פעילות חשובה למען המדינה שבדרך; ויחסי הגומלין בין הפעילויות המדינית והמודיעינית, בעיקר לאחר המלחמה, היו קריטיים. לאורך כל התקופה נעשה מאמץ מתמשך למגע ושכנוע של המנהיגות הערבית בארץ ובמדינות השכנות – להשיג הכרה ולגיטימיות לבית היהודי, אך ללא הצלחה. פעילות המחלקה המדינית להידוק הקשר עם הקהיליות היהודיות, בעיקר בארצות הברית, ולהשגת תמיכה מדינית ואפשרות לסיוע כספי – הייתה מכרעת, ואפשרה, בהמשך, רכש והצטיידות לקראת מלחמת העצמאות. ולבסוף, לאורך כל התקופה בולטת מנהיגותו של דוד בן-גוריון, כולל מנהיגות-על בתחום המודיעין. קִרבתו הבלתי אמצעית של בן-גוריון למערך המודיעיני סייעה לנצל הזדמנות היסטורית שלאחר שואת יהודי אירופה – להקים מדינה יהודית בארץ ישראל. 34 2023 , כסלו תשפ"ד, דצמבר 96 גיליון מלחמת העצמאות בעיני צלמיה שייעתר לפעול למען תוכנית החלוקה, בתמורה לסיפוח החלק הערבי ממערב לירדן וכן סכומי כסף , גולדה 1947 נוספים. בפגישה מכרעת, בנובמבר מאירסון (לבקשת בן-גוריון) מלווה בששון ושילוח – נועדו עם המלך עבדאללה, שהביע מעין הסכמה לחלוקה, אך כזו "שלא תבייש אותו בפני העולם הערבי". המשלחת התרשמה שעבדאללה לא ייטול במאי, נועדה 12- חלק במתקפה ערבית כוללת. ב גולדה פעם נוספת עם המלך, בלוויית עזרא דנין. בפגישה זו כבר היה ברור שירדן תשתתף במלחמה בצד הערבי. במקביל, במשך כל התקופה התקיימו קשרי מודיעין ענפים עם ממלכת ירדן; עם אישים בחצר המלוכה ועם מדינאים ירדניים, שמסרו מידע שוטף על ההתפתחויות הפוליטיות בעולם הערבי ובעיקר בסוריה ובסעודיה, לרבות הניסיונות להקים ממלכה האשמית בסוריה הגדולה. במהלך המלחמה גברה התעניינות המחלקה המדינית, וגם המודיעינית, במצרים, שם שכנה המפקדה הבריטית האזורית, לרבות שירותי המודיעין הבריטיים. נאסף מידע על המצב הפנימי והפוליטי במצרים. בנוסף לנוכחות מתנדבי היישוב לצבא הבריטי, שהו במצרים גם שליחי התנועות גם נציג קבוע של הסוכנות 1943- הציוניות, ומ .יעקב טשרנוביץ (צור)היהודית, כדי לקבל תמונה אמינה על המערכת הפוליטית המצרית, נעזרה המחלקה בעיתונאי היהודי-בריטי עלי מאהר עם 1946 , שנפגש בתחילתג'ון קמחי (ראשי ממשלה בתקופות מחמוד נוקראשיו חסן שונות), וכן עם מייסד "האחים המוסלמים", יולנד גייס אליהו ששון את 1945 . במרץאל-בנא , יהודייה המקושרת לאליטה המצרית. גבאי-הרמר "ניקול" (כפי שכונתה) פעלה בכיסוי של נציגת סוכנות ידיעות זרה והחלה לבנות רשת קשרים ומקורות, כולל עם מקורבים לארמון המלוכה, משרד עבד אל-ראש הממשלה ומזכ"ל הליגה הערבית, פאשה. כעיתונאית, נפגשה גם עזאם רחמאן עם פוליטיקאים מצריים וערביים שביקרו במצרים ,1947 לדיוני הליגה הערבית. החל מסוף נובמבר עם עזיבת השליחים הארצישראליים, נותרה יולנד אחראית לבדה על הפעילות המודיעינית של המחלקה המדינית במצרים. היא הסתייעה , דיווחה על רודולף פילפולבעורך הדין היהודי-מצרי סכנת המעצרים של חברי תנועות הנוער הציוניות, ואף נעצרה עם פעילים ציוניים לזמן קצר במאי . עם שחרורה, יצאה לפריז ומילאה תפקידים 1948 במשרד החוץ. המחלקה המדינית בהובלתו הרצופה של משה שרת – לא הייתה היחידה שפעלה במפגש התחומים בין מדיניות למודיעין. היו גופים נוספים בחיפה), אבא חושיכגון הסתדרות העובדים ( הרוויזיוניסטים והש"י (עד שנקבע נוהל תיאום). לא חסרו גם התנגשויות וקונפליקטים, ששיקפו את חילוקי הדעות הפוליטיים. משמאל, הייתה מחלוקת עם "ברית שלום" הליברלית בשנות העשרים, ומימין פעילויות האצ"ל והלח"י, שפגעו קשות בשיתוף פעולה של המחלקה המדינית עם שלטונות המנדט. למרות הקונפליקטים, הייתה זו גברה ההבנה שיש לגייס דעת קהל, בעיקר בקרב יהודי העולם בנושא המגבלות על העלייה "ניקול" (כפי שכונתה) פעלה בכיסוי של נציגת סוכנות ידיעות זרה והחלה לבנות רשת קשרים ומקורות, כולל עם מקורבים לארמון המלוכה קשרי מודיעין במצרים מידע חיוני רב למדינה שבדרך א' בחיל התותחנים (באדיבות ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון) 3 השער של עבודת חוליית מודיעין מודיעין ודיפלומטיה בדרך למדינה - ד"ר שולי בינה
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=