מלחמת שש 4 בתום מלחמת ששת הימים נשא ראש אמ"ן דאז האלוף . בדבריו 1 אהרן יריב דברים בכנס סא"לים של חיל המודיעין על הישגי המודיעין במלחמה קבע: "כשאני אומר שעמדנו במשימה - והתוצאה היא לא רק של המאמץ שנעשה בימי המלחמה, לא זה מה שאִפשר לנו לעמוד במבחן, אלא תוצאה של מאמצים משותפים שנעשו במשך השנים האחרונות, ושימשו בסיס לעבודה שלנו". מאמר זה מביא מאפיינים אחדים בסדר היום המודיעיני של ישראל בשנים שקדמו למלחמה, מאפיינים שיש בהם כדי להציג את עיקרי ההתנהלות המודיעינית ועדיפויות המשימה המודיעינית, בעיקר זו של אמ"ן, באותה תקופה. התרעה שתי מגמות הכתיבו את המשימה המודיעינית. מצד אחד ניתנה הבכורה למתן התרעה על מלחמה. מצד אחר, חיי היום-יום קבעו את הקדימות לסוגיות הביטחון השוטף ולפעילות המנע היזומה, שנועדה לסכל תכניות פיתוח ערביות שנתפסו כאיום אסטרטגי על המדינה, כמו התחמשותה הבלתי קונוונציונלית של מצרים בתחילת והמפעל להטיית מי הירדן באמצען. 60- שנות ה התרעה על מלחמה ערבית יזומה הייתה מאז ומתמיד גולת הכותרת של משימות המודיעין, בבחינת קו ההגנה הראשון של ישראל כהגדרתו של הרמטכ"ל חיים לסקוב. בשנות קיבלה ההתרעה משמעות מיוחדת בשל הטראומה 60- ה שאחזה באנשי המודיעין והקברניטים עקב ההפתעה שחוו באירוע "רותם". (בעקבות מידע שגוי שהגיע 1960 בתחילת אליהם לפיו נכנס הצבא המצרי לסיני ונפרס בסמוך לגבול מתוך מטרה להרתיע את ישראל מלתקוף את סוריה [החבל הצפוני של קע"ם] או להגיב תגובה צבאית בנגב היה שישראל לא תירתע). אמ"ן לא התריע במועד על המהלך המצרי והיקפו אלא ימים אחדים לאחר שהושלם, ולפיכך נאלץ צה"ל לנקוט צעדי חירום כדי להיערך למגננה בדרום החשוף. "רותם" היה תזכורת כואבת למה שהובן עוד קודם: יש למודיעין נקודת תורפה קריטית והיא חסרונו של מערך התרעה ממוּסד. מלחמת ששת הימים מאפייני העשייה המודיעינית 60- בשנות ה מצב פתיחה יגאל שפי נקבע לפי שתי 60- מערך המודיעין בשנות ה מגמות סותרות: מצד אחד הודגשה חשיבות מתן התרעה על מלחמה, ומצד אחר קבעו חיי היום-יום את העדיפות לביטחון השוטף ולפעילות מנע יזומה. עם זאת, המשיך המודיעין לתת עדיפות למבצע "סנטור" - היערכות לתקיפה אפשרית של הכור הגרעיני בדימונה בידי חיל האוויר המצרי. בד בבד חוזקו הקשרים הבין-ארגוניים בתוך קהילת המודיעין והושם דגש על פיתוח טכנולוגי-מדעי סא"ל (מיל'), ד"ר, מרצה בכיר ללימודי ביטחון באוניברסיטת תל אביב * ערכו: אהוד רמות ויוכי ארליך בא על העולם הערבי באווירת 1967 חודש אפריל איחוד: קיימת מפקדה ערבית מאוחדת, נערכות ועידות פסגה, ארגון אש"ף מתפקד זה שלוש שנים כארגון חדש עם אג'נדה של טרור. הערבים מסכמים בצער את כישלון הפרויקט הבין-ערבי להטיית מקורות הירדן. ישראל - פניה לצפון, לאחר כמה שנות ביטחון שוטף מוצלח בגזרת סוריה, סיכול תכנית הטיית מי הירדן ופעילות מבצעית שוטפת של ארטילריה וחיל האוויר של צה"ל ברמת הגולן. הערכת המצב המודיעינית אינה צופה מלחמה בשנה הקרובה: מצרים משקמת את כוחה הצבאי לאחר ה"בוץ" בתימן. ירדן מקיימת קשרים חשאיים עם ישראל, אך בה בעת היא בקשר הדוק עם מצרים, סוריה ועיראק. במאי 15- הכניסה המפתיעה של כוח מצרי לסיני ב העמידה את ישראל בפני הצורך למצוא תשובה למצב החדש. ייתכן שאפשר היה לפתור את המשבר באופן מדיני, אך בפועל התרחשה הסלמה מהירה: עבד אל-נאצר הורה למשקיפי האו"ם בעזה ובשארם א-שיח' לפנות את עמדותיהם מהשטח )המשקיפים 1957 שהו במקום מכוח הסכם בין-לאומי משנת שנחתם בסיום הנסיגה מסיני לאחר מבצע קדש(. במסגרת הברית בין שתי המדינות שיגרה מצרים שני גדודי קומנדו לירדן, ומפקד מצרי נהיה למפקד הצע"י. עיראק נחלצה לשגר כוח צבאי לירדן. עבד אל-נאצר ואתאסי, נשיא סוריה, היו בקשר שוטף להידוק שיתוף הפעולה המבצעי כדי ללחוץ על ישראל בשתי גזרות. זו התמונה הטלגרפית של העולם הערבי מול ישראל. נוסף על כך, אצלנו מכהן ראש הממשלה ושר הביטחון לוי אשכול, שלוש שנים בתפקידו. הציבור מצפה לדמות ביטחונית שתחזק את האמון בממשלה. ביוני מתמנה משה דיין לשר הביטחון, ושני שרים 1- ב נוספים - בגין וספיר - מצטרפים לממשלת אחדות לאומית. מהלכים אלה משפרים את מורל הציבור אחרי המתנה של שלושה שבועות. עכשיו ברור - אין ברירה: יוצאים למלחמה. יש תחושה שהמלחמה תתחיל בגבול הצפוני, אך בפועל היא נפתחת בגזרה המצרית, בסיני. הזירה הירדנית נפתחת גם היא ללא תכנון מוקדם. הירדנים טעו בהערכת המצב )כפי שהודה המלך חוסיין כעבור שנים( ונגררו אחר ההסתה המצרית להצטרף למלחמה, בהנחה שיקשה על צה"ל ללחום בשתי גזרות. ההצלחה הצבאית הישראלית המדהימה בחזית האווירית והיבשתית במצרים ובירדן שימשה בסיס טוב לקבלת ההחלטה לחסל באותו שבוע גם את האיום הסורי. בכתבות הבאות יבוא סיקור נרחב של עבודת המודיעין במלחמת ששת הימים. אפרים לפיד אהרון יריב, הערכה זהירה: קובץ מאמרים (ת"א: "מערכות" 1 164 ' ), עמ 1998 , ומרכז יפה למחקרים אסטרטגיים
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=