כתב עת לענייני מודיעין וביטחון מבית המרכז למורשת המודיעין 2007 , תמוז תשס"ז, יוני 49 גיליון מלחמת ששת הימים קללת הברכה השליחות שהכריעה 60- מאפייני העשייה המודיעינית בשנות ה אופוריה ומחירה שיחות צמרת צמ"ח שנבט לפני המלחמה מד"ת: בכל גיל - אותו התרגיל... המודיעין הקרבי במלחמת ששת הימים בעלי תפקידי מודיעין מרכזיים במלחמה מודיעין אוויר במלחמה מערך האיסוף במלחמת ששת הימים תרומת המודיעין למהפך בעמדת דיין בעניין כיבוש הגולן דובר צה"ל שמח להודיע: היסטוריה בתמונות 73- לעומת המודיעין ב 67- ניצחנו! אחרית דבר המודיעין ב חללי קהילת המודיעין במלחמת ששת הימים דוח וועדת וינוגרד - ההיבט המודיעיני משמעות יום הזיכרון בחברה משתנה בתחום התקשורת והקולנוע הישראלי עוד בגיליון מודיעין של איש אחד
קוראים יקרים, של מבט 4 גיליון 40 מל"מ עומד בסימן שנה למלחמת ששת הימים. קיימנו במל"מ יום עיון בנושא המודיעין במלחמה ואף שיתפנו כמה מאנשינו בתכנית בגלי צה"ל (ראו עמ' ). נראה שכמה 4 וכמה לקחים מהתקופה ההיא ראויים לאימו גם בימינו, בעיקר שהמודיעין חייב כל הזמן להתחדש ולהתעדכן, גם מבחינת עזרי מודיעין והעברתו לכוחות. כשאנו חושבים על יישום לקחים באופן כללי, לאו דווקא מודיעיניים, מששת הימים למלחמת לבנון השנייה, כדאי שנזכור כי תקופת המתנה נראית לעתים "טרחנית" ואופיינית למנהיגים שמתקשים לקבל החלטות. ואולם, דווקא ההמתנה, לפני הניצחון המרשים, אפשרה למצות מהלכים מדיניים שתכליתם בראש ובראשונה למנוע מלחמה וכן שיפרה באופן משמעותי את הכנת הכוחות וכשירותם לקרב. שעבר אני את ההשוואה למלחמת לבנון בקי פטור מלעשות, כולנו חווינו. גם כאן "רבותיי, ההיסטוריה חוזרת", זה לא רק שיר. כדאי ללמוד מהעבר לטובת עתיד טוב יותר. בפרק המודיעיון אנו נותנים במה להגיגים נדירים של איש שב"כ לשעבר על החקירה ). שימו לב גם איך מסוגל ' ככלי מודיעיני (עמ יהודי "משוגע לדבר" בארצות-הברית לקיים גוף .)44 ' "מודיעיני"-הסברתי של איש אחד (עמ כדאי גם שנזכור כיצד מתייחסים שכנינו-יריבינו לביטויים רווחים הנוגעים לעימות הפלסטיני .) ' (רשימתו של שלום הררי, עמ בגיליון זה אנו מסכמים את עיוננו בלקחי המודיעין ממלחמת לבנון השנייה ומביאים דברים בשם אומרם: פרק המודיעין בדוח הביניים של ועדת ). כדאי לקרוא את דברי 2 ' וינוגרד, כלשונו (עמ הוועדה השקולים, שעושים צדק עם עבודת המודיעין. בגיליון הבא נציין יובל לביטאוננו, מבט מל"מ. שלכם אפרים לפיד העורך הראשי Lapide3@gmail.com משולחן העורך הראשי מאז ראשית התגבשות היישוב החדש בישראל, ובכל מערכות ישראל מאז ערב הקמת המדינה ועד היום, עמדו אנשי חמ"ן, 'המוסד', שב"כ ו'נתיב' בחזית העשייה הביטחונית וחירפו גופם ונפשם; לוחמים עלומים שחלקם קיפחו את חייהם בארצות עוינות ואחדים מהם טרם הובאו למנוחת עולם בישראל. חברו יחדיו ותיקי קהילת 1983 בשנת המודיעין, המשפחות השכולות וגופי קהילת המודיעין, להקים מרכז הנצחה לחללי קהילת המודיעין ומרכז להנחלת מורשת המודיעין - המל"מ. מאז נחנך המרכז למורשת המודיעין משמש האתר הן להנצחה והן כמרכז תיעוד חינוכי, שנועד להנחיל את מורשת המודיעין לכל בית ישראל ובעיקר לדור הצעיר הגדל במדינת ישראל. מלבד אתר הזיכרון לנופלים ו'מרכז נתונים ממוחשב', האתר פועל להנחיל תרחישים של מבצעי מודיעין; להפיק סרטי תעודה ומורשת; לנהל מרכז מידע למודיעין ולטרור; לקיים מפגשים ודיונים בנושאי המזרח התיכון והמודיעין; להפעיל ספרייה ותצוגות בנושאי מודיעין. המל"מ פועל כעמותה רשומה, ופעילים בה ותיקי קהילת המודיעין ובכיריה, שפועלים בהתנדבות בהנהלת העמותה ובוועדות השונות כוועד הפועל, ההנצחה, המימון, התכנים, הביקורת, הקרנות וביטאון "מבט מל"מ". המרכז למורשת המודיעין - אתר הנצחה ממלכתי לחללי הקהילה הנהלת העמותה - נשיאמאיר עמית - יו"ראפרים הלוי - מנכ"לדודו צור ראשי ועדות המל"מ - ראש ועדת קרנות ההנצחהד"ר שמעון אביבי - ראש ועדת כספיםיעקב ארטל - ראש ועדת ביקורתיצחק בצלאל - חבר הוועד המנהלעמוס גלבוע - ראש ועדת פעילות חבריםזלמן (ז'מקה) גנדלר - ראש ועדת מכרזיםמשה סופר - ראש ועדת הנצחהיעקב (ישה) קדמי - ראש ועדת מורשתרמי שבילי - נציגת המשפחות השכולותסטלה שדות בעלי תפקידים - רו"חיורם בוקי משפטי - יועעו"ד יהודה טוניק גזברברוך מזור - הנהלת אתר ההנצחה - מנהל האתריהודה פרידמן - מנהלת המשרדנטע זיו-אב - אחראי תפעולגיל חלץ אתר ההנצחה המרכז למורשת המודיעין 47143 רמת השרון 3555 ת"ד 03-5497731 , פקס 03-5497019 ' טל mlm@intelligence.org.il