2023 , כסלו תשפ"ד, דצמבר 96 כתב - עת לענייני מודיעין ובטחון מבית המרכז למורשת המודיעין גיליון מה בגיליון? על מלחמת העצמאות: , משירות יואב גלברפרופ' ידיעות לשירות מודיעין; צוות "מבט מל"מ" עם האלוף איתן ; ד"ר שייקה גביש על התפתחות מקורות עזאני האיסוף של המודיעין הצבאי; ;CID על ה-אלדד חרוביד"ר על המודיעין זאב לכיש על פעולות דן שחםהאווירי; הרכש והמבצעים של שולי ה"הגנה" במצרים. ד"ר על מודיעין ודיפלומטיה בינה בדרך למדינה ועוד... איתמר ויעקב עמידרור מסכמים את ניסיונם צ'יזיק במלחמת יום הכיפורים, מנתח את פרשת ניב סופר ;גיא חבר היעלמותו של על מעורבות חובב שפירא ענף הטרור באמ"ן-מחקר, שואל ועונה על מי משה לוי האחריות לטיבוע המשחתת אפרים לביאאח"י אילת; ד"ר על הליווי המודיעיני למשא ומתן מדיני – המקרה הפלסטיני; ז"ל כותב על עודד גטרויר שליחותו החשאית של אביו, אריה שוריוסף, לקזבלנקה. על "ידיעת זהב" ומחלקת קשרי חוץ של אמ"ן ועוד... 75 לעצמאות ישראל , מלחמת "חרבות ברזל": 2023 שבעה באוקטובר 3 ראו עמודנזכור את חללינו
כתב העת "מבט מל"מ" יוצא לאור ביוזמת הוועד המנהל של העמותה – המרכז למורשת המודיעין ואתר ההנצחה הממלכתי לחללי קהילת המודיעין 03-5497731 ' , פקס 03-5497019 ' , טל 4713402 , , רמת השרון 3555 . כתובת: ת.ד www.intelligence.org.il , האתר – mlm@intelligence.org.il דוא"ל – מערכת והפקה : תת-אלוף (בדימ') ד"ר יוסי בן אריראש המערכת : אופיר שהםעורך : יוכי ארליך, אבנר אברהם, ד"ר שולי בינה, אלי זיו, ליאת לוי, חיים מנור, חזי סלע, רון עורכי משנה קרניאלי, לענייני אמ"ן – ד"ר בני מיכלסון, לענייני מוסד – נעם שפירא, לענייני שב"כ – אבי מושבי; : אורלי נקרעורכת גרפית ומעצבת : צופית מלצר-טסלרהגהה : צילה ענברתיאום : דפוס פלמינגו, ראשון-לציוןדפוס : צאלה מלצרפיקוח דפוס חברי המערכת: צלילה אבנר-הלמן, אבנר אברהם, יוסף ארגמן, יוכי ארליך, ד"ר שולי בינה, מישל בינט-דגן, אמנון בירן, איתן גלזר, יואב (פישי) דייגי, דב הופמן, אלי זיו, ליאת לוי, טומי לירז, זאב לכיש, אבי מושבי, דר' בני מיכלסון, חגי מן, חיים מנור, רוני מרום, קובי סגל, חזי סלע, יואב פלג, רון קרניאלי, שלמה קשי, נאוה רייך, אהוד רמות, אריה שור, נעם שפירא; • כל המאמרים והכתבות המופיעים בכתב-עת זה הם על-דעת כותביהם בלבד. • שימוש בחומר המתפרסם בכתב עת זה, מכל סוג שהוא, אסור בהחלט, אלא אם ניתן אישור בכתב מראש המערכת. • זכויות יוצרים – אנו עושים מאמץ לאתר את מקור הצילומים והויז'ואלים המופיעים בכתב-עת זה, חלקם ישנים מאוד. נשמח לציין את הקרדיט לכל יוצר או מקור שיזדהה ולפרסם את שמו כראוי. עמותת המל"ם ז"ל – מקים העמותה והמרכז, הנשיא והיו"ר הראשון; מאיר עמיתאלוף ;2021 – 2013 , יו"רצבי שטאובר; ד"ר 2012 – 2005 , יו"ראפרים הלוי ;2005 – 1983 , – המנכ"ל הראשוןישעיהו שייקה דליות-בלומברג ;2022-2005 , – המנכ"ל השנידודו צורתת-אלוף הנהלת העמותה: אהרן זאבי פרקשיו"ר – אלוף (במיל') יובל חלמישמנכ"ל – תא"ל (במיל') חנן מזורסמנכ"ל ומנהל אתר ההנצחה – רקפת פארמזכירת העמותה – חברי הוועד המנהל של העמותה: חיים אהרוני, יוכי ארליך, ד"ר דני אשר, אמנון בירן, ירון בכר, ד"ר יוסי בן ארי, איציק ברזילי, יגאל ברנע, איתן גלזר, ד"ר יורם דובובסקי, גדי זהר, אלי כהן, עפר לוינברג, אריה ליבנה (לייבו), ברוך מזור, דורון עמיר, מאיר שגב, יצחק (יאצ'קו) שד"ר, חובב שפירא, עודד תבור; נציגי המשפחות השכולות בוועד המנהל: דן בן-צבי, עדה גילן-שחם, חגי מן, מיכאל רייס, סטלה שדות; ראשי ועדות ומכונים בעמותה: ; דני אשר; ועדת מורשת ותכנים –ד"ראריה (לייבו) ליבנהועדת הנצחה – ;עודד חביב; ועדת סרטים – איציק פומרנץר' ועדת מורל"ת – ד"ר ;עמרם אהרוני; ועדת השקעות – ד"ר אמנון ארגמןועדת כספים – רו"ח ;אשר קרן; ועדת ביקורת – ברוך מזור; ועדת קרנות – יוכי ארליךועדת גיוס ופעילות חברים – ;שלמה מופזראש מרכז המידע על שם מאיר עמית למודיעין ולטרור – ;יוסי קופרוסרראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין – ;יוכי ארליךראש המכון לחקר המורשת – ; עורכת איגרת המידע באינטרנט "רואים מל"מ" – המרכז למורשת המודיעין ואתר ההנצחה הממלכתי לחללי הקהילה: מאז ראשית ימי התגבשות היישוב החדש בארץ-ישראל, ובכל מערכות ישראל, מאז ערב הקמת המדינה ועד ימינו, עמדו אנשי ונשות המודיעין בחמ"ן, המוסד, "נתיב", השב"כ וחיל האיסוף הקרבי, בחזית העשייה הביטחונית וחרפו נפשם. לוחמים ולוחמות עלומי-שם, ביניהם כאלה שקיפחו את חייהם בארצות עוינות, מהם שטרם הובאו למנוחת-עד בישראל. חברו יחדיו וותיקי קהילת המודיעין, המשפחות השכולות וזרועות קהילת המודיעין, 1983 בשנת להקים מרכז הנצחה לחללי הקהילה ומרכז להנחלת מורשת המודיעין – המל"ם. , מהווה האתר מוקד פעיל לנוער, חיילים, מבוגרים 1985- מאז נחנך המרכז למורשת המודיעין, ב ותיירים – להנצחה, להנחלת המורשת, וזירת תיעוד חינוכי-הסברתי ולצידה מחקר רב-תחומי, כדי להטביע את חותמם של חברי העמותה והקהילה בארץ ובחו"ל. מלבד אתר זיכרון ייחודי לנופלים ומרכז נתונים ממוחשב לשירות המשפחות השכולות, מתקיימים באתר אירועים מיוחדים להמחשת מבצעי המודיעין, הארת אנשי הקהילה והשפעתם על לב העשייה הביטחונית, המורשת וההנצחה. הפעילות המגוונת כוללת הפקת סרטי תעודה ומורשת, ניהול מרכז המידע למודיעין וטרור, הוצאה לאור, אתר אינטרנט בינלאומי, מפגשי דעת, מורשת וימי עיון בנושאי המזרח-התיכון, המודיעין וממשקיו. במרכז פועלים ספרייה עשירה וארכיון ולצידם תצוגות ותערוכות מגוונות, מקצועיות ותרבותיות. המל"ם פועל כעמותה רשומה. פעילים בה רבים מוותיקי קהילת המודיעין ובכיריה, כמתנדבים – בניהולה ובוועדותיה, בהדרכת המבקרים מהארץ ומחו"ל, ובכל זירת פעילות בתחומי ההנצחה, החינוך, הנחלת