157 וקטורי השפעה ובעידן שבו אנשים חשופים לקיטוב חברתי ופוליטי יותר מאי פעם, כאשר פוליטיקת זהויות ובריונות 58 אף מעל לאינטרסים אנוכיים. מקוונת יוצאים מכלל שליטה, תחושת קרבה עם הדומים לנו עשויה להיות חזקה מתמיד. על בסיס התובנה הזו, עמיתיי ואני ערכנו סדרה של ניסויי סקרים, שבדקו את ההשפעה של קטעי תוכן שונים במדיה החברתית ("מילניאלס") אמריקנים בנוגע לסכסוך במזרח התיכון. ליתר דיוק, בדקנו מה ההשפעה על תפיסת Y על דעותיהם של בני דור ה־ הישראלים כחולקים ערכים עם האמריקנים, ועד כמה מהר תוכן מדיה חברתית משפיע על התפיסה הזו. הן בניתוחי רגרסיה לוגיסטית הן בניתוחי רגרסיה ליניארית, התחושה שיש ערכים משותפים עם ישראלים ניבאה בצורה החזקה ביותר תמיכה בברית בין ישראל לארצות הברית וכן בסיוע צבאי לישראל. למעשה, ההשפעה הייתה חזקה עוד יותר מההשפעה של השתייכות פוליטית או אידיאולוגית. ערכים משותפים גם חזו במידה גבוהה התנגדות להסכם גרעין עם איראן. לתמיכה ציבורית בסוגיות אלה, שרק הולכות ומתלהטות, עשויה להיות השפעה משמעותית על ביטחון ישראל ועל ביטחונן של מדינות אחרות במצב דומה. אולם ממצא חשוב עוד יותר היה עד כמה קל לטפח תחושת שותפות בין הקהל ה"מטורגט" לבין הקהל שמריצי הקמפיין הזר בחרו שניות) וספציפיים, שקל לשתף, "לטרגט" ולקדם ברשתות 120–60 בו. בניסויי סקרים, חשיפת קהל היעד לקטעי וידאו קצרים ( החברתיות (למשל, הצגת ישראלים עם משפחותיהם), הביאה לעלייה מיידית ומובהקת בתפיסת הערכים המשותפים בקרב מילניאלס אמריקנים (עם רקע אתני מגוון) עם הישראלים, ומתוך כך לשינוי ניכר בעמדות הפוליטיות שלהם (אפילו אם הקטע נצפה פעם אחת למשך כמה שניות בלבד). פירוש הדבר שסרטון קצר ופשוט שאינו פוליטי אך "טורגט" היטב, יכול להשפיע בעוצמה על הדעות הפוליטיות של ציבור מצביעים בנוגע לסכסוכים רגישים, ובתנאי שהסרטון ילחץ על כפתורי הרגש והאבולוציה הנכונים. כמובן שהיכולת להשפיע במהירות על ההעדפות וההתנהגות של ציבורים ממוקדים אינה מוגבלת לשחקנים פוליטיים אחראיים או למדינות עם כוונות טובות. מדינות עוינות או קבוצות טרור יכולות באותה קלות לעורר בקהלים מערביים "מטורגטים" זהויות של "אנחנו" מול "הם", על כל ההשפעות הקוגניטיביות המשמעותיות הנובעות מכך, במהירות וכמעט ללא מאמץ, והן אכן עושות זאת. גורמים מערביים שמבקשים להיאבק בתופעה נוהגים להגיב לקמפיינים בעובדות יבשות, אבל בעוד הם מבקשים לחנך ולהתווכח, 59 הצד השני מפתה ומושך. דוגמה לכך היא הירידה הניכרת בתמיכה בישראל בקרב צעירים ומיעוטים מערביים. רגשות, רשתות חברתיות והסכסוך במזרח התיכון: מכיוון שהם ממלאים תפקיד כה גדול בעיצוב עמדות וקוגניציות פוליטיות, רגשות היו מטרה עיקרית של קמפיינים להשפעה במזרח , משתמשים איראנים 2009 התיכון, מצד גורמים מדינתיים ולא מדינתיים גם יחד. לפחות מאז "המהפכה הירוקה" באיראן ב־ המצוידים בחשבונות טוויטר או פייסבוק יכלו לא רק להגיב לבלוגרים פוליטיים מרכזיים (אנדרו סאליבן, למשל) בפוסטים משלהם, אלא גם להציג את נקודת המבט הרגשית שלהם על אירועים, כולל בעיקר הפצת תמונות קורעות לב של קורבנות המשטר האכזרי המדיה החברתית הייתה גם גורם מכריע בהצתת המהפכות הערביות של 60 לקהל אמריקני (לעיתים קרובות בסרטון גולמי לא ערוך). , ובכלל זה המחאות של כיכר תחריר, המהפכה בתוניסיה וגיוס ההתנגדות למשטר בסוריה, באמצעות שיתוף בגורל המפגינים 2011 עד מהרה הפכו סכסוכים במזרח התיכון לקרבות מתוקשרים על אהדה מערבית ועולמית, שמתנהלת 61 ויצירת זעם ברחוב הערבי. בלבבות, לא במוחות. שחקנים שאינם מתרכזים בחדשות כזב ומבקשים להילחם בחזרה עם עובדות, מסתכנים בלהיראות אדישים ומנותקים, ורק מחזקים מבלי משים את הקמפיינים של יריביהם. בהמשך ישיר לכך, "המלחמה על דעת הקהל, ולכן על הסיקור התקשורתי, לרבות הרשתות החברתיות, הפכה למרכזית בסכסוך במיוחד בהפעלה וברתימה של החמלה 63 ארגונים כמו חמאס וחזבאללה השקיעו הרבה במדיה החברתית, 62 הערבי-ישראלי". המערבית, באמצעות הדגשת גורלם של צעירים ערבים כקורבנות לפעולות הצבא הישראלי. גם באמריקה וגם מחוצה לה זכו .Tomasello, M. (2018). Precis of a natural history of human morality. Philosophical Psychology, 31(5), 661-668 58 Domenico Montanaro, Oct. 13, 2023, Americans strongly support Israel, but there are generational and racial divides, 59 ./https://www.wbur.org/npr/1205627092/american-support-israel-biden-middle-east-hamas-poll Moghanizadeh, S. (2013). The role of social media in Iran’s green movement (Master's thesis); Naghibi, N. (2011). Diasporic disclosures: Social 60 .networking, Neda, and the 2009 Iranian presidential elections. Biography, 56-69 Seib, P. in Iosifidis, P., Wheeler, M., Iosifidis, P., & Wheeler, M. (2016). Public diplomacy 2.0 and the social media. Public spheres and mediated 61 .social networks in the western context and beyond, 149-173 Perloff, R. M. (2018). A three-decade retrospective on the hostile media effect. In Advances in foundational mass communication theories (pp. 62 .196-224). Routledge ..See Seib et.al., supra, note 61 63
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=