www.intelligence.org.il ביטאון מל"מ יוצא לאור ביוזמת הוועד המנהל של מל"מ ובאחריותו שימוש מסוג כלשהו בחומר הכלול בידיעון זה -אסור בהחלט ,אלא ברשות מפורשת של המו"ל עמותת המל"מ כתבות תוכן ערכו: אהוד רמות ויוכי ארליך 4 מלחמת ששת הימים משמעות יום הזיכרון בחברה משתנה בתחום התקשורת והקולנוע הישראלי סיכום יום העיון השני בנושא משמעות יום הזיכרון בחברה מנחם בנטוב 2 מודיעין של איש אחד - ניתוח מודיעיני על בסיס חומרים גלויים OSINT אהרון ויסבורד 44 60- מאפייני העשייה המודיעינית בשנות ה יגאל שפי קללת הברכה אביעזר יערי השליחות שהכריעה מאיר עמית אופוריה ומחירה זכי שלום שיחות צמרת יגאל שפי צמ"ח שנבט לפני המלחמה מד"ת: בכל גיל - אותו התרגיל... המודיעין הקרבי במלחמת ששת הימים מקה) גנדלר זלמן (ז בעלי תפקידי מודיעין מרכזיים במלחמה מודיעין אוויר במלחמה דן הדני מערך האיסוף במלחמת ששת הימים אפרים לפיד תרומת המודיעין למהפך בעמדת דיין בעניין כיבוש הגולן דובר צה"ל שמח להודיע: ניצחנו! אפרים לפיד אחרית דבר חגי ארליך 73- לעומת המודיעין ב 67- המודיעין ב עמוס גלבוע היסטוריה בתמונות יענקלה מן חללי קהילת המודיעין במלחמת ששת הימים ניצה אלינוב 4 0 2 4 20 22 24 דוח וועדת וינוגרד - ההיבט המודיעיני הפרק העוסק בסוגיית המודיעין כפי שפורסם בדוח החלקי 2
דבר המנכ"ל אפרים לפידהעורך הראשי: אפי מלצרהעורך: לימור קליפהעורכת המשנה: יוכי ארליךרכזת המערכת: עופר שטלהעורך הגרפי והמבצע: ענת ריינרהעורכת הלשונית: ניצה אלינוב, יהודה ברק, יואב דייגי, חברי המערכת: יוכי וינטרויב, יעקב מן, דוד נוימן, אהוד רמות, נעם שפירא מערכת ביטאון המל"מ כל המאמרים והכתבות המופיעים בכתב העת הם על דעת הכותבים בלבד משפחות יקרות וחברים, בימים אלה מציינת מדינת שנה למלחמת 40 ישראל ששת הימים ולשחרור ירושלים. בפרספקטיבה היסטורית קצרה ומבלי להיכנס לדיון עמוק בנושא, אפשר לומר שהמלחמה והניצחון המפואר של צה"ל עם ההישגים הגיאוגרפיים המשמעותיים היא נקודת מפנה קרדינאלית בגיאופוליטיקה של המזרח התיכון. לתוצאותיה היו ועדיין קיימות השפעות במספר מעגלים. בתוך כך ניתן למנות את המעגל הקרוב של יחסי ישראל-מדינות ערב, המעגל הגלובלי של יחסי ישראל עם ארה"ב, אירופה ואפריקה שהשתנו לכיוונים שונים והמעגל הפנימי הפוליטי בישראל בו נוצר שסע חדש והמושגים שמאל וימין קיבלו משמעות חדשה ואחרת. בהקשר זה נציין כי על רקע ההצלחה המודיעינית ביוני כיום החיל. עקב כך גם - חמ"ן קבע את ה האזכרה השנתית לחללי הקהילה נקבעה סביב יום זה והשנה נערך הטקס המסורתי באתר ההנצחה במל"מ ביוני. - ב עתה אנו חווים סוג אחר של מלחמה. טרם יבש הדיו על דו"ח הביניים של ועדת וינוגרד שחקרה את וטרם מוצה השיח הציבורי 2- אירועי מלחמת לבנון ה בעניין זה, והנה חלה הידרדרות בגזרת שדרות. העיר שנים תחת מתקפת "קסאמים" הנמצאת מזה ברמות משתנות מרצועת עזה, הייתה נתונה לאחרונה למתקפה אינטנסיבית שגררה גם הרוגים ופצועים. בימים האחרונים חלה התפתחות שנראית מסוכנת יותר למדינת ישראל ואולי אף לאזור כולו תפיסת השלטון ברצועת עזה ע"י תנועת ה"חמאס" והקמת ישות אסלאמית ראשונה מסוגה במרחב. במל"מ נמשכת הפעילות עפ"י התוכנית. בימים אלה ממש סיימנו את הפקתו של סרט מורשת נוסף "הציפור הכחולה". הסרט דן במבצע "יהלום" - הבאתו של מטוס . הסרט הופק מעיראק ע"י המוסד בשנת 2- מיג ואף הוקרן במסגרתו. פעילות מועדון בשיתוף ערו ההרצאות נמשכת בתדירות של פעם בחודש. החודש נוסף לכך כנס בשיתוף חמ"ן על הנדבך המודיעיני במלחמת ששת הימים. אנו ממשיכים גם בפעילות המוקדשת למשפחות השכולות. במסגרת זו אציין שני אירועים. האחד ביקור שערכנו עם בני המשפחות זית בבית "יד לבנים" של העדה הדרוזית ובה נטענו ע במקום כסמל לשותפות הגורל עם העדה. השני הוא יום עיון שני במספר על משמעות יום הזיכרון כחברה משתנה תפקיד התקשורת והקולנוע. יתר פירוט על שני האירועים בגוף הגיליון. אני שמח לדווח כי חלה התקדמות בפרויקטי התשתית. התרומה להרחבת האמפיתאטרון הפתוח אושרה סופית ותוך כחודשיים נצא למכרז. במסגרת ההרחבה ייבנה גם מבנה רב תכליתי ובתוכו מועדון לחברי העמותה. כמו כן יצאנו למכרז וכבר נערך סיור קבלנים להשלמת הנדרש בקומה השנייה של מרכז הצפייה. התחלנו גם בפעילות לעדכון החיזיון האור-קולי. כאן נדרש שנוי בראש וראשונה בתכנים אך גם בטכנולוגיה. בכוונתנו לעבור לחזיון ממוחשב שיאפשר עדכונים ביתר קלות ויהיה נוח יותר לתפעול ונתון לפחות תקלות. ובעצם נמצאים כבר בתחילתו. אנו קרבים לעונת הקי בשלום ראשית אני מאחל לכולנו שנעבור את הקי בכלל ומן הבחינה הביטחונית בפרט, על רקע תחזיות שנשמעות לאחרונה במקומותינו. לכל אלה היוצאים לחופשות אאחל חופשה נעימה. חזרו בשלום ואני מצפה לראותכם בכנס החברים השנתי שייערך בספטמבר. 