18 2013 פברואר 65 גיליון דני אשר asherdm@netvision.net.il ד"ר, תא"ל (מיל’); חיל האיסוף הקרבי הוא הצעיר בחילות הלוחמים בזרוע היבשה. החיל אחראי לאיסוף מודיעין בשדה הקרב ולהעברתו המהירה של המידע שנרכש למערכי המודיעין, למפקדים, לכוחות המתמרנים ולגופי האש. תוצריו אמורים לשמש הנדבך הבסיסי של מערך המודיעין הצבאי כ"צופה לפני המחנה". פעילותו משלבת פעילות מבצעית בשטח בצורות שונות. חיל האיסוף הקרבי נותר קשור בטבורו למערכי המודיעין האחרים. מורשתו שזורה במורשת המודיעין הצבאי לפני קום המדינה. מערכי האיסוף הקרבי היו משולבים כל העת ביחידות המתמרנות בחזית הכוח, וככאלה, הם פעלו כחלק ממערך מודיעין השדה או בשמו האחר - המודיעין הקרבי. ניסיונות ראשונים זכות הראשונים לפעילות מודיעינית מאורגנת ביישוב היהודי בארץ ישראל שמורה לאנשי ניל"י. אלה בנו רשת ריגול שהעבירה לבריטים ידיעות על הארץ ועל הצבא התורכי החונה בה. התורכים , מרבית אנשיה נעצרו, וחלקם 1917 חשפו את פעילות ניל"י בסתיו הוצאו להורג. הפתיעו את היישוב מהומות שפרצו בירושלים 1920 באפריל ועוררו חשש מפני התפרצות חריפה יותר. עם התארגנותה של ה"הגנה" בירושלים בעקבות המאורעות עלו הצעות להקמת מערך לאיסוף ולהפצה של מודיעין בעיר. "המרד הערבי" נתן תנופה ניכרת להתארגנותה של מערכת שתענה על צורכי המודיעין של היישוב היהודי. מלבד רשתות הסוכנים, כללה פעילות האיסוף במגזר הערבי גם מבצעים שנועדו להשיג מידע גופים שונים ביישוב היהודי המשיכו לאסוף באקראי מודיעין בלא )1929( שיטה וללא הכוונה. זמן מה לפני פרוץ מאורעות תרפ"ט התחדשה ביישוב ההתעניינות בנושא הערבים. המידע הגיע ברובו באמצעות סוכנים ו"מרגלים". לאחר המאורעות הופעלו גם קבוצות של סיירים יהודים, שפעלו באזורים המסחריים של ירושלים, הגנו על הסוחרים ועל לקוחותיהם ואספו מידע. תקף המון ערבי ביפו עוברי אורח יהודים. 1936 באפריל 19 - ב הניצוץ התלקח ובתוך שבוע התפתח למרי מקיף ומאורגן בכל , נתן תנופה ניכרת 1939 רחבי הארץ. "המרד הערבי", שנמשך עד להתארגנותה של מערכת שתענה על צורכי המודיעין של היישוב היהודי. מלבד רשתות הסוכנים, כללה פעילות האיסוף במגזר הערבי גם מבצעים שנועדו להשיג מידע. אלה התרכזו בהפעלת מסתערבים בשטח הערבי, בגיוס משתפי פעולה ובארגון נפגעי הטרור הפנים - ערבי בכפרים. סקירות ראשונות על יישובים ערביים הגיעו כבר . בסקירות נכללו גם תיאורים של 1940 באוגוסט פעילות הכפר במאורעות, שמות אנשי כנופיות בני הכפר, מוסדות ציבור, ממלאי תפקידים וכן מספר מכשירי הטלפון והרדיו שבכל כפר תיקי הכפרים גם כשפרצה מלחמת העולם המשיך היישוב לחשוש מפני את ארגון ה"הגנה" 1940 התחדשות המרד הערבי. האיום הביא ביוני כבר בראשיתו הטיל עזרא דנין להקים שירות ידיעות ארצי (ש"י). על מגויסיו להכין סקירות על יישובים ערביים. סקירות ראשונות . בסקירות נכללו גם תיאורים של פעילות 1940 הגיעו כבר באוגוסט הכפר במאורעות, שמות אנשי כנופיות בני הכפר, מוסדות ציבור, ממלאי תפקידים וכן מספר מכשירי הטלפון והרדיו שבכל כפר. סקירות אלה - שנקראו בהמשך “תיקי כפרים" - סיפקו נתונים בסיסיים, בעיקר על מספר הגברים אוחזי הנשק וכן על האמל"ח שברשותם. כל תיק כזה כלל שני חלקים: הראשון קבוע, מבוסס על סקירת יסוד על הכפר, והשני שוטף, ובו רוכזו כל הידיעות המתייחסות לאותו יישוב. בשמונה שנות הפרויקט הוכנו לפחות 750 - יישובים ערביים, מהם כ 770 - סקירות שבהן תועדו כ 1,000 כפרים שהיו בארץ ישראל) והיתר ערים 900-800 כפרים (מתוך ועיירות. הסקירות נשלחו כולן למרכז הש"י הערבי. קציני הש"י במרחבים הפיקודיים של ה"הגנה" החזיקו בעותקים של סקירות על אודות הכפרים במרחבם. פלש הצבא הבריטי לסוריה וללבנון. המודיעין 1941 ביוני 8-7 בליל הבריטי החליט לצרף לכוחות הפולשים, כמורי דרך, את אנשי הפלמ"ח שנוסד זמן קצר קודם לכן. יגאל אלון ומשה דיין הובילו את הטורים שחדרו ללבנון בבקאע ובציר החוף. משימתם הייתה להוביל כסיירים את הגייסות, לפוצץ גשרים ולנתק את קווי המודיעין הקרבי ימי ההתהוות איסוף מודיעין בשדה הקרב תמיד היה חלק ממשימותיהן של היחידות בחזית. עוד לפני קום המדינה הפעיל היישוב היהודי בארץ ישראל סוכנים, סיירים ומסתערבים שאספו מידע כדי לשים קץ לשלטון התורכי בארץ, להתמודד עם אלימות ערבית או להגן על מפעל חיוני ההעפלה מפני הבריטים - המודיעין הקרבי סייע במימוש המטרות הללו ושימש בסיס לבנייה ולהפעלה של המודיעין הצבאי של צה"ל
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=