210 השפעה והתערבות זרה כאתגר אסטרטגי ומודיעיני | מודיעין - הלכה ומעשה כלים משפטיים הקיימים בעולם למלחמה בהשפעה הזרה הכלי המשמעותי ביותר הוא חוק הסוכן הזר בגרסותיו השונות. החוק מגדיר סוכן זר כל אדם המייצג 8.)FARA( Act Registration Agents Foreign החוק הידוע ביותר הוא זה האמריקאי כאשר ההגדרה כוללת לא רק מדינות אלא גם ארגונים ואנשים פרטיים. principals foreign אינטרסים זרים ופועל מטעם ",” ."advocacy הפעילות הנדרשת לדיווח תחת החוק מוגדרת באופן רחב כ־" החוק הוא בעיקרו חוק של שקיפות. הוא אינו אוסר על פעילות המוגדרת כ"סוכן זר" או מטיל עליה סנקציות. החוק מטיל חובה על . החוק אומנם עבר כמה גלגולים ומקורו ברצון להילחם בהשפעה FARA כל מי שעונה על הקריטריון הזה להירשם כסוכן זר תחת , אך היום האפקטיביות של החוק נשענת בעיקר על ההנחה שאזרחים אמריקאים לא יהיו מעוניינים בסיווגם 30־ הנאצית בשנות ה כסוכנים זרים. ההשלכה אם כך אינה ישירה, אלא עקיפה, תודעתית. כמובן שישנו גם חשש שמרחף תמיד ברקע, הנוגע לאפשרות של החמרת הסנקציות בעתיד על מי שידוע כסוכן זר. האמריקאי. FARA החוק נוסח עם משרד המשפטים האמריקאי והוא דומה מאוד ל־ 9 חוּקק חוק סוכן זר גם באוסטרליה. 2018 ב־ החלה קנדה בתהליך חקיקה משל עצמה. נראה כי הנוסח הקנדי, אף כי אינו סופי, יהיה מרוכך יותר מהגרסה האמריקאית 2021 ב־ והאוסטרלית ויתמקד רק בסוכנים של ממשלות זרות. התפתחות מעניינת בנושא אירעה לאחרונה גם באיחוד האירופי שבו החלו להישמע קולות משמעותיים המצדדים בחקיקת חוק המיועד להילחם בהשפעה זרה והחל תהליך כתיבתו. התהליך נמצא בשלבים מוקדמים ואין עדיין נוסח מגובש. נראה כי אירופה התעוררה לנזקיה הגדולים של התופעה והיא מבקשת להילחם בטווח רחב של פעילויות פוגעניות, החל ממענקים סיניים שגרמה לרעידת אדמה באיחוד. 10 לאוניברסיטאות ועד פרשת "קטארגייט" כלים משפטיים להתמודדות עם השפעה זרה במדינת ישראל . החוק מבקש להתמודד עם 2016 אך עובה בתיקון לחוק שעבר בשנת 2011 נחקק במקור בשנת 11 חוק השקיפות: חוק השקיפות בעיית המימון הזר בידי גורמים ממשלתיים זרים ומציע פתרונות בדמות שקיפות מוגברת. החוק אינו מגדיר סוכן זר בצורה רחבה האמריקאי, והוא חל רק על מימון זר ורק על עמותות או חברות לתועלת הציבור. נוסף על כך הוא אינו משתמש FARA כמו חוק ה־ בטרמינולוגיה חזקה כמו "סוכן זר" אלא מסתפק בטרמינולוגיה של שקיפות. השקיפות כוללת דרישה לדווח על תרומה שמקורה בישות מדינתית זרה, סכום התרומה, מטרתה ואם הועמדו תנאים לקבלה - יש לציין מה הם. ישנה גם חובת שקיפות אל מול מקבלי החלטות ונבחרי ציבור, וכך על עמותה אשר מרבית מימונה מגיע מישות מדינית זרה להצהיר על כך בכל פנייה בכתב או השתתפות בוועדה בכנסת. כמו כן, שקיפות מול הציבור הרחב, בין היתר בחובה להצהיר על המימון הזר בכל פרסום רשמי וציבורי בעל "ממד חזותי", כולל שלטי חוצות, טלוויזיה ואינטרנט. FARA ההצעה קראה להקים מנגנון דומה ל־ 12 היה גם ניסיון לחוקק חוק חזק יותר. הצעת החוק אכן כונתה "סוכן זר". 2016 ב־ באופן שבו יוקם רשם לסוכנים זרים ואצלו יירשמו כל אלה אשר קיבלו מימון מישות מדינית זרה. גם כאן החוק אינו מציע להרחיב את ההגדרה מעבר לעמותות או חברות לתועלת הציבור. עם זאת, החוק כן הציע מנגנון יוצא דופן הבודק את אופי הפעילות הנתמכת ומגדיר "פעילות עוינת נגד מדינת ישראל" ככזאת אשר תקים עילה לרשם להגיש בקשה לבית המשפט לפירוק העמותה. לרשם לחוק העמותות קובע כי בית המשפט רשאי להורות על פירוק עמותה 49 אומנם קיימת כבר סמכות מסוימת בעניין שכן סעיף אם פעולות העמותה מתנהלות בניגוד לחוק או אם העמותה או מטרותיה מכוונות לשלילת קיומה של מדינת ישראל או אופייה .U.S.C. § 611 et seq 22 8 . Foreign Influence Transparency Scheme Act 2018 9 , במסגרתה קיבלו חברי פרלמנט כספים בתמורה לשמירה על אינטרסים קטאריים. אירועים 2022 קטרגייט - פרשת השחיתות הקטארית בפרלמנט האירופי שנחשפה בדצמבר 10 כמו לדוגמה שיבוחה של נשיאת הפרלמנט, אווה קאילי, את קטאר כ”מובילה בנושא של זכויות עובדים” החלו לעורר תהיות. מימון סיני לאוניברסיטאות - ישנו חשש רציני באיחוד האירופי כי מימון סיני משמעותי למוסדות האקדמיים ברחבי האיחוד נועד להשפיע בעיקר על השיח הנוגע לזכויות אדם, אך גם על נושאים אחרים. .2011 חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, התשע"א- 11 .2016 הצעת חוק סוכן זר, התשע"ו- 12
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=