159 וקטורי השפעה : אפשר לאמן אלגוריתמים של למידת מכונה לזהות דפוסים שנקשרים לחדשות כזב, ואז להוביל דירוג וביטול אלגוריתמי זיהוי • 71 לירידה אוטומטית בדירוג של תוכן כזה או לסימון שלו בפלטפורמות. סיכום ומסקנות ככל שחלקים גדולים יותר ויותר של האוכלוסייה העולמית שוקעים מדי יום בתוכן דיגיטלי, וככל שיותר ויותר מפעילויות היום-יום שלנו הופכות לדיגיטליות, נושא אבטחת המידע הוא עניין לדאגה גוברת. כעת, כשהן יכולות לנתח את ההתנהגויות ולהשיג את הקשב של ציבורים ממוקדים גדולים באמצעות פלטפורמות חברתיות, גם הממשלות מתעוררות. בהתאם, חדשות כזב וקמפיינים של דיסאינפורמציה הפכו לנושא בעל חשיבות מרכזית, ושירותי אבטחה יחד עם ענקיות הטכנולוגיה בכל העולם משקיעים יותר בניפוי מה שנחשב למידע שקרי או מטעה. אבל מעבר לאתגר להגדיר מה אמת ומה לא, ולמחלוקות והאתגר המוסרי שהם חלק בלתי נפרד מהשאלה מי אמון על האמת בשיח הציבורי באינטרנט, מתחבאת השאלה לא מהו תוכן מזיק, אלא מדוע הוא מזיק מלכתחילה. במאמר זה טענתי כי היותו של התוכן אמיתי או שקרי איננה הסוגיה העיקרית כשמדובר בקמפיינים של השפעה זרה. בדיוק כפי שהשאלה אם וירוס מסוים נוצר באופן טבעי או שהוא מעשה ידי אדם פחות חשובה מהשאלה אם הוא קטלני ומידבק מאוד, כך גם כוח המשיכה של התוכן - וההבנה מדוע ציבורים מאמצים אותו בקלות, מתחברים אליו ומקדמים מסרים פוליטיים מסוימים - היא השאלה שעלינו להבין. אפשר להפעיל קמפיינים של השפעה כנשק אסטרטגי באופן הזה: מבצעי השפעה והמסרים שהם מפיצים מכוונים לאוכלוסייה שמוגדרת כפגיעה רגשית לנרטיבים מפלגים, עקב תחושות חרדה • ופחד, בשל אי־הוודאות וחוסר היכולת לדעת מה יהיה בעתיד. אוכלוסיות כאלה יחפשו באופן לא מודע תוכן שיפיג את הפחדים 72 שלהן או יציע נרטיבים "פשוטים" ומשכנעים המספקים יותר בהירות. פירוש 73 מסרים המכוונים לאוכלוסיות כאלה יחתרו להשפיע על התגובות האוטומטיות שלהן ועל הרגש ההישרדותי הקדמון. • הדבר שאין חשיבות לשאלה אם התוכן יכלול קביעות הנכונות עובדתית או לא, שכן מטרתו העיקרית אינה ליידע, אלא להשפיע מסרים יעשו זאת באמצעות עירור רגשות ספציפיים שיגרמו לנטיות התנהגות ספציפיות ולשינויים פוליטיים. 74 ולפתות. לקמפיינים תהיה בדרך כלל אג'נדה חברתית-פוליטית נסתרת. למשל, קידום מעצמות זרות, קידום אידיאולוגיות מקומיות או • שניהם. הדרך הטובה ביותר לקדם את האג'נדה היא פעילות מתואמת שלרוב תכלול בוטים להפצה המונית. חוסר הוודאות והבלבול המאפיינים את העולם המשתנה של היום, ועודף המידע שמתלווה לכך, הופכים את משתמשי הרשתות ואכן, כפי שנטען לעיל, 75 החברתיות לטרף קל להשפעה ולדיסאינפורמציה, שפונה לתגובות הביולוגיות והראשוניות שלנו כבני אנוש. הטרמה, 76 לרגשות יש תפקיד מרכזי, וכך גם להרגלים, לתחושת ההיכרות ולקלות הקליטה של תוכן, ולהיוריסטיקות כמו עיגון, התנהגויות אבולוציוניות חזקות אלו שפורטו כאן בחלקן, מציעות לאסטרטג הקמפיינים המומחה ערכת 77 מסגור ההפסד, וכדומה. 78 כלים להשפיע באמצעותה על עמדות הציבור בסוגיות חדשות. מחקרים מראים שציבור עשוי להימשך לתוכן מקוון ממש כפי שאפשר להימשך לאוכל מנחם או לסמים, מתוך מטרה להפיג רגשות Shu, K., Sliva, A., Wang, S., Tang, J., & Liu, H. (2017). Fake news detection on social media: A data mining perspective. ACM SIGKDD Explorations 71 .Newsletter, 19(1), 22-36 Gomez, M. A. (2020). Cyber-enabled information warfare and influence operations: A revolution in technique?. In Information warfare in the 72 .age of cyber conflict (pp. 132-146). Routledge Foyle, D. (2017). Public opinion and foreign policy. In Oxford research encyclopedia of politics. 73 .See, Gomez, supra, note 73 In Information warfare in the age of cyber conflict (pp. 132-146). Routledge 74 Datta, P., Whitmore, M., & Nwankpa, J. K. (2021). A perfect storm: Social media news, psychological biases, and AI. Digital Threats: Research 75 .and Practice, 2(2), 1-21 Anderson, I. A., & Wood, W. (2021). Habits and the electronic herd: The psychology behind social media’s successes and failures. Consumer 76 .Psychology Review, 4(1), 83-99 Datta, P., Whitmore, M., & Nwankpa, J. K. (2021). A perfect storm: Social media news, psychological biases, and AI. Digital Threats: Research 77 .and Practice, 2(2), 1-21 .Foyle, D. (2017). Public opinion and foreign policy. In Oxford research encyclopedia of politics 78
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=