4- ב תא"ל (מיל') דוד צור מנכ"ל העמותה העניינים בשער: מפקד אוגדת השריון במלחמה, אלוף ישראל טל, מעיין במפות מודיעין מדורים איש חידה יואב דייגי 4 יואל בן פורת; אג'וד סמיח ע'אנם; איתמר בן דוד; לזכרם יעקב )ינקול-ג'אק( בר און; אירית פורטוגז 0 כל הכבוד 4 בעריכת עמוס גלבועמודיעיון יורם שליט; ראובן ארליך מודיעין וספר 4 יומן מל"מ 4 רגע של ערבית - שפת הסכסוך שלום הררי מכתבים למערכת 4 עמותות מודיעין בארץ יגאל סימון עמותות מודיעין בעולם נעם שפירא מלחמת ששת הימים קללת הברכה השליחות שהכריעה 60- מאפייני העשייה המודיעינית בשנות ה אופוריה ומחירה שיחות צמרת צמ"ח שנבט לפני המלחמה מד"ת: בכל גיל - אותו התרגיל... המודיעין הקרבי במלחמת ששת הימים בעלי תפקידי מודיעין מרכזיים במלחמה מודיעין אוויר במלחמה מערך האיסוף במלחמת ששת הימים תרומת המודיעין למהפך בעמדת דיין בעניין כיבוש הגולן דובר צה"ל שמח להודיע: היסטוריה בתמונות 73- לעומת המודיעין ב 67- ניצחנו! אחרית דבר המודיעין ב חללי קהילת המודיעין במלחמת ששת הימים דוח וועדת וינוגרד - ההיבט המודיעיני משמעות יום הזיכרון בחברה משתנה בתחום התקשורת והקולנוע הישראלי עוד בגיליון מודיעין של איש אחד
מלחמת שש 4 בתום מלחמת ששת הימים נשא ראש אמ"ן דאז האלוף . בדבריו 1 אהרן יריב דברים בכנס סא"לים של חיל המודיעין על הישגי המודיעין במלחמה קבע: "כשאני אומר שעמדנו במשימה - והתוצאה היא לא רק של המאמץ שנעשה בימי המלחמה, לא זה מה שאִפשר לנו לעמוד במבחן, אלא תוצאה של מאמצים משותפים שנעשו במשך השנים האחרונות, ושימשו בסיס לעבודה שלנו". מאמר זה מביא מאפיינים אחדים בסדר היום המודיעיני של ישראל בשנים שקדמו למלחמה, מאפיינים שיש בהם כדי להציג את עיקרי ההתנהלות המודיעינית ועדיפויות המשימה המודיעינית, בעיקר זו של אמ"ן, באותה תקופה. התרעה שתי מגמות הכתיבו את המשימה המודיעינית. מצד אחד ניתנה הבכורה למתן התרעה על מלחמה. מצד אחר, חיי היום-יום קבעו את הקדימות לסוגיות הביטחון השוטף ולפעילות המנע היזומה, שנועדה לסכל תכניות פיתוח ערביות שנתפסו כאיום אסטרטגי על המדינה, כמו התחמשותה הבלתי קונוונציונלית של מצרים בתחילת והמפעל להטיית מי הירדן באמצען. 60- שנות ה התרעה על מלחמה ערבית יזומה הייתה מאז ומתמיד גולת הכותרת של משימות המודיעין, בבחינת קו ההגנה הראשון של ישראל כהגדרתו של הרמטכ"ל חיים לסקוב. בשנות קיבלה ההתרעה משמעות מיוחדת בשל הטראומה 60- ה שאחזה באנשי המודיעין והקברניטים עקב ההפתעה שחוו באירוע "רותם". (בעקבות מידע שגוי שהגיע 1960 בתחילת אליהם לפיו נכנס הצבא המצרי לסיני ונפרס בסמוך לגבול מתוך מטרה להרתיע את ישראל מלתקוף את סוריה [החבל הצפוני של קע"ם] או להגיב תגובה צבאית בנגב היה שישראל לא תירתע). אמ"ן לא התריע במועד על המהלך המצרי והיקפו אלא ימים אחדים לאחר שהושלם, ולפיכך נאלץ צה"ל לנקוט צעדי חירום כדי להיערך למגננה בדרום החשוף. "רותם" היה תזכורת כואבת למה שהובן עוד קודם: יש למודיעין נקודת תורפה קריטית והיא חסרונו של מערך התרעה ממוּסד. מלחמת ששת הימים מאפייני העשייה המודיעינית 60- בשנות ה מצב פתיחה יגאל שפי נקבע לפי שתי 60- מערך המודיעין בשנות ה מגמות סותרות: מצד אחד הודגשה חשיבות מתן התרעה על מלחמה, ומצד אחר קבעו חיי היום-יום את העדיפות לביטחון השוטף ולפעילות מנע יזומה. עם זאת, המשיך המודיעין לתת עדיפות למבצע "סנטור" - היערכות לתקיפה אפשרית של הכור הגרעיני בדימונה בידי חיל האוויר המצרי. בד בבד חוזקו הקשרים הבין-ארגוניים בתוך קהילת המודיעין והושם דגש על פיתוח טכנולוגי-מדעי סא"ל (מיל'), ד"ר, מרצה בכיר ללימודי ביטחון באוניברסיטת תל אביב * ערכו: אהוד רמות ויוכי ארליך בא על העולם הערבי באווירת 1967 חודש אפריל איחוד: קיימת מפקדה ערבית מאוחדת, נערכות ועידות פסגה, ארגון אש"ף מתפקד זה שלוש שנים כארגון חדש עם אג'נדה של טרור. הערבים מסכמים בצער את כישלון הפרויקט הבין-ערבי להטיית מקורות הירדן. ישראל - פניה לצפון, לאחר כמה שנות ביטחון שוטף מוצלח בגזרת סוריה, סיכול תכנית הטיית מי הירדן ופעילות מבצעית שוטפת של ארטילריה וחיל האוויר של צה"ל ברמת הגולן. הערכת המצב המודיעינית אינה צופה מלחמה בשנה הקרובה: מצרים משקמת