המורשת, הסברה רב-לשונית, מחקר וכך גם בביטאוניה – "מבט מל"מ" ו"רואים מל"מ". Israel Intelligence Heritage & Commemoration Center – I.I.CC , כסלו תשפ"ד, דצמבר 96 כתב - עת לענייני מודיעין וביטחון מבית המרכז למורשת המודיעין גיליון 2023 יובל חלמיש תת־אלוף (מיל') דבר המנכ"ל למשפחות השכולות, לחברות ולחברי המל"מ שלום, מזה עשרה שבועות נמצאת מדינת ישראל במלחמה שהחלה בשבעה לאוקטובר בבוקר, במתקפת טרור רצחנית של אנשי החמאס על יישובי עוטף עזה. מתקפה ברברית מצידם של הפורעים כנגד אזרחים חפים מפשע ונגד כוחות הביטחון שגרמה להרג של למעלה אזרחים ואנשי כוחות הביטחון ול- 1200- מ חטופים. 240 בשמונה באוקטובר, פתח ארגון החיזבאללה חזית נוספת מצפון, מגבול לבנון, יחד עם ארגוני טרור פלסטיניים הנמצאים בלבנון ומיליציות פרואיראניות הפועלות מגבול סוריה ישראל. אנו בעיצומה של מלחמה רב- .מלחמת "חרבות ברזל"זירתית, המודיעין כשל במתן התרעה בשבעה באוקטובר. נושא שייחקר וייבדק, כמובן, עם סיומה של המלחמה. ראש השב"כ וראש אמ"ן לקחו אחריות לכישלון הזרועות. כוחות צה"ל הנלחמים בימים אלה ברצועת עזה ובצפון, פוגעים במחבלים רבים, הורסים תשתיות טרור ופוגעים במפקדי הארגון בזכות מודיעין מדויק המועבר לכוחות תוך כדי לחימה. משפחת המל"ם תומכת ומחזקת את צה"ל וכלל כוחות הביטחון, בימים קשים אלה, לצד תושבי הדרום והצפון הנמצאים תחת אש. המדינה במלחמה וכולנו מתאחדים למען מטרה משותפת – ניצחון על הפורעים האכזריים, מחזקים את אנשי קהילת המודיעין בימים מורכבים אלה. 24 מטובי בניה וכן 24 קהילת המודיעין איבדה בתחילת המלחמה חיילות וחיילים מחיל הגנת הגבולות. יהי זכרם ברוך! אני משתתף בצער המשפחות השכולות ומאחל רפואה שלמה והחלמה מהירה לפצועים. מחזק את משפחות החטופים ומקווה לאיתורם וחזרתם המהירה הביתה. ,2023 של מבט מל"מ הינו הגיליון הרביעי היוצא לאור בשנת 96 גיליון שנים 75 ועוסק בעיקר בהתהוות המודיעין ושורשיו, בתחילת דרכו לציון לעצמאות מדינת ישראל. שנה ליום כיפור, זכו להערכה 50 שני הגיליונות הקודמים שיצאו בסימן רבה מצד הקוראים על מגוון הנושאים שעסקו במלחמת יום הכיפורים, בחזיתות השונות ובמערכי המודיעין השונים והביאו את סיפורם המרגש של אנשי קהילת המודיעין שחוו את המלחמה באופן אישי. במהלך התקופה שקדמה למלחמת "חרבות ברזל", ציינו מדינת ישראל שנה למלחמת יום כיפורים במספר רב של אירועים, 50 , וקהילת המודיעין כנסים ועצרות, שבמסגרתם נחשפו גם מסמכים וחומרים חדשים שנאצרו שנה ניתן היה לחשוף אותם לציבור הרחב. 50 בארכיונים השונים ולאחר הארתם פתחה מספר זירות לוויכוחים חדשים, בין החוקרים השונים ואנשי המודיעין מאותה תקופה. שנה למלחמת יום כיפור, קיימנו במל"ם את כנס 50 במסגרת אירועי החברים השנתי שעסק בסיפורה של המלחמה הקשה באמצעות אנשי המודיעין שהיו בזירות השונות ובמערכי האיסוף והמודיעין, בצפון בדרום ובמרכז. היה זה אירוע מרגש מאוד ששילב גם את סיפורם של פדויי השבי. מאנשיה 46 מאנשי המודיעין נפלו בשבי וקהילת המודיעין איבדה 20 יהי זכרם ברוך! 65 המשך בעמוד
