208 השפעה והתערבות זרה כאתגר אסטרטגי ומודיעיני | מודיעין - הלכה ומעשה העותרים כללו את הארגונים קואליציית נשים לשלום, גוש שלום, הוועד הציבורי נגד עינויים, יש דין, אלמרסד, המרכז הירושלמי לסיוע משפטי וזכויות אדם, האגודה לזכויות האזרח בישראל, המוקד להגנת הפרט ועדאלה – מרבית תקציבם של אלה מקורו בחו"ל. קורסים, הכשרות ומלגות לימודיות הכשרות משפטיות בארץ ובחו"ל הן דבר תדיר, מקובל, ולרוב חיובי. זוהי הזדמנות להרחיב את הידע וההיכרות עם סוגיות משפטיות ונקודות מבט שונות. אך אפשר להשתמש בו גם ככלי פוטנציאלי להשפעה זרה. בכירים או צעירים עם פוטנציאל להגיע למעמד של השפעה, מוזנים בתכנים ובתפיסות עולם התואמים את אלה של המזמין. אפשר להביא כדוגמה את תוכנית המשפטנים של הקרן שנה של פעילות. את התוכנית אפשר לסווג כסוג של כלי להשפעה זרה, בפרט אם 33 אחרי 2018 שהופסקה ב 5 החדשה לישראל, נביא בחשבון את העובדה שהקרן אינה רשומה כלל בישראל (היו שנים שבהן הייתה רשומה), ושאין עוררין על כך שהיא מקדמת אג'נדה פוליטית, חברתית וביטחונית מסוימת. יש לציין שקיימות תוכניות רבות מהסוג הזה, חלקן הגדול ניתן בחינם או בדמי השתתפות קטנים יחסית. השפעה על מדיניות דרך מאמצי תודעה זהו הסעיף הרחב ביותר והוא כולל כל כלי הזמין כיום להשפעה על תודעה באופן כללי. אלה כוללים תקשורת קלסית או חברתית, הפגנות, כנסים, פעילות חברתית ואחרים. גם את הכלים הללו אפשר לכלול בתוך ההשפעה על המרחב המשפטי שכן ישנו שימוש נפוץ בטיעונים או במונחים משפטיים כדי לקדם אג'נדה. זהו כמובן כלי עקיף אך השפעתו אדירה בשל יכולתו להטות את דעת הקהל ולייצר לחץ על מקבלי ההחלטות. לדוגמה, המינוח השגור "כיבוש בלתי חוקי" הוא מינוח שאינו קיים במשפט הבין־לאומי. מאות ארגונים אנטי־ישראליים בארץ ובעולם משתמשים במינוח הזה בתקשורת באופן יום-יומי ומשפיעים באמצעותו על דעת הקהל. המשפט הבין־לאומי מגדיר כיבוש (מצב המתקיים במקרים שבהם מדינה כובשת שטח של מדינה אחרת ואינו מכיר במצבים אחרים של סכסוך בין מדינה לקבוצה שאינה מדינה) ואינו קובע אם מצב זה טוב או רע, חוקי או בלתי חוקי, אלא מבקש להסדיר את הכללים במצב שכזה. אין ספק שהסכסוך המתמשך בין ישראל לפלסטינים הוא קשה ומורכב, אך השימוש בטרמינולוגיה משפטית, אמיתית או מומצאת, הוא דלק שמוסיפים ארגונים אזרחיים בעלי אג'נדה למדורה. דלק אפקטיבי למדי. דוגמה נוספת אפשר למצוא בקמפיינים המסיביים להפעלת לחץ על חברות מסחריות להחרים את ישראל. רובנו איננו מודעים למתרחש מאחורי הקלעים ומתוודעים לחרם רק אם וכאשר הוא מוכרז על ידי חברה מסוימת באופן פומבי. למשל, במקרים של או בן וג'רי, אך תנועת החרם פועלת ללא לאות להשפיע על חברות גדולות וקטנות ברחבי העולם. במקרים רבים אין דרך Airbnb להוכיח אם החברה אכן יצאה מישראל בשל כניעה לתנועת החרם או משיקולים אחרים. שיטה זו נקראת חרם שקט כאשר חרם זה נעשה ללא כיסוי תקשורתי כדי לא להביא על החברה את מלוא המשמעות החוקית ואת הפעילות של הארגונים הפרו־ישראליים ובן וג'רי. Airbnb לאכיפת החוק עליה, כפי שראינו בשני המקרים המפורסמים כאמור של הזירה הבין־לאומית המוסדות הבין־לאומיים הם זירה בעייתית מאוד עבור ישראל, בוודאי יותר מאשר ליתר מדינות העולם. במוסדות אלה נוהגת תרבות של השמצת ישראל, בידודה וגינויָה. לארגונים האזרחיים תפקיד משמעותי בפעילות אנטי־ישראלית זו. מאות ארגונים כותבים דוחות, מעידים בפני ועדות וכותבים כתבי בית דין המוגשים לבתי הדין הבין־לאומיים. ) בנוגע לסמכות שיפוטו ICC ,Court Criminal International The לדוגמה, ההליך שנוהל בבית הדין הפלילי הבין־לאומי ( על ישראל. להליך פלילי נגד בכירים ישראלים עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת. שאלת הסמכות היא סוגיה מקדמית בעלת משקל מכריע. אם בית הדין היה קובע שאין לו סמכות לדון בשאלות משפטיות הנוגעות לישראל, בזה הייתה נסגרת הדלת מבחינת והחתימה עליה היא וולונטרית. כלומר אין לבית הדין 6 נקבעו באמנת רומא ICC יכולת התערבותו בעניינינו. סמכויותיו של ה־ .https://nif.org.il/main-programs 5 .https://www.icc-cpi.int/sites/default/files/RS-Eng.pdf אמנת רומא 6
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=