את כוחה הצבאי לאחר ה"בוץ" בתימן. ירדן מקיימת קשרים חשאיים עם ישראל, אך בה בעת היא בקשר הדוק עם מצרים, סוריה ועיראק. במאי 15- הכניסה המפתיעה של כוח מצרי לסיני ב העמידה את ישראל בפני הצורך למצוא תשובה למצב החדש. ייתכן שאפשר היה לפתור את המשבר באופן מדיני, אך בפועל התרחשה הסלמה מהירה: עבד אל-נאצר הורה למשקיפי האו"ם בעזה ובשארם א-שיח' לפנות את עמדותיהם מהשטח )המשקיפים 1957 שהו במקום מכוח הסכם בין-לאומי משנת שנחתם בסיום הנסיגה מסיני לאחר מבצע קדש(. במסגרת הברית בין שתי המדינות שיגרה מצרים שני גדודי קומנדו לירדן, ומפקד מצרי נהיה למפקד הצע"י. עיראק נחלצה לשגר כוח צבאי לירדן. עבד אל-נאצר ואתאסי, נשיא סוריה, היו בקשר שוטף להידוק שיתוף הפעולה המבצעי כדי ללחוץ על ישראל בשתי גזרות. זו התמונה הטלגרפית של העולם הערבי מול ישראל. נוסף על כך, אצלנו מכהן ראש הממשלה ושר הביטחון לוי אשכול, שלוש שנים בתפקידו. הציבור מצפה לדמות ביטחונית שתחזק את האמון בממשלה. ביוני מתמנה משה דיין לשר הביטחון, ושני שרים 1- ב נוספים - בגין וספיר - מצטרפים לממשלת אחדות לאומית. מהלכים אלה משפרים את מורל הציבור אחרי המתנה של שלושה שבועות. עכשיו ברור - אין ברירה: יוצאים למלחמה. יש תחושה שהמלחמה תתחיל בגבול הצפוני, אך בפועל היא נפתחת בגזרה המצרית, בסיני. הזירה הירדנית נפתחת גם היא ללא תכנון מוקדם. הירדנים טעו בהערכת המצב )כפי שהודה המלך חוסיין כעבור שנים( ונגררו אחר ההסתה המצרית להצטרף למלחמה, בהנחה שיקשה על צה"ל ללחום בשתי גזרות. ההצלחה הצבאית הישראלית המדהימה בחזית האווירית והיבשתית במצרים ובירדן שימשה בסיס טוב לקבלת ההחלטה לחסל באותו שבוע גם את האיום הסורי. בכתבות הבאות יבוא סיקור נרחב של עבודת המודיעין במלחמת ששת הימים. אפרים לפיד אהרון יריב, הערכה זהירה: קובץ מאמרים (ת"א: "מערכות" 1 164 ' ), עמ 1998 , ומרכז יפה למחקרים אסטרטגיים
5 שת הימים נבנה מערך התרעה 1966-1960 בשנים אסטרטגי וטקטי שכוון בעיקרו מול מצרים ושהתבסס על הרכיבים האלה: א. מערכת סימנים מעידים להתרעת כוונות ויכולות כאחד; ב. שיפור ביכולת המעקב אחר עוצבות השריון העיקריות, חילות האוויר וצווארי בקבוק הכרחיים בעומק ובחזית לתזוזת כוחות (כמו הגשרים על תעלת סואץ); ג. קשר מהיר מהמקורות/בסיסי איסוף למפעילים/צרכנים; ד. פיתוח והשמשה של מערכות איסופיות ייעודיות, טכנולוגיות ואנושיות, שנועדו להתגבר על ביטחון הקשר והמבצעים הערבי שהלך והשתפר. בשנתיים האחרונות לפני המלחמה התגבש המערך לכלל מערכת יעילה, והמבחנים שעמד בהם העידו שהוא צמצם מאוד את האפשרות למתקפת פתע ערבית. יעילותו לא עמדה למבחן ערב המלחמה בשל הנסיבות המיוחדות שבהן פרצה. אבל ההתרעה על מלחמה יזומה איבדה מעדיפותה המעשית היוםיומית. זאת מכיוון שהערכת המודיעין הבסיסית בשנים המדוברות גרסה שהצבאות הערביים עדיין אינם מוכנים למלחמה כזו בשל הנסיבות הפניםערביות והאזוריות (ובהן מלחמת תימן והסכסוכים בעולם הערבי) כמו גם האקלים הבין-לאומי, וכן שהמנהיגים הערביים, בראשם נשיא מצרים גמאל עבד אל-נאצר, ערים לזה. במילים אחרות: מלחמה כוללת שתיפתח ביוזמה ערבית הייתה להערכת אמ"ן עניין לשנים אחדות קדימה. עם זאת הובאה בחשבון האפשרות שמלחמה בלתי מתוכננת עלולה לפרוץ מוקדם יותר, עקב מתיחות או התנגשות שתידרדרנה ותצאנה מכלל שליטה. התחום האחד שבו נותרה ההתרעה בראש סולם הקדימויות המעשי היה "סנטור" - שם הקוד לתקיפה אפשרית של הכור הגרעיני בדימונה בידי חיל האוויר המצרי. צה"ל נערך היערכות הגנתית למנוע זאת והמודיעין היה לחוליה הראשונה בשרשרת ההגנה. בהשקעת משאבים כספיים ואנושיים הוקם מערך מודיעיני, ובמרכזו המודיעין האלקטרוני. פעילות צבאית יזומה וביטחון שוטף על רקע התחושה של התרחקות האיום המיידי עלתה חשיבות העיסוק בנושאים השוטפים, ובהם, בעיקר בשלוש השנים שקדמו למלחמת ששת הימים, בלטו שניים: "המלחמה על המים" והפח"ע. הפעלת מוביל המים הארצי מהכנרת לנגב גררה תגובה ערבית בדמות מפעל .1964 הטיית יובלי הירדן שקם בשנת ישראל ראתה בו איום אסטרטגי על מקורות המים שלה, שיש לסכלו אפילו במחיר של התדרדרות למלחמה. אש טנקים, תותחים ומטוסים של צה"ל פגעה בציוד ההטיה בלבנון, סוריה וירדן. היה גם חשש שהערבים יגיבו בפעולה צבאית על הפעלת המוביל הישראלי. "המלחמה על המים" עמדה במרכז 1964 המעקב והפעילות המודיעינית בין ובאה לידי ביטוי במעקב 1966 לתחילת עבודות ותגובות; באיסוף והכנה של מודיעין למטרות ובמודיעין מלווה למבצעי