3 2023 , כסלו תשפ"ד, דצמבר 96 גיליון משפחת המל"ם משתתפת בצער המשפחות על אובדן יקיריהן מחזקת את ידיהן בימים קשים אלה, ומאחלת החלמה מהירה לפצועים. אנו מחבקים את משפחות הנעדרים והחטופים, בתקווה להחזרתם המהירה הביתה. רשימת חללי קהילת המודיעין במלחמת "חרבות הברזל" מקמנ"ר ז"ל גיא אדמוניסרן ז"ל סיירת מטכ"לאריאל בן-משהרס"ן סיירת מטכ"ל ז"ל אדיר גאוריסגן ז"ל צוות לוט"ריפתח גורניסרן (מיל') סיירת מטכ"ל ז"ל עילי זיסררס"ן סיירת מטכ"ל ז"ל טל כהןרס"ן ז"ל סיירת מטכ"לנוה אלעזר לקססגן ז"ל סיירת מטכ"למאיר דוד חייםרס"ן (מיל') מוד"ש ז"ל סהר טלסגן ז"ל סיירת מטכ"לאמיר מאיר סקורירס"ן סיירת מטכ"ל ז"ל אמיר צורסרן סיירת מטכ"ל ז"ל הדר קמהסרן 15 בה"ד ז"ל אופיר שושניסמ"ר ז"לעידו אדרי ז"למיכאל בן משה ז"לעומר גברה ז"לעמית וקסרס"ב (מיל') ז"ליוסף חי (יוסי) טהר ז"לאיתי יהושערס"ר (מיל') ז"לסמדר מור עידן ז"לאיתי מורנורס"ל (מיל') ז"לעילי נחמן ז"למאור שלוםסגן (מיל') ז"לאלחנן מאיר קלמנזוןסרן (מיל') חיילים וחיילות מחיל 24 כן נפלו הגנת הגבולות - במערך האיסוף הקרבי, אשר בעבר הונצחו חייליו באתר ההנצחה של המרכז למורשת המודיעין. יהי זכרם של כל הנופלים ברוך! 2023 בנובמבר 26- רשימת השמות מעודכנת עד ל
4 2023 , כסלו תשפ"ד, דצמבר 96 גיליון שנים למלחמת העצמאות 75 – זאב לכיש וצוות "מבט מל"מ" עם האלוף שייקה גביש. 5 עמוד – פרופ' יואב גלבר – משירות ידיעות לשירות מודיעין. 9 עמוד – ד"ר איתן עזאני על התפתחות מקורות האיסוף של המודיעין הצבאי. 11 עמוד – יעל גסקו, דניאל רוזן ויוסי דגן על יצחק גסקו – דמות מפתח 14 עמוד בהקמת מודיעין התקשורת של הש"י. – יובל חלמיש על אבא – סיפורו של המטוס האבוד. 17 עמוד , מחלקת החקירות הפליליות CID – ד"ר אלדד חרובי על ה- 20 עמוד של המשטרה הבריטית. – זאב לכיש על המודיעין האווירי. 24 עמוד – דן שחם על פעולות הרכש והמבצעים של ה"הגנה" במצרים. 28 עמוד – ד"ר שולי בינה על מודיעין ודיפלומטיה בדרך למדינה. 31 עמוד – ניב סופר מנתח את פרשת היעלמותו של גיא חבר. 35 עמוד – "לזכרם" 39 עמוד – חובב שפירא על מעורבות ענף הטרור באמ"ן-מחקר במלחמת 40 עמוד "שלום הגליל". – משה לוי שואל ועונה על מי האחריות לטיבוע המשחתת אח"י אילת. 43 עמוד – ד"ר אפרים לביא על הליווי המודיעיני למשא ומתן מדיני – 47 עמוד המקרה הפלסטיני. – עודד גטרויר ז"ל כותב על שליחותו החשאית של אביו יוסף לקזבלנקה. 51 עמוד - חיים מנור חושף שתי "פשלות" מודיעיניות ושני מעשי הונאה 53 עמוד בספר יהושע. – אריה שור על "ידיעת זהב" ומחלקת קשרי חוץ של אמ"ן, 56 עמוד במלחמת המפרץ הראשונה. – יצחק בוצר מספר איך רכז שב"כ בודד הכניע כפר לבנוני שלם 58 עמוד ב"ששת הימים". המדור מעניין לעניין באותו מודיעיניין מארח: – אלוף יעקב עמידרור מסכם את ניסיונו במלחמת "יום כיפורים". 