213 וקטורי השפעה המקדם חרם או להשקיע את כספי המיסים או קרנות הפנסיה הציבוריות של עובדי המדינה בישות שכזאת. המשמעות הכלכלית עבור חברות רבות היא אדירה וכאן מקור הכוח של החוק. הצעות לשיפור ההתמודדות המשפטית עם השפעה זרה התמודדות עם ההשפעה הזרה ברמה המשפטית אינה פשוטה משום שבמדינה דמוקרטית וליברלית חשוב כאמור לשמור על איזון נכון בין זכויות הפרט ובהן חופש הביטוי, ההתאגדות, העיסוק וכדומה, לבין אינטרסים וזכויות אחרות כגון השמירה על ביטחון המדינה וכלכלתה. נשאלת השאלה היכן יש למתוח את הקו, וכנגזרת מכך, באילו כלים משפטיים ביכולתנו וברצוננו להשתמש. כמובן שמידת ההגדרה הישראלית את מאמצי הדה־לגיטימציה ובכללם תנועת החרם כאיום אסטרטגי היא זו שאמורה להכתיב את מידת האיזון המתאימה. נראה שעם השנים התבססה בקרב חלקים נרחבים של הציבור ומקבלי ההחלטות ההבנה שאכן מדובר באיום משמעותי. הקיימים בכלים השימוש מיצוי על אף הנטייה הטבעית לחפש את שחסר בחקיקה הקיימת, לעיתים ישנם כלים טובים שכבר קיימים, אך הם אינם מנוצלים ובוודאי שאינם ממוקסמים. אכיפה חוק השקיפות המתואר לעיל, למשל, כמעט אינו מיושם, אף שהוא קיים בספר החוקים כבר כשמונה שנים. במסמך שפרסם מרכז נאמר בפירוש כי לא הופעלו מעולם סמכויות בהקשר לחוק זה. לא נראה כי המצב 202016 המחקר והמידע של הכנסת באוקטובר אשר הצביע על ליקויים וכשלים שונים בכל הקשור לפיקוח 2017 השתנה מאז. אותו מסמך מפנה גם לדוח של מבקר המדינה משנת ובקרה על דיווחי עמותות, הן בעניין בדיקות הניהול התקין הן בעניין שני מנגנוני ביקורות עומק ובירור תלונות. א דורש מעמותות המקבלות מימון זר לציין זאת בדוחות הכספיים 36 גם בחוק העמותות עצמו ישנן דרישות שקיפות. למשל, סעיף השנתיים שלהן, כולל את זהות נותן התרומה, סכומה ומטרתה, כמו גם את התנאים לתרומה. קרי איזו התחייבויות נתנה העמותה לגורם המממן בהקשר לתרומה. הסעיף דורש גם את פרסום המידע באתר האינטרנט של העמותה. חשוב לציין כי החוקים מגדירים קנסות בגין אי־ציות להוראות החוק וכי עד כה לא ניתנו קנסות כאמור, על אף חוסר ציות רחב בקרב עמותות רבות העונות על ההגדרה בחוק. מונה כאמור לעיל את העילות שבגינן אפשר להגיש בקשה לבית המשפט לפירוק 17 בחוק העמותות 49 מעבר לנושא השקיפות, סעיף עמותה. על אף קיומם של כלים אלה בחוק העמותות, נדירים המקרים שבהם מוגשת בקשה לפירוק עמותה מטעמים אלה. הרשם אינו נוהג ליזום בירור של התאמת פעילות העמותה להוראות המהותיות של החוק. רשם העמותות מקבל מאות תלונות מדי שנה, אך אין מאגר מידע שממנו אפשר ללמוד כמה מהתלונות נחקרו, מה תוצאות החקירה ומדוע. חשוב לציין כי תחום המאבק בטרור, בחרם ובדה־לגיטימציה, הוא תחום מומחיות משפטי בפני עצמו, וסביר כי כל עוד אין גוף או בעל תפקיד המתמחה בתחום ולו הסמכויות והמשאבים הנדרשים, ייוותר בעינו הפער בין לשון החוק לביצוע בפועל. כיום מרבית הפעילות בתחום מתבצעת במחלקה הבין־לאומית של משרד המשפטים. רשם העמותות אינו הגוף היחיד שבו מתקיימים פערים בין הכלים שיש בחוק לאלה הנאכפים בפועל. לדוגמה, בחוק החרם ישנו כלי מנהלי המאפשר מניעת השתתפות במכרז או מניעת הטבות ממי שפרסם ביודעין קריאה פומבית להטלת חרם או התחייב להשתתף בחרם. גם כלים אלה אינם מנוצלים, וישנו יסוד סביר להניח שיכלו לשרת טוב יותר את המאבק בתופעת החרם. https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/d4f1a2a2-1dcb-ea11-8118- יישום הוראות המחייבות עמותות בשקיפות לגבי קבלת תרומות מישויות מדיניות זרות 16 .00155d0af32a/2_d4f1a2a2-1dcb-ea11-8118-00155d0af32a_11_17724.pdf .1980 חוק העמותות, תש"ם- 17
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=