הסיכול. צה"ל גרם להפסקת הפרויקט וכך דעכה ההתעניינות המודיעינית בו. את מקומו על במת העניין הלכה ותפסה פעילות החבלה והפיגועים שבאו מעבר .1964 לגבול אחרי הקמת אש"ף בשנת באותם הימים אמנם נתפס הגורם הפלסטיני כבעל חשיבות אסטרטגית שולית, כפי שהיה גם הנזק מהפיגועים. אולם מטבעם של אירועי טרור, תהודתם רבה והם ריכזו את תשומת הלב של הקברניטים, של צה"ל והציבור כולו. המודיעין נדרש לתת תשובות נקודתיות, מהתרעה טקטית על חדירות ופיגועים ועד להספקת מטרות לפעולות תגמול 50- וסיכול, ממש כמו שהיה בשנות ה כנגד הפדאיון. עיקר כיסוי הפח"ע הוטל על המודיעין האנושי (יומינט). לא פלא אפוא שהצי"ח השנתי לשנת קבע את העדיפות הראשונה 1966/67 למשימות האיסוף - היא משימת ההתרעה, ובתוכה נקבעו הקדימויות האלה: א. כוונה ערבית לפגוע בדימונה; ב. הפעלת טרור וחבלה בשטח ישראל; ג. כוננות ותזוזה של כוחות. זינוק במשקלו של האיסוף האלקטרוני הבשילה ההכרה כי המודיעין 60- בשנות ה האלקטרוני ובמרכזו ההאזנה הוא גורם דומיננטי בסל האיסופי. ביטוייה היו: גידול במערך האיסוף האלקטרוני ובמשאביו; התרחבות מסיבית בכיסוי, פיתוח יכולות טכנולוגיות ומבצעיות שהביאו לפריצות דרך איסופיות; יצירת מסה של אינפורמציה איכותית שאיפשרה מעבר מהישענות על מודיעין תצפיתי להישענות על מודיעין אבחוני. התפתחות מודיעין טכנולוגי-מדעי במהלך התקופה זוהו במדינות ערב ובראשן מצרים התפתחויות מדעיות בעלות גוון צבאי, כמו פיתוח הטילים והנשק הבלתי קונוונציונלי (חילוקי הדעות על מידת האיום הנשקפת ממנו נהיו לאבן נגף מרכזית ביחסי אמ"ן ו'המוסד'), שימוש בחל"ך בתימן והתעניינות בנושא הגרעין. המעקב האיסופי והמחקרי אחריהן הוגבר (האלינט - מודיעין האותות - קיבל דחיפה ממשית) ונעשתה פעילות סיכולית למניעתה, כשל'מוסד' חלק רב הן באיסוף, הן בסיכול. האצה בהתגבשות קהילת המודיעין עם כניסתו של מאיר עמית לראשות ובמשך שנה 1963 'המוסד' (ינואר בנוסף על תפקידו כראש אמ"ן), חוזק שיתוף הפעולה ביחסים הבין-אירגוניים בין אמ"ן ל'מוסד'. מאיר עמית כראש 'המוסד' ואהרן יריב כראש אמ"ן היו בעלי רקע וערכים דומים, ואפשרו לסביבת העבודה המשותפת לפרוח. בעידן החדש אוחדו מאמצים בפעילות , לשעבר 188 המודיעין המבצעי (יחידה , לדוגמה, הועברה מאמ"ן ל'מוסד') 131 ולשילוב הדוק יותר של ה'המוסד' באיסוף הצבאי. לראשונה בתולדותיו נרתם 'המוסד' לאיסוף התרעתי ובסיסי כמשימה עיקרית, תוך התמקדות בכיסוי מרחב העומק במדינות היעד. תצפית פריסקופ לאזור שפך הירדן שבכנרת שנה 40 למלחמת ששת הימים
מלחמת ש סיפור המעשה של מלחמת ששת הימים נחקר רבות ומוכר בראייה לאחור, לימים ההם. כעת אנסה לקבוע כמה השלכות ולהציע הבנות וסיכומים ממבט-על, ממעוף הציפור. שאלות רבות בהקשר מלחמה זו עדיין עומדות בעינן: מדוע היא החלה דווקא באותה עת? צרים כשהיה ידוע לכול מדוע נסגרו המ שדווקא פעולה זו מבטיחה מלחמה? מדוע נהג נאצר שלא לפי תפיסתו ואישר תכנית תקיפה אל תוך ישראל, ולמה נסוג ממנה לאסטרטגיית המגננה שאישר? אלה רק חלק מהשאלות שטרם נמצא להן מענה. בשנים ההן ידעו במזרח התיכון כולו כי מלחמה נוספת הולכת וקורמת עור וגידים. היה ברור שהקמת מפעל גרמה להגברת 1964- המוביל הארצי ב ההכנות למלחמה מצד הערבים. בשלוש ועידות פסגה ערביות התקבלו 1964 עוקבות, למן ינואר ההחלטות: להטות את מקורות הירדן כדי לפגוע במפעל ההשקיה הארצי שביסס, לדעתם, את היאחזות ישראל בקרקע; להקים מפקדה ערבית משותפת שמרכזה בירדן ומפקדה מצרי , להקים את אש"ף ואת הצבא הפלסטיני ולתמוך בפעולות החבלה בגבולות, בעיקר מסוריה. לבסוף הוחלט גם על גיוס כוחות וציוד משאר ארצות ערב לעזרת ארצות העימות. חרף זאת, באותן שנים קבע נאצר נחרצות כי לא יסתבך במלחמה שנועדה לשנים לפני השלמת ההכנות, גם 1970-1967 לא בשל פרובוקציות סוריות. עולה השאלה: מה גרם לפרוץ מלחמה דווקא בתקופה ההיא, כאשר איש לא התכוון לכך? גרסה אחת מטילה את האשמה על הסובייטים, שבמקום לרסן את בעלת בריתם הסורית העבירו שלוש אזעקות שווא לפיהן ישראל מרכזת כוחות בגבול סוריה. גרסה זו אינה מספקת, מכיוון שעוד בתחילת הכניסה לסיני ידעו המצרים מפי הרמטכ"ל פאוזי, שנשלח לסוריה, שלא היו ריכוזי כוחות כאלה. מלבד זאת, כבר אז יעצו הרוסים לנהוג במתינות. לשאלה הזאת יש פרשנויות פיקנטיות אחרות: אחת גורסת כי ארצות-הברית עמדה מאחורי גירוי מצרים כדי להוציאה מתימן ומשליטתה בים סוף; פרשנות רוסית טוענת שהתרעותיהם נשענו על מידע מעולה ממקורותיהם בישראל; גרסה אחרת