59 עמוד – איתמר צ'יזיק מציג את גירסתו למה שקרה ברמת הגולן 63 עמוד – המדורים "מי היה האיש שהיה" של יואב דייגי 67 עמוד ו"איפכא מסתברא" של שלמה קשי חברות וחברים יקרים, , כולנו 2023 מאז השבעה באוקטובר שקועים עמוק במלחמת "חרבות ברזל", שמתקפת הטרור הנפשעת של ה"חמאס" על יישובי הנגב המערבי המיטה עלינו. תוך אמונה כי "החיים חייבים להימשך", ורצון להסב מעט מבט ממוקדי האסון והכאב שנילווה לו, אנו מביאים בפניכם את גיליון של 'מבט מל"מ'. מרבית עמודיו הוקדשו 96 שנים למדינת ישראל – המודיעין ערב ועם קום המדינה. 75 הפעם לציון , המביא את תמצית הריאיון שערכנו עם אב לכישאת הגיליון פותח ז , שהתמקד בהיבטים מודיעיניים ישעיהו (שייקה) גבישהאלוף (בדימ.) מתאר את המעבר מ'שירות ידיעות' יואב גלברבלחימת הפלמ"ח. יעל את התפתחות מקורות האיסוף.איתן עזאניל'שירות מודיעין'; ו , כדמות יצחק גסקו, מביאים את סיפורו של יוסי דגן וגסקו, דניאל רוזן מפתח בהקמת מודיעין התקשורת. , חושף סיפור מ"בית אבא": "המטוס האבוד", כאירוע יובל חלמיש סוקר את פעולות מחלקת החקירות אלדד חרובי .1948- מודיעיני ב הפליליות של המשטרה הבריטית, במאבק נגד ארגוני המחתרות וההנהגה מטיל אור על פעולות "הרכש" דן שחםהמדינית של המדינה בדרך. מחכימה אותנו שולי בינהוהמבצעים החשאיים של ההגנה במצרים; – מוסיף זאב לכישבמארג המודיעין והדיפלומטיה בדרך למדינה; ו ומספר גם על המודיעין האווירי במלחמת העצמאות. בחלק האקלקטי" של הגיליון, מוצגת שורת נושאים מרתקים, העומדים חובב ; גיא חברדן בפרשת העלמותניב סופר כל אחד בפני עצמו: במעורבות ענף הטרור באמ"ן/מחקר במלחמת "שלום הגליל"; שפירא שואל, מודיעינית, מי אחראי לטיבוע אח"י "אילת"?, טרגדיה משה לוי עודד ;8200 מתייחס אליה, מנקודת המבט של יחידהיצחק ורדישגם אפרים לביא ז"ל מספר על אביו, "האיש שלנו בקזבלנקה"; גטרויר מתאר את הליווי המודיעיני למשא-ומתן מדיני עם הפלסטינים בשנים חושף את פרשת "ידיעת זהב" של קש"ח אריה שור; ו 2001-1999 במלחמת המפרץ הראשונה. מחדד שתי "פשלות" מודיעיניות ושני תרגילי הונאה חיים מנורלקינוח, משעשע בסיפורו - איך הכניע יצחק בוצרמתוחכמים בספר יהושע; ו רכז שב"כ, לבדו, את הכפר ע'ג'ר במלחמת ששת הימים. שנים למלחמת יום הכיפורים, 50 גשמי החורף כבר החלו, אך הדי ציון מסרבים להתפוגג. כך, אנו נותנים מקום בסוף הגיליון להתייחסויות מספר על קורותיו יעקב עמידרורנוספות של חברים, שהנושא בנפשם. - בזו הסורית. אנו נותיר "סדק" איתמר צ'יזיקאז בגזרה המצרית, ו זה במדורנו "מעניין לעניין באותו מודיעיניין" גם בעתיד, ככלי חשוב ל"איוורור" הנשמה... היבטיה המודיעיניים של מלחמת "חרבות ברזל" יחקרו ודאי, ילמדו לרוב, ויזכו לביטוי נרחב בגיליונותינו הבאים. בינתיים, כשכלי הטייס והתותחים רועמים ברקע, נקווה לימים שקטים יותר ורוגע לעם ישראל. לנו, ב"ערוב ימינו", זה בהחלט מגיע! שלכם, יוסי בן ארי מה בגיליון כתבות ומדורים תא"ל (בדימ') ד"ר יוסי בן ארי דבר ראש המערכת (בדימ')תת-אלוף יוסי בן אריד"ר
