211 וקטורי השפעה הדמוקרטי, אך הסעיף שהוצע הוא אגרסיבי וספציפי יותר וקובע רף נמוך יותר מזה הקיים בחוק העמותות. הצעת החוק הגדירה פעילות עוינת כ: ) קריאה להעמדה לדין של חיילי צה"ל בערכאות בין־לאומיות 1( ) קריאה לחרם, למשיכת השקעות או לסנקציות על מדינת ישראל או על אזרחיה 2( ) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית 3( ) תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל 4( 197713 לחוק העונשין, התשל"ז- 103 ) תעמולה תבוסנית כמשמעותה בסעיף 5( ולא קודמה בשל ביקורת פנימית וחיצונית, אך בו בזמן קודם חוק השקיפות ועל כן נראה היה בזמנו 2016 הצעת החוק נעצרה ב־ שאפשר להסתפק בו. פרסם שר החוץ אלי כהן הודעה כי בכוונתו להציע הצעת חוק חדשה לטיפול בבעיית הסוכן הזר. על פי הצהרתו, תהיה 2023 ביוני האמריקאי, אך לפי שעה אין נוסח רשמי ועל כן לא ברורים עדיין פרטיה. FARA הצעתו לחוק דומה לחוק הוקפאה הצעת חוק של ח"כ אריאל קלנר שביקש גם הוא לטפל בבעיית המימון הזר. הצעת החוק שלו 2023 יש לציין כי במאי מהתרומות שתקבל עמותה הנהנית ממימון זר, וכן אפשר יהיה לשלול ממנה את מעמדה 65% ביקשה להטיל מס מרחיק לכת של כעמותה. ההצעה הוקפאה על פי החלטת ראש הממשלה, ייתכן משום הביקורת הציבורית הגדולה שהייתה על ההצעה שגם אני הייתי בין מבקריה. אין דין שלילת הטבת מס כדין הטלת מס. בראייתי, ישנם כלים טובים יותר להתמודדות עם התופעה. 2011 , חרם באמצעות ישראל במדינת פגיעה למניעת חוק - החרם חוק ולאחר דיונים רבים, עבר בכנסת חוק החרם בנוסח מרוכך יותר מהנסחים הראשונים שהוצעו. אף שתנועת החרם כבר 2011 בשנת החלה לצבור תאוצה ברחבי העולם המערבי, היה קשה לגייס תמיכה רחבה של הציבור ושל מקבלי ההחלטות. מייד עם חקיקת החוק הוגשו עתירות נגדו לבג"צ, ובג"צ פסל חלק מהחוק. למעשה החוק נותר כאות מתה ולא נעשה בו שימוש של ממש מאז חקיקתו. יש מעין אבסורד בכך שבמדינות אחרות ישנם חוקים רבים יותר ואפקטיביים יותר מאלה הקיימים במדינת ישראל שהיא כמובן היעד המרכזי של תנועת החרם. אך דווקא משום כך האפקטיביות של החוקים במדינות אחרות הללו יכולה להיות גדולה יותר. חוקים בסגנון החוק האמריקאי אינם יכולים להיות אפקטיביים בישראל, שהרי אם חברה אינה רוצה להשקיע בישראל, אין חוק ישראלי שיכול לאיים עליה. עם זאת, חוקי החרם האמריקאים, לדוגמה, הם כלי משמעותי שמצליח להרתיע חברות אמריקאיות או חברות שלהן פעילות בארה"ב, מלאמץ חרם נגד ישראל באופן רשמי. לישראל אין כלי משמעותי כזה. חוקים המגבילים השפעה זרה על אינטרסים מדינתיים באופן עקיף או מוגבל מאבק משפטי נגד השפעה זרה איננו מוגבל לחקיקה במדינה שנגדה מופעלת ההשפעה הזרה. במקרה של ההשפעה הזרה נגד ישראל, חלק משמעותי מהחקיקה הרלוונטית קיים במדינות שדרכן פועל מאמץ ההשפעה הזרה. כך היה בזמנו במאבק נגד החרם . להלן כמה דוגמאות לחוקים אשר חוקקו בארה"ב BDS הערבי וכך המצב כיום במאבק נגד הגרסה העדכנית של החרם - תנועת ה־ כדי להילחם בתופעת החרם נגד ישראל לאורך השנים. החוקים הראשונים חוקקו בעקבות החרם הערבי על ישראל. החרם הערבי היה שונה מאוד מתנועת החרם החדשה. ראשית, מטרתו הייתה ברורה: לבודד, לפגוע ולהחליש את מדינת ישראל באופן שיוכל לסייע להשמדתה. שנית, ברור היה שהחרם מונע על ידי ישויות מדינתיות. מי שהפיץ בשעת לחימה, ובכוונה לגרום בהלה בציבור, ידיעות שיש בהן כדי לערער את רוח חיילי ישראל ותושביה בעמידתם בפני האויב, דינו - מאסר חמש שנים; התכוון 13 לפגוע בביטחון המדינה, דינו - מאסר עשר שנים.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=