מספרת שישראל היא שהזרימה את המידע לרוסים בדרך של הכפלת מרגל. עם זאת, ציר הפרשנות המרכזי מתאר איך התגלגלו הדברים מעניין לעניין: הכול החל בדיבורים - השמעת איומים מצד ישראל כלפי סוריה ומשטרה, ההתרעות הסובייטיות על ריכוז כוחות ישראליים מול סוריה ועוד. משם נמשכה ההסלמה החל בתקריות גבול 1966 בוטות (כמו מבצע סמוע בנובמבר והפלת שישה מטוסים סוריים באפריל ) וכלה בהצבת כוח בסיני וסילוק 1967 כוחות האו"ם כגילוי מנהיגות. מכאן התגלגלו העניינים לסגירת המצרים ולפתיחת מלחמה שאיש לא צפה. בפועל, משנקרתה למצרים ההזדמנות והעילה לסייע לסוריה, בתוספת הבטחת פיקוד הצבא (עאמר) שהכול מוכן לאתגר ההתמודדות עם ישראל, נעתר נאצר, שכח "לעצור באדום" והמעצורים הוסרו. לא היה אפשר לעצור את המומנטום. ברוח זו נעשו כפי הנראה גם ההכנות לתקיפה לתוך במאי 28- ישראל, שממנה נמנעו ב בלחץ הרוסים, שיעצו אז להסתפק בהבסת ישראל על קווי ההגנה בסיני. מכל ההסברים שאני מכיר, הסבר זה של התגלגלות בלתי מתוכננת הוא הסביר ביותר. סאדאת הסביר בזיכרונותיו כי "נאצר נסחף אחר פזיזותו למרות אזהרות ראש הממשלה סולימאן". מבט גלובלי בזירה העולמית הייתה תקועה ארצות-הברית בווייטנאם ונעדרת כל רצון להיכנס למעורבות צבאית נוספת. היא נקטה מדיניות של הרגעת ישראל בהבטיחה לה תמיכה אם תתאפק עד שיבשיל מבצע לפתיחת המְצרים. בכל מקרה היא הזהירה שאל לישראל ליזום מלחמה אם היא חפצה בתמיכתה. המבצע הימי שהובטח לא צלח, ורווח לאמריקנים כשפתחנו את המצרים ללא עזרתם. לזכותם יצוין שגיבו את מהלכינו בנטרול התערבות צבאית סובייטית. הציבה במרכז ברית-המועצות מאמציה האסטרטגיים את העמקת חדירתה למזרח התיכון. היא ראתה במצרים בהנהגת נאצר צינור חדירה עיקרי, אם כי ראתה בו קליינט בעייתי בעצמאותו. רק בסוריה המהפכנית מצאה ברית-המועצות בעל ברית בכוח וברוח, אם כי חלש. היא צפתה מן הצד כיצד המשטר הסורי מעודד את הטרור ומתאמץ להטות את מקורות הירדן וכיצד הוא מעמיד עצמו בסכנת התמודדות צבאית, אך לא הפסיקה להעמיק את הסיוע למשטר במשאבים ובציוד ובהבטחות לתמיכה במקרה של קונפליקט. התנהגות הסורים ואיומי ישראל בתגובה הדגימו היטב את האפשרות להתלקחות ומלחמה. בכל זאת בחרה ברית-המועצות באסטרטגיה של הגשת קופסת הגפרורים של אזעקות למצרים במקום ריסון סוריה. שינתה בשנים ההן את צרפת ראיית האינטרסים שלה במזרח התיכון, דבר שלא הובן אז כראוי. לאחר שהשתחרר מהאמביציות הקולוניאליות עקב עזיבת אלג'יריה, ביקש דה-גול לחזור ולכונן את ההבנה המסורתית עם מדינות ערב. על רקע זה הזהיר את ישראל מפני פתיחה במלחמה, תחה בה מנע ממנה סיוע. ּ ומשפ קללת הברכה אביעזר יערי בסקירה מקיפה של זירת המזרח התיכון והזירה הבין-לאומית בעת מלחמת ששת הימים, לפניה ואחריה, מעלה יערי שאלות שטרם ניתנה להן תשובה מלאה, על התנהלות המלחמה: היגררותה של מצרים למלחמה שלא רצתה בה, תזמון המלחמה; שאלות נוספות באשר למהלכה עומדות בעינן. עוד מפרט יערי את השאננות שחוללה המלחמה בישראל - שאננות מסוכנת שכונתה בפי שבתאי טבת "קללת הברכה" - ואת השפעותיה המסוכנות על המדינה 6 בפועל, משנקרתה למצרים ההזדמנות והעילה לסייע לסוריה, בתוספת הבטחת פיקוד הצבא (עאמר) שהכול מוכן לאתגר ההתמודדות עם ישראל, נעתר נאצר, שכח "לעצור באדום" והמעצורים הוסרו. לא היה אפשר לעצור את המומנטום אלוף (מיל') לשעבר רח"ט מחקר באמ"ן, מפקד המכללות וראש חטיבת ביקורת מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה *
שנה 40 למלחמת ששת הימים ששת הימים זירת המזרח התיכון מאז מבצע סיני הלך ישראל: היו בו 1967 צה"ל והתעצם. ביוני חטיבות (מתוכן הוקמו שלוש 25 175- טנקים ו 1,300 אוגדות), ובהן מטוסי קרב. האימונים, רמת הפיקוד והתכנון המבצעי שנשענו על היכרות מודיעינית טובה של האויבים, הייתה גבוהה. בהגיע עת מבחן, ההוצאה אל הפועל הייתה דייקנית ונועזת. משום כך, יכול היה צה"ל להביס את צבאות הערבים בשישה ימים. עם זאת, ראוי לזכור שהמצרים היו אלה במאי, ולא הייתה זו 15- שהפתיעו ב הפתעה ראשונה מסוג זה. היערכות 1960- פתע קודמת בסיני הייתה עוד ב (שתי דיוויזיות). ההיערכות ההיא נועדה להזהיר את ישראל בפני המשך העימותים בהקשר עיבוד השטחים המפורזים בגבול סוריה. המשבר נפתר אז פתרון דיפלומטי ולכן משהחל המשבר עתה, העריכו שגם הפעם אולי ניתן להביא את הפגנת הכוח בסיני לידי התפוגגות ונסיגה מצרית. כשהתברר שמדובר בהכרזת מלחמה מצרית ניסתה ישראל להשיג תמיכה בין-לאומית להתגוננותה ובה בעת נערכה. אף