220 השפעה והתערבות זרה כאתגר אסטרטגי ומודיעיני | מודיעין - הלכה ומעשה 3 משולבת הכוללת גם פעילות ברובד התוכן וגם פעילות ברובד הטכנולוגי. "השפעה זרה", כלומר פעילות של מדינה להשפיע על הנעשה במדינה אחרת, באמצעות רובד התוכן במרחב הסייבר, משקפת איום משמעותי לתפקודו התקין של המשטר הדמוקרטי. באמצעות פעילות ברובד התוכן אפשר להשפיע על דעת הקהל ועל האופן שבו אנשים פועלים ומצביעים בבחירות, ליצור חוסר יציבות פוליטי או ציבורי, להביא לבהלה ולערעור אמון הציבור בשלטון, להפיק יתרונות בהקשר של עימות צבאי ולהשפיע על פעילותם של פוליטיקאים, ארגונים ויחידים. בד בבד יש עלייה בפעילות בהפצת "מידע כוזב" וניסיונות השפעה זרה באמצעות רשת האינטרנט ורשתות חברתיות הפועלות במרחב הסייבר. עקב כך גם ההתמודדות עם לחימה בתחום ה"מידע" - "השפעה זרה" - מחייבת התערבות הגנתית מדינתית. לצד הצורך הגובר, פיתוח מדיניות לאומית הגנתית בהיבטי התוכן כנגד לוחמת מידע, נעשה על רקע כמה אתגרים ייחודיים: - לפעילות מדינתית ברובד התוכן במרחב הסייבר - "השפעה זרה" "זרה והתערבות זרה השפעה" - ל אחידה בהמשגה הצורך )1( ו"התערבות זרה" - אין הגדרה אחידה הן בספרות הן בתחום המדיניות. מסקירת מאמרים בנושא עולה כי ל"השפעה זרה" המשגות שונות הן מבחינת המטרות והן מבחינת המאפיינים של פעילות זו. , שיפגע המדינה בסמכות לרעה שימוש מפני חשש מעוררת ,הגנה לצורכי היא אם גם ,והפצתם בתכנים מדינתית התערבות )2( בחופש הביטוי, בתנועה חופשית של מידע ובשיח הציבורי. הטיפול בהשפעה זרה ברשת האינטרנט מחדד דילמה מוכרת בשדה סמכויות הביטחון - מה מסוכן יותר: הפעילות של היריב או הסמכויות הנתונות למגן מפניו והסיכון שהוא מייצר לזכויות הפרט? למרות חששות אלה, מדינות רבות החלו בפעילות התמודדות עם התופעה, כפי שיתואר גם בהמשך. בשונה מפלטפורמות הפצת תוכן כמו שידורי .ורדיו טלוויזיה בשידורי תוכן מהפצת בשונה אסדרה ללא זה תחום התפתחות )3( טלוויזיה או רדיו, הפלטפורמות שפותחו על גבי האינטרנט אינן נמצאות תחת אסדרה מדינתית בתחום הפצת תכנים. כלומר הפצת תכנים ברשת האינטרנט אינה טעונה רישוי כלשהו ואינה בפיקוח רגולטורי. לצד העושר בייצור ובהפצת תכנים שמבנה זה מאפשר, הוא מאתגר את היכולת המדינתית להנחות את הפלטפורמות להגביל או לצמצם את ההפצה של תוכן פוגע או אסור, בשונה מהמודלים המקובלים ביחס לאסדרה על תכנים בתחום הטלוויזיה והרדיו. נוסף על כך במדינות רבות צומצמה מאוד וגם זאת בשונה מהכללים החלים 4 האפשרות להטיל על הפלטפורמות אחריות משפטית גם בדיעבד לתכנים המופצים על ידן, 5 על מפיצי מידע מחוץ למרחב הסייבר. ,חברתיות וברשתות האינטרנט ברשת ,הסייבר במרחב המופצים תכנים הפצת על החלים המרכזיים המשפטים הכללים )4( "תנאי השימוש" הם הסדר חוזי - .שלהן "השימוש תנאי" במסגרת ,עצמן הפלטפורמות ידי על ברובם ונאכפים נקבעים המנוסח בידי הפלטפורמה - עם המשתמשים השונים, שיכולים להיות "דוברים", "מפיצים", "נמענים" ועוד. הפלטפורמות קובעות "מדיניות שימוש" ובמסגרת זו מגדירות את התכנים המותרים והאסורים, בהתאם למדיניות העסקית שלהן, שאינה בהכרח זהה לאופן שבו דין מדינתי או בין־לאומי מגדיר זאת. יוצא דופן מרכזי הוא ההסדרה בתחום הפרטיות במידע, אולם הסדרה זו אינה עוסקת במכלול ההיבטים הקשורים במנגנונים שתוארו. בסביבה המשפטית המאפשרת שתוארה לעיל, התפתח אקוסיסטם .פיקוח ללא כמעט מידע הפצת בדרכי עשיר אקוסיסטם )5( הפצת מידע עשיר, הכולל מגוון רחב של אינטראקציות בין המשתמש-הדובר, המשתמש-הנמען והאלגוריתמים השונים של הפלטפורמות - כמעט ללא פיקוח משפטי-רגולטורי. מנגנוני הפצה מתוחכמים אלה, הכוללים פרסום בתשלום, יכולת לסמן תוכן, לשתף תוכן, להוסיף האשטאג ועוד, מכוילים בהתאם לאינטרסים של הפלטפורמות - להגדיל צפיות ותשומת לב של המשתמש. במציאות הטכנולוגית והחברתית שהתפתחה, קיים מתח קבוע בין הרצון של הפלטפורמה לעודד תנועה של גולשים Google, Fog of war: How the Ukraine conflict transformed the cyber threat landscape, February 2023. https://blog.google/threat- : ראו למשל 3 /analysis-group/fog-of-war-how-the-ukraine-conflict-transformed-the-cyber-threat-landscape ראו עוד על אודות ישראל ומלחמת "חרבות ברזל": Clint Watts - General Manager, Microsoft threat analysis center, Iran accelerates cyber ops against Israel from chaotic start, 06.02.24, /https://blogs.microsoft.com/on-the-issues/2024/02/06/iran-accelerates-cyber-ops-against-israel , שקבע פטור נרחב מאוד לגורמי ביניים, המפיצים תכנים של אחרים, לחבות בגין תכנים communication Decency Act־ ל 230 נקבע בארה"ב סעיף 1996 בתמצית, בשנת 4 Goldman, Eric, The ten most important section 230 Rulings (August 1, 2017). Tulane Journal of Technology & Intellectual Property, Vol. . אלה . 20, 2017, Santa Clara Univ. Legal Studies Research Paper, Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=3025943 הנימוק המרכזי להסדרים אלה הוא הרצון לאפשר תנועה חופשית של מידע, והטענה כי לנוכח כמויות התוכן המופץ באמצעות פלטפורמות אלה אין להן יכולת ריאלית לנטר 5 אותו. עקב כך, הטלת חובות ניטור או בדיקה יזומים של תוכן עליהן תביא למצב של "צנזורה". ראו בעניין זה: שוקן נגד האוניברסיטה העברית, רוטר, סקירה על אחריות ספקים. ראו גם: ניבה אלקין קורן, המתווכים החדשים בכיכר העיר. https://www.gov.il/he/ , ועדת דוידי, סיכום עבודת הוועדה להתאמת המשפט לאתגרי החדשנות והאצת הטכנולוגיה, בנושא תכנים לא חוקיים במרחב הדיגיטלי Departments/Guides/davidi-committee-main?chapterIndex=12
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=