158 השפעה והתערבות זרה כאתגר אסטרטגי ומודיעיני | מודיעין - הלכה ומעשה מאמצים אלו לתמיכה משני הצדדים, של גורמים שניסו להשפיע על אהדת האמריקנים בנוגע לסכסוך הערבי-ישראלי באמצעות האנטי־ישראלית עשתה שימוש אגרסיבי באינטרנט, לרבות באמצעות שותפים, כדי להפיץ בקרב BDS מדיה חברתית. תנועת ה־ האמריקנים את הפרשנות שלה לסכסוך. הקהילה הפרו־ישראלית הגיבה באותו אופן, כשהיא מבקשת לקדם את הנרטיב שלה 64 לאירועים, וארגנה סטודנטים ופעילים מקוונים להפגין נוכחות טובה יותר במדיה החברתית. , כמו גם בסבבים שלאחר מכן, הפיץ חמאס ברשתות החברתיות שלו דיווחים מפורטים על 2014 במהלך מבצע "צוק איתן" בקיץ העימות, ותמונות ויראליות של הרוגים ופצועים פלסטינים, במיוחד ילדים. גורם רשמי בחמאס הסביר שהמטרה היא האנשת חמאס משתמש במסרים רגשיים ולא אינפורמטיביים, ואת האפקט של השגת 65 הקורבנות כדי להטות את דעת הקהל נגד ישראל. תמיכה באמצעות האנשה של הצד שלו בסכסוך הוא מנצל למטרות אסטרטגיות. למעשה, שלטון חמאס פרסם הנחיות לפעילי מדיה 66 חברתית כיצד להטות את הקהל המערבי, כולל מונחים רגשיים שיש להשתמש בהם (למשל, "רצח עם", "התנגדות" ו"שהידים"). ואכן, מחקרים מצאו שהתנהגותה של ישראל הושפעה מאוד מהצלחת המסרים האנטי־ישראליים ברשתות החברתיות. השינוי בתמיכה הציבורית נמצא בקורלציה עם ירידה משמעותיות בלחימה ברשתות מצד ישראל, בזמן שחמאס פחות הושפע מתמונות במילים אחרות, המדיה החברתית המופעלת כנשק של דעת קהל, שימשה בהצלחה להגבלת 67 ודיווחים שליליים ברשתות החברתיות. מרחב התמרון הצבאי של היריב. גם היום, בזמן שישראל נלחמת בחמאס בעזה, הרחובות במערב נשטפו בגילויי תמיכה בחמאס להגדיר את 68 כנושא דגל המאבק הפלסטיני. אנו סבורים שהצורך של צעירים (דור שמתאפיין בחרדות רבות ובריאות נפשית ירודה) עצמם, להשתייך, להתרחק מקונפליקטים ולהימנע מביוש (שיימינג) ציבורי, נוצל כדי לערער את הלכידות החברתית במערב וכדי לבנות אהדה המונית לפלסטינים ודרכם לארגונים איסלאמיסטיים, באופן שהתפתח עד כדי פוטנציאל לאיום אסטרטגי. כיצד אפשר להתמודד עם השימוש בקמפיין השפעה מוכוון רגשות ככלי אסטרטגי בהנחה ששחקנים מדינתיים ופוליטיים מסוגלים להנדס בקלות ובאופן שניתן לחיזוי את העדפותיהם של קהלים מערביים כדי להשיג מטרות אסטרטגיות, מה יכולות הדמוקרטיות החשופות לעשות כדי להגן על עצמן? אומנם אין דרך בטוחה לחסן ציבורים מהשפעות זדוניות, אך יש כמה אמצעים שאפשר לנקוט, ובכללם: : חינוך לאוריינות תקשורת מלמד אנשים כיצד להעריך באופן ביקורתי ולפרש מסרים תקשורתיים. תקשורת לאוריינות חינוך • הוא כולל את הכרת תפקידי התקשורת בחברה, הטלת ספק בתוכן תקשורתי, וזיהוי של השפעות תקשורתיות על אמונות חיסון ציבורים מערביים נגד קמפיינים אנטי־ישראליים ואנטי־מערביים לא רק ילמד את משתמשי המדיה 69 והתנהגויות. החברתית לחשוב בביקורתיות על התוכן שהם רואים אלא גם יגרום להם להיות מודעים לכך שבכל רגע הרגשות שלהם עשויים להיות נתונים למניפולציה בלתי נראית, במיוחד כאשר מעורבות שאלות פוליטיות או סוגיות נורמטיביות. דרך יעילה אפילו יותר תהיה הצגת הדרכים הספציפיות שבהן למדנו כיצד רגשות הקהל מהונדסים באופן שיטתי על ידי נרטיבים מסוימים ודימויים. עלינו לדבר פחות על חדשות כזב ולעשות יותר כדי לחשוף את המטרות והדרכים שבהן פועלת התעמולה בעידן 70 הרשתות החברתיות. היא פעולה מונעת נגד מידע מוטעה, שנעשית עוד לפני שאנשים נחשפו למידע. העיקרון )"מראש הפרכה"( Prebunking • מתבסס על "הפרכה מונעת", מתוך הנחה שדיון מראש בתפיסות מוטעות יכול למנוע אימוץ שלהן בהמשך. Manor, I., & Crilley, R. (2018). The aesthetics of violent extremist and counter-violent extremist communication. In Countering online 64 propaganda and extremism (pp. 121-139). Routledge; Manor, I., & Crilley, R. (2018). Visually framing the Gaza war of 2014: The Israel ministry .of foreign affairs on Twitter. Media, War & Conflict, 11(4), 369-391 Iosifidis, P., Wheeler, M., Iosifidis, P., & Wheeler, M. (2016). The social media and the Middle East. Public spheres and mediated social networks 65 .in the western context and beyond, 257-283 .Zeitzoff, T. (2018). Does social media influence conflict? Evidence from the 2012 Gaza conflict. Journal of Conflict Resolution, 62(1), 29-63 66 .Id 67 Catherine Shoichet, CNN, Sept. 14, 2023, “Does Gen Z struggle more with mental health than millennials? New polling shows signs of a shift,” 68 https://edition.cnn.com/2023/09/14/health/gen-z-mental-health-gallup-wellness-cec/index.html .Jeong, S. H., Cho, H., & Hwang, Y. (2012). Media literacy interventions: A meta-analytic review. Journal of Communication, 62(3), 454-472 69 Roozenbeek, J., & van der Linden, S. (2019). The fake news game: Actively inoculating against the risk of misinformation. Journal of Risk Research, 70 .22(5), 570-580
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=