שהייתה מאוימת יותר ואולי אפילו בסכנת השמדה, לא נענו המעצמות לבקשתה והיה ברור לישראל שגורלה בידה בלבד. 15( בתקופת ההמתנה הארוכה יחסית ) התחולל 1967 ביוני 5- במאי עד ה מאבק מר בין שאיפת הדרג המדיני לדחיית ההתמודדות בתקווה לפתרון מדיני, לבין לחצי הצבא לתקוף. תקופה זו הדגימה לעולם את הסיכון לישראל והייתה בסופו של דבר גורם חשוב בתרגומו של ההישג הצבאי לפירות מדיניים ואסטרטגיים רבים - החלטת ופתיחת השער לעזרה 242 האו"ם צבאית מארצות-הברית. ההכנות למלחמה מצרים: החלו מיד אחרי מבצע סיני והואצו . עם זאת, בהגיע מאי 1964 משנת לא הגיעו לכלל מוכנות בסיסית 1967 ראויה. הצבא היה אמנם מצויד, אך לא מאורגן כהלכה, לא מאומן כהלכה, מסובך בתימן, נתון לפיקוד לא מקצועי בשל העדפת מקורביו של המצביא עאמר, ונתון לתכניות מבצעיות משתנות שגרמו לצבא המצרי לשנות היערכות ממגננה למתקפה וחוזר חלילה. עם זאת, האסטרטגיה הצבאית המצרית של מגננה בסיני הייתה סבירה. הרעיון המרכזי לפגוש את צה"ל התוקף בשתי רצועות הגנה, על ידי 1,000( שש דיביזיות שהוכנסו לסיני טנקים, ארטילריה כבדה וחיפוי חיל האוויר), יכול היה לגרום לנו אבדות כבדות לו הוגשם כראוי. למזלנו לא כך היה, וחיל האוויר המצרי אכל ארוחת בוקר כשישראל פתחה בהתקפה מדויקת. המלחמה במצרים הוכרעה הדקות הראשונות, 45- למעשה כבר ב מסלולי 55 כשמטוסי צה"ל הרסו המראה בשעתיים, עד שחוסל חיל האוויר כליל. הבסת צבא היבשה ארכה עוד יום-יומיים וכעבור שלושה ימים היינו בתעלה. גלאב פאשה (מקימו ירדן: ומפקדו של הלגיון הערבי שנים רבות) לימד את הירדנים ומלכם שהגדה רק 1949- המערבית נפלה לידיהם ב בשל הסכם עם ישראל ושרק אם יקפידו לקיימו יישארו שם. חוסיין, למרות שיחות שקיים עם ישראל מדי פעם, פרש מאסטרטגיה זו. ברגע שכבדו הלחצים עליו להצטרף לתכנית המלחמה, חתם על הסכם הגנה הדדית במאי, וצבאו הועמד 30- עם מצרים ב תחת פיקוד מצרי. בפרוץ המלחמה עם מצרים פתח הצבא הירדני בהתקפה בירושלים (חרף אזהרות חוזרות מצדנו). בתוך יומיים איבד חוסיין את כל הגדה המערבית, את מחצית נתיניו שחלקם נהפכו עתה אחוז מהתל"ג ואת 40 , לפליטים בירדן ההשפעה על גורל הפלסטינים. אשר לפלסטינים, הפירוד המסורתי בחברה הערבית ומבוכת המפלה עיכבו תהליך של גיבוש זהות פלסטינית בשטחים. בה בעת, התפתחה תודעה לאומית סביב אש"ף, שבאה לידי ביטוי בטרור מחוץ לגבולות השטחים. משתפסנו את השטח נקטנו את שיטת "הכיבוש הנאור" מיסודו של משה דיין, ולפיה ניתן לפלסטינים לנהל את חייהם תחת שלטוננו שפרק אותם מסימני מדינה ושלטון. בסופו של דבר, שנה, הם התקוממו ועד 20 לאחר היום לא נמצא לעניינם פתרון. בעזרתה של ברית-סוריה המועצות, הגדילה וציידה את צבאה (כשמונה חטיבות, שתיים מהן משוריינות, בתוספת גדודי משמר לאומי ובגיבוי ארטילריה רבה וחיל אוויר). השלטון דאז הועיד לצבא את תפקיד ההגנה על המדינה ועל המשטר, ואילו לכוחות הלא-סדירים, סורים ופלסטינים, את תפקיד ההתקפה המתמדת על ישראל בשיטת פעולות 120- הטרור והגרילה (כ בשנה האחרונה). בפועל, הסורים לא מימשו את ההבטחות שנתנו למצרים במסגרת תכנוני המפקדה המשותפת, והסתפקו בהפגזה בשטחינו ובהגנה קשיחה בגבולם. כשהחלטנו לתקוף גם את סוריה, לאחר הכרעת מצרים וירדן, הוכרע צבאם ביום קרבות קשה אחד, ובתוך יומיים עיצבנו גבול חדש ברמה. מה נשתנה? משמעות המלחמה לישראל הייתה רשימת הניצחון הצבאי והביצוע הצבאי הגדולים ביותר בתולדותיה מאז מלחמת העצמאות. ניצחון שלא היה כמותו מאז. ישראל רשמה את שיאה של תקופת קימומה וביסוסה החלוצי של המדינה. נוסף על כך, שונו הממדים הטריטוריאליים והאסטרטגיים של סוגיית ביטחון ישראל: ישראל הפכה להיות גדולה פי שלושה משהייתה קודם לכן, ובכך הסתיים באחת עידן הגבולות שאינם מעניקים עומק אסטרטגי; השטחים שנכבשו נהפכו לעושר השמור לבעליו כקלפי מיקוח להסדרים מדיניים בעתיד; ואולם, ישראל נהפכה למדינה כובשת שטחים ושולטת באוכלוסיה שאינה יהודית שעיקרה ערבית פלסטינית. בצד הערבי, הסתיימה תקופת החלומות והניסיונות ליצור אחדות ערבית. מאז, 7 הכנת מפות מודיעין בימי ההמתנה באזור הרצועה
