לפתוח ב"מתקפה-זוטא" נגד ארגוני המחבלים במקביל לרפורמה מרחיקת לכת במערכי האבטחה בחו"ל. היערכות לקויה , שמונה ימים לאחר הרצח במינכן, מינתה 1972 בספטמבר 13 - ב ראש הממשלה גולדה מאיר צוות בדיקה לחקור את סידורי האבטחה של המשלחת הישראלית באולימפיאדת מינכן. הצוות כלל את מנכ"ל בתי הזיקוק אביגדור ברתל, מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר משה קשתי, ובראשו עמד מי שזה עתה סיים את תפקידו כמפכ"ל משטרת ישראל, רב - ניצב פנחס קופל. יום לביצוע משימתו והוא התבקש למסור את 12 לצוות ניתנו בספטמבר. בפועל הדו"ח הוגש 25 - מסקנותיו ואת המלצותיו עד ל בספטמבר. 29 - באיחור של ארבעה ימים, ב עמודים בלבד, הפך לאבן 17 דו"ח קופל, הכולל דרך בלחימה נגד ארגוני המחבלים והביא לשינוי משמעותי במערך האבטחה של ישראלים בחו"ל עמודים בלבד, הפך לאבן דרך בלחימה נגד 17 דו"ח זה, הכולל ארגוני המחבלים והביא לשינוי משמעותי במערך האבטחה של ישראלים בחו"ל. ממצאי הדו"ח העלו כי האשמה העיקרית ברצח מונחת על כתפי הגרמנים הן בשל מחדלי האבטחה והן בשל ניסיון החילוץ הכושל של בני הערובה. אולם בנושא זה ישראל לא יכלה לעשות דבר מלבד מחאה. אשר לצד הישראלי מציין הדו"ח כי על אף פעילותו של קב"ט משרד החינוך ופנייתו לשב"כ ולמשרד החוץ (ובכלל זה השגרירות בגרמניה) להתייחס לאולימפיאדת מינכן באופן חריג, לא מצאו כך לנכון בעלי התפקידים הנוגעים בדבר באגף האבטחה בשב"כ, במחלקת האבטחה של משרד החוץ וקב"ט השגרירות בבון. אומנם לא היו התרעות מודיעיניות ממוקדות בנוגע לאולימפיאדה, אולם היקפו וחשיבותו של האירוע ברמה הלאומית והבינלאומית חייבו היערכות מיוחדת. הגורמים הנוגעים בדבר לא התייחסו לאירוע אפילו לא על פי נוהל אבטחת תערוכות וירידים שנכתב אך שנתיים קודם לכן. במיוחד נשאלה השאלה מה תפקידו של אגף האבטחה בשב"כ, והדו"ח קובע כי מעבר להנחיות, צריך היה האגף להצביע על משאבים שמשרדי החינוך והחוץ צריכים להקצות לאירוע ולפקח ולבקר את הביצוע - מה שלא נעשה. כשבוע לאחר הגשת הדו"ח התקיים דיון בממשלה בפורום מצומצם שכלל את ראש הממשלה גולדה מאיר, יגאל אלון, שר החינוך וסגן ראש הממשלה; ישראל גלילי, שר בלי תיק; שלמה הילל, שר המשטרה; שמעון פרס, שר התחבורה והתקשורת; יעקב שמשון שפירא, שר המשפטים; ויקטור שם טוב, שר הבריאות; וכן
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=