209 וקטורי השפעה סמכות אוניברסלית אלא על המדינות החתומות על האמנה בלבד. מדינת ישראל אינה צד לאמנה ולכן על פניו נראה כי אין לבית הדין סמכות. הפלסטינים העלו טענה כי קיימת לבית הדין סמכות מתוקף הפשעים לכאורה שהתרחשו על אדמתה של "מדינת הודיעה התובעת הראשית, פאטו בנסודה, שהיא משוכנעת כי יש בסיס מספיק כדי לפתוח בחקירה, אך 2019 פלסטין". בדצמבר היא מעבירה את שאלת הסמכות לבחינה משפטית של בית הדין. במרכזו של הדיון עמדה השאלה האם קיימת מדינת פלסטין או קיימת לצורך החלת האמנה, ואם כן על איזה שטח היא חולשת. ), כלומר גורמים אשר אינם צד ישיר להליך אך Curiae Amicus מגישים, ידידי בית המשפט ( 50 בהליך האמור השתתפו יותר מ־ מבקשים להביע עמדתם וחשים כי יש חשיבות ורלוונטיות לעמדתם. יש לציין כי זהו מספר גבוה ביותר יחסית. בין המגישים נמנו גם שבע מדינות, ביניהן אוסטרליה, גרמניה, אוסטריה וצ'כיה. כולן לטובתה של ישראל. נוסף על כך הוגשו עשרות עתירות מטעם ארגונים ברחבי העולם, מומחים משפטיים ואחרים. חלקן לטובת ישראל וחלקן נגדה. מרבית המגישים אינם ישראלים, וחלק מן הארגונים ממומנים על ידי מדינות זרות. חשוב לציין כי ישראל אינה המדינה היחידה שאינה חברה בבית הדין ובכל זאת מתנהל כנגדה הליך. ארה"ב לדוגמה, גם היא אינה חברה, אך בית הדין ניהל נגדה בדיקה בנוגע להאשמות לפשעי מלחמה לכאורה שהתבצעו באפגניסטן. עם זאת, ישנם הבדלים גדולים בין שני ההליכים הללו. ראשית, אפגניסטן היא מדינה והפשעים לכאורה התרחשו בשטחה ועל כן אין שאלה של סמכות כפי שהיא קיימת בהקשר הישראלי. שנית, היקף ההשתתפות האזרחית, כולל הגיוון הגאוגרפי שלה והמימון הזר העומד מאחוריה, הוא ללא השוואה. נוסף על כך השאלות שנתבקש בית הדין לבדוק בהקשר של פשעים לכאורה באפגניסטן אינן חורגות מתחום השיפוט הפלילי ואילו בהקשר הישראלי התבקש בית המשפט להכריע בנושאים מדיניים ובשאלות גדולות של משפט או יחסים בין־ לאומיים. למשל, הכרה במדינה או בשטחה, תוקפם של הסכמים (כמו הסכם אוסלו), היקף הזכות להגדרה עצמית, זכות היסטורית החליט התובע החדש, קארים חאן, להימנע מחקירת האמריקאים ולמעשה להתמקד בפשעים 2021 וילידית וכדומה. בספטמבר לכאורה שביצעו הטאליבן ודאע"ש. החלטה זו נבעה ככל הנראה מרצון להימנע מעימות עם הממשל האמריקאי. לישראל אין מכבש לחצים כפי שעומד לרשות האמריקאים. השפעה זרה בישראל עמותות ישראליות המקבלות מימון מישות מדינית זרה. כמו כן, על 200 , ישנן כ־ 2023 על פי כתבה שפורסמה בגלובס במרץ ישויות מדינתיות המשקיעות סכומים לא מבוטלים בארגונים בישראל וברשות 17 ישנן Monitor Ngo פי האתר של הארגון הארגון מתמקד בארגונים לא ממשלתיים שפעילותם תורמת לדעתו לדה־לגיטימציה של ישראל. 7 הפלסטינית. ישנם ארגונים רבים אשר פעילותם תורמת למאמצי תנועת החרם והדה־לגיטימציה של ישראל וגורמת לה נזק. הפעילות של ארגונים אלה במרחב המשפטי היא בהתאם לסוגי הפעילות המתוארים לעיל. הארגונים פועלים להשפיע על חקיקה או מדיניות, עותרים לבתי המשפט, כולל בג"צ, מהדהדים מסרים עם נימה משפטית כדי לקעקע את ישראל כפושעת מלחמה, קוראים לבודד את ישראל, לגבות ממנה מחירים דיפלומטיים או כלכליים, להעמידה לדין בגופים בין־לאומיים וכדומה. ישראל, כמו דמוקרטיות אחרות בעולם, מתמודדת עם השאלה באילו כלים אפשר להשתמש כדי לצמצם את התופעה הפוגענית של השפעה זרה. הדמוקרטיה היא שיטה שמגבילה מאוד את היכולת להתמודד עם תופעות כאלה משום שפעילות זו נשענת למעשה על אבני היסוד של השיטה שכוללות חופש ביטוי, התארגנות, תנועה וכדומה. לפיכך יש צורך באיזון עדין בין הצורך להיאבק בהשפעה הזרה ובפגיעה, הקשה לפעמים, באינטרסים של המדינה, לבין הרצון לשמר את עקרונות היסוד הדמוקרטיים ולהימנע מפגיעה בזכויותיהם של האזרחים. חופש הביטוי נועד להבטיח שאפשר לנהל שיח ביקורתי מאוד נגד המדינה, מוסדותיה, התנהלותה או מדיניותה. על כן, הכלים המשפטיים הקיימים כיום בדמוקרטיות, כולל בישראל, לצורך המאבק בהשפעה זרה הם אלה הנוגעים בעיקר לשקיפות או למניעת תמיכה כספית ציבורית. ./https://www.ngo-monitor.org.il/funders/%d7%9e%d7%9e%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%aa 7
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=