מלחמת שש החלה התגבשות המדינות השונות בתוך גבולותיהן והתרכזותן באינטרסים הלאומיים שלהן; גבולות נולדו במזימה אימפריאליסטית במלחמת העולם הראשונה, אך נהפכו למציאות מתגבשת במדיניות ובאסטרטגיה. החשובה בתופעות האלה הייתה, לאחר מות נאצר, חזרת המצרים למדיניות שהביאה, עוד מלחמה נוספת, לידי שלום עם ישראל. כמו כן, שונתה האסטרטגיה הערבית נגד ישראל - ממאמץ לחסלה למאבק על החזרת האדמות שנכבשו. זה היה מעתה סכסוך על אדמה ערבית ולא על אדמת ישראל. לא פחות משמעותית הייתה תחילת התערערות האמונה הערבית בתמיכה סובייטית שלא נשאה פירות. חוסר ההשלמה עם המשך ניצחונות יהודיים לא גרמה לערבים להפנמת האפשרות של פנייה לדרך מדינית. אחרי המלחמה באו הלאווים של ועידת חרטום ("לא שלום, לא הכרה ולא מו"מ") והתעצמות מואצת של כוחותיהם הצבאיים לקראת התמודדות צבאית נוספת, עדיין בעזרה סובייטית. נוצר מצב שבו ישראל לא מיהרה להעמיד את נכסיה החדשים לבחינת כל האפשרויות לשלום: תחילה "חיכו לטלפון", אחר כך התאהבו בשטחים, ובהמשך נבנתה אסטרטגיה שלפיה ישראל תשמור לעצמה מה שדרוש לביטחונה - "מוטב שארם א-שיח' בלי שלום". לכן גם לא שעתה להצעת הסדר של סאדאת באזור תעלת סואץ . כל אלה, בצירוף אי- 1971 בשנת הבנת המתרחש סביבנו ותחושה שיש לנו זמן ניכר לנהל את הסכסוך ללא סיכון, הצעידונו היישר אל מלחמת יום הכיפורים. אחרי הניצחון היינו כחולמים: המלחמה העבירה מן העולם את תקופת התסכול והמיתון ששררה לפניה, נתנה תנופה גדולה לכלכלה הישראלית, חיזקה מאוד את מעמדה של ישראל בקרב העמים והשרתה תחושת שחרור מאיומי שנה. 40- השמדה - למשך כ לצד השלילה, שליטתנו בשטחים האיצה כאמור את השינויים שהסתמנו קודם לכן בהתפתחותה של החברה הישראלית: ערכים שהיו מוטיבים מרכזיים בהווייתה - השליחות, העבודה והשוויון פינו מקום ל"הגשמה עצמית" פרטית וצבירת הון, מלווים בהשתחררות מאידאולוגיות וגילויי ניוון חברתי. עשרות אלפי הפועלים הפלסטיניים, ובהמשך - מאות אלפי עובדים זרים שחררו את הישראלים מעבודת כפיים והעצימו את הניצול ואת אי-השוויון. סוף דבר במלחמת ששת הימים, לפניה וגם אחריה, היה המודיעין הצבאי שנמסר לכוחות הלוחמים על צבאות האויב ועל המצב בשטח באיכות גבוהה שהבטיחה את איכות הניצחון (מי שהיה קמ"ן בקרבות ההם כמוני, יעיד על כך). עם זאת, המודיעין נכשל ב"רותם" בשנת וגם במלחמת יום הכיפורים, 1960 1967 במתן התרעה למלחמה. במארס הוסבר למטכ"ל שנאצר אינו רואה את התקופה כראויה למלחמה, כל שכן כשהוא מסובך בתימן, ולא התקבלה כל התרעה עד צאת צבאות מצרים במצעד חגיגי לסיני. לדעתי, בכל המקרים הללו חברו יחד שאננות, שגיאות בהערכת המודיעין, אי-הבנת מנהיגי היריב ואיהבנת הסיבות הקונקרטיות לפתיחה בעימות. לא ניתן משקל מספיק לביזיונות שגירו את גאוותו של נאצר כמנהיג העולם הערבי. היום ברור כי גם בתודעה המצרית בער נושא החזרת המצב לקדמותו כפי שהיה לפני מלחמת סיני, החזרת הריבונות וביטול פיקוח כוחות האו"ם בסיני. לחצים בתחום זה התבטאו כבר בסוף יותר משהערכנו. 1966 במאי הודה ר' אמ"ן אהרן יריב 19- ב שהערכת המודיעין עד המלחמה הייתה שגויה וכן הסביר שאיומים שהשמיעה ישראל נגד סוריה היו בין הסיבות שהניעו את נאצר לפעול. הלקח מאז לא נלמד. מלחמת ששת הימים שינתה, כמאמר ההיסטוריון מיכאל אורן, את פני המזרח התיכון. היא ניתצה את חלומות הערבים לחסל את ישראל, כולה או חלקה, להסירה כקוץ שיש לעקרו מהמרחב הערבי על מנת לקיים רצף ערבי מגבול טורקיה ועד הנילוס דרך ירדן. הסכסוך הערבי- ישראלי שינה מהלך - מאסטרטגיה ערבית לחיסול ישראל לאסטרטגיה של "חיסול עקבות התוקפנות", קרי החזרת השטחים. החיוך שב לשפתות ישראל בתום תקופת שפל כלכלי וחברתי ואיומים על קיומה. המדינה קיבלה ביטחון עצמי עצום ותנופה, חידשה את התעצמותה הכלכלית, הביטחונית והמדינית ועשתה זאת בתחושה שה"שמים הם הגבול". הייתה כאן מה שכינה שבתאי טבת "קללת הברכה" - ברכה שגרמה לאיבוד קנה המידה, לראיית המציאות המדינית, הצבאית והמודיעינית בפרספקטיבה עקומה, להסתאבות זוחלת בשל שליטה בעם זר ולנטישת תחושת השליחות. פיתחנו ביטחון עצמי מופרז שלערבים "אין אופציה צבאית נגד ישראל והם יודעים זאת". הברכה הייתה לקללה עד שרק מלחמה קשה נוספת החזירה אותנו לקרקע המציאות. לכן ראוי לקבוע שלמרות השינוי העצום שחוללה המלחמה הזאת, היא לא שינתה ביסוד את הרצף ההיסטורי של הסכסוך הערבי-ישראלי שהלך והעמיק. את השינוי הזה חוללה דווקא המלחמה הקשה הבאה, שבא בעקבותיה חוזה השלום עם מצרים. 8 במאי הודה ר' אמ"ן אהרן יריב שהערכת המודיעין עד המלחמה הייתה - ב שגויה וכן הסביר שאיומים שהשמיעה ישראל נגד סוריה היו בין הסיבות שהניעו את נאצר לפעול. הלקח מאז לא נלמד בתום המלחמה. ראש אמ"ן אלוף אהרן יריב צופה אל הצד המערבי של התעלה
www.intelligence.org.ilRkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=