221 המענה הנדרש ומעורבות בתכנים, משיקולים מסחריים, לבין שיקולים אתיים הקשורים בסוג התוכן המופץ. אקוסיסטם עשיר ודינמי זה, ובפרט כיול האלגוריתמים השונים של הפלטפורמות, הוא סוד מסחרי של הפלטפורמה ואינו ידוע לציבור. - מופצים באופן גלובלי ומיידי לעשרות מדינות שונות לפחות על ידי תאגידים רב־לאומיים שיכולת הסייבר במרחב התכנים )6( ההשפעה של הדין הישראלי או שוק המשתמשים הישראלי על מדיניות התוכן שלהם מוגבלת מאוד ותלויה במידה רבה של שיתוף פעולה בין רשויות מדינתיות לתאגידי הטכנולוגיה. כפועל יוצא מכך עולה חשש מעשי, בפרט במדינות קטנות בעלות שפה ייחודית כמו ישראל, שניסיונות התערבות משפטיים "מקומיים" של מדינה אחת, יהיו לא אפקטיביים. תופעה זו הופכת מורכבת ומשמעותית יותר לנוכח המקום המרכזי של הפלטפורמות בהפצת מידע שהציבור הרחב צורך. בפרט יש פער משמעותי בין העושר של אקוסיסטם המידע במרחב הסייבר, התמריצים הכלכליים החלים בו והתפקיד המרכזי שלו בזירת השיח יודגש כי גם 6 הציבורי, לבין הכלים המשפטיים המאפשרים להתערב בפעילות זו לצורך הגנה על אינטרסים ציבוריים במסגרתו. כיום הפלטפורמות עוסקות בהסרת תוכן מזויף או פוגעני, אולם השיקול הראשון המנחה אותן הוא שמירה על סביבה הולמת למשתמשים כדי לעודד אותם להשתמש בפלטפורמה. המדיניות הביטחונית הציבורית בישראל בתחום זה מבטאת מורכבות זו. אף שלגופי הביטחון ואכיפת החוק פעילות הגנתית במרחב הסייבר, כולל מול תכנים פוגעניים מסוגים שונים, דומה כי אין אסטרטגיה כוללת לטיפול בסוגיה זו, בפרט בתחום סמכויות המדינה להתערב בהפצת תכנים במרחב הסייבר. בהיבט הביטחוני-אסטרטגי אין כיום בישראל הגדרה מוסכמת או שפה משותפת לגבי הגדרת השפעה זרה, ומה הן הנגזרות שלה במרחב הסייבר. לפיכך הטיפול כיום בהשפעה זרה הוא חלקי. לא הוגדר גוף מתכלל לקידום המדיניות ולסנכרון הפעילות אף שאפשר להצביע על פעילות של שירות הביטחון הכללי, הפרקליטות ומערך הסייבר הלאומי כנגד מופעים של ניסיונות התערבות זרה או פעילות עוינת בהיבטי תוכן במרחב הסייבר-אינטרנט. פער זה הוא בניגוד להיערכות הלאומית להגנת הסייבר במישור 7 הטכנולוגי אשר הוגדרה בסדרת החלטות מדיניות של הממשלה ובחקיקה. בכל הקשור לסמכות לפעול למול מופעים של השפעה זרה ברשת האינטרנט, לרשויות המדינה סמכויות מוגבלות מאוד. סמכויות לאחר שאותרו בידי גופי הביטחון והאכיפה. 8 אלה ממוקדות בעיקר בהסרת תכנים בדיעבד מול ספקיות התקשורת המקומיות, בכל הקשור לרשתות חברתיות, שפעילותן אינה טעונה רישיון לפי דיני התקשורת, ואשר הן גורם משמעותי מאוד בהפצת תכנים במרחב הסייבר-אינטרנט, ההסדר החל בישראל הוא וולונטרי בלבד. נוסף על כך עיקר הפעילות המשפטית של המדינה ממוקדת למרות החשיבות הביטחונית של 9 בתכנים המהווים הסתה לאלימות, כלומר תכנים שבהגדרה אפשר לזקוף אותם לגורם עוין. פעילות זו במניעת המשך הסתה ואסקלציה, היא נותנת מענה חלקי בלבד לאיום הביטחוני הנשקף מהשפעה זרה משום שאינה עוסקת במישרין בתכנים המבקשים להסתוות בשיח הלגיטימי וב"מידע כוזב". תמונת המצב המבצעית והמשפטית בעניין משתקפת בפסק הדין של בית המשפט העליון בעתירת ארגון עדאלה שבו נדונה שאלת סמכותה של המדינה להודיע לפלטפורמות התוכן על כך שהן מפיצות או מנגישות תוכן אסור, כגון הסתה לפעילות טרור. מאחר שאין חקיקה ספציפית הקובעת את אופן פעולת המדינה בנושא זה, ארגון עדאלה מיקד את העתירה בטענה כי פעילות זו הינה בחוסר סמכות, משום שיש בה פגיעה בחופש הביטוי, ופגיעה כזו טעונה הסדרה בחקיקה ראשית. בתגובתה הציגה המדינה את אופן פעולתה. מדובר במקרים שבהם פרקליטות המדינה בחנה תוכן מסוים, והגיעה למסקנה כי יש עמדה על כך פרופסור ניבה אלקין קורן במאמרה המתווכים החדשים בכיכר העיר. 2004 כבר בשנת 6 ;https://www.gov.il/he/departments/policies/2011_des3611 ," , "קידום היכולת הלאומית במרחב הקיברנטי 07.08.2011 מיום 3611 ראו: החלטת ממשלה 7 ;https://www.gov.il/he/departments/policies/2015_des2444 ," , "קידום ההיערכות הלאומית להגנת הסייבר 15.02.15 מיום 2444 החלטת הממשלה https://www.gov.il/he/departments/policies/2015_ ," "קידום אסדרה לאומית והובלה ממשלתית בהגנת הסייבר 15.02.15 מיום 2443 החלטת הממשלה ;des2443 , "בחינת רגולציה חכמה בסייבר וכללים והסמכות למתן הנחיות בזמן תקיפת סייבר שעודנה בעיצומה בתוך שקילת שיקולים 01.08.2019 מיום 219 החלטת ממשלה ;https://www.gov.il/he/departments/policies/dec219_2021 ," כלכליים ;1998 חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח- .2023- חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד .2017- ראו חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, התשע"ז 8 ראו דוח איגוד האינטרנט על פעילות מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, איגוד האינטרנט, פעילות מחלקת הסייבר בפרקליטות להסרת תכנים מרשתות חברתיות: מגמות 9 .https://www.isoc.org.il/regulating-digital-services/israel/voluntary-content-removal-trends ,)2023 ונתוני עומק (אוקטובר בקשות בתחום "מידע כוזב". דומה כי גם בפעילות הענפה של מחלקת הסייבר 101 בקשות בתחום ההסתה לאלימות, ו־ 1199 הוגשו לפלטפורמות 2020 לפי הפרסום בשנת במלחמת "חרבות ברזל" המוקד הוא הסרת תכנים ופרסומים אסורים המהווים הסתה לאלימות או לטרור. כלומר מדובר בתכנים שאפשר לקבוע בנוגע אליהם אי־חוקיות https://www.gov. , מובהקת. ראו: פרקליטות המדינה, דשבורד פעילות מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה בתחום הסרת תכני טרור, הסתה ותכנים בלתי חוקיים ברשת .il/he/Departments/General/cyber-dashboard
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=