בראש עמותת "דור הפלמ"ח" (יושב ראש ארגון חברי הפלמ"ח), והוא מיוזמי ומקימי בית הפלמ"ח. פרסם אוטוביוגרפיה בשם: "סדין 2016 בשנת אדום – סיפור חיי: מהפלמ"ח ועד בית הפלמ"ח". שייקה ביקש לפתוח את השיחה במוטו של הפלמ"ח שליווה אותו כל שירותו: "בפלמ"ח לימדו 5 2023 , כסלו תשפ"ד, דצמבר 96 גיליון רוצה, יכול, ש-גר!!! שנות המדינה – ביקשנו לשמוע את 75- לקראת הגיליון המוקדש ל סיפורו של מפקד שעוד לחם במלחמת העצמאות, מ"כלי ראשון", על מה שהיה שם. התעניינו פחות במלחמה הקשה והארוכה ממבט אופרטיבי, אלא יותר בעשייה המודיעינית וברלוונטיּות של המודיעין למפקדים בשטח באותם ימים. המודיעין בפלמ"ח ובתש"ח מנקודת מבטו של מפקד בשדה ריאיון עם האלוף (בדימ') ישעיהו ("שייקה") גביש ריאיינו: יוסי בן-ארי, אופיר שהם, צילה ענבר וזאב לכיש (עורך הכתבה) . למד ב"בית חינוך" בצפון 1925 שייקה נולד בתל אביב באוגוסט 1943 תל אביב. אחר כך עבר ללמוד בקיבוץ גבעת השלושה. בשנת מונה למפקד כיתה 1944 התגייס לפלמ"ח (פלוגות מחץ). בשנת מונה 1946 וכעבור שנה מונה למפקד מחלקה בקיבוץ נען. בסוף למפקד פלוגה, בבית השיטה, עד פרוץ מלחמת העצמאות. בקיץ מונה לסגן מפקד הגדוד הראשון של חטיבת "יפתח" 1948 שנת של הפלמ"ח, וכעבור זמן קצר מונה למפקד הגדוד. במהלך שירותו בפלמ"ח, נטל חלק בכמה פעולות, בהן פיצוץ גשרי עזה ב"ליל הגשרים" ). במלחמת העצמאות השתתף כמפקד פלוגה בקרבות 1946 (יוני רבים, ביניהם קרבות בטירת צבי, זרעין, משמר העמק, קרב מלכיה (שבמהלכו נפצע), מבצע "דני" לכיבוש לוד ורמלה (כקצין המבצעים של הגדוד השלישי, בעקבות פציעתו) ובמבצע "יואב" בנגב. לאחר מלחמת העצמאות, נשאר שייקה בצבא הקבע. כיהן בצה"ל בתפקידים מגוונים, ביניהם: סגן מפקד חטיבה שבע בשריון, מדריך בפו"ם (בית הספר לפיקוד ומטה), ראש ענף מבצעים במטכ"ל, , ראש מחלקת מבצעים במטכ"ל 3 מפקד בה"ד (במהלך מבצע "קדש"), מפקד פו"ם, ראש מה"ד (מחלקת הדרכה) ואלוף פיקוד הדרום במלחמת ששת הימים. לאחר שחרורו מצה"ל, מונה למנכ"ל "כור מתכת" ובהמשך למנכ"ל "כור". במלחמת יום הכיפורים גויס למילואים ומונה למפקד דרום סיני (פיקוד מרחב שלמה). מזה שנים עומד שייקה אותנו... תגדירו את המטרה, תתחילו עם הגדרת המטרה ואחרי שהגדרנו את המטרה נבדוק אם יש לנו אפשרויות להשיגה, כלומר מה הם הפתרונות האפשריים. מצאנו הפתרונות – נבצע, אבל זה לא מספיק, לפעמים צריך ביצוע נוסף וגם להצליח". שאלנו האם וכיצד שולב נושא המודיעין בקורסים בפלמ"ח, בעיקר בקורס מפקדי מחלקות – שהיה למעשה הקורס הבכיר ב"הגנה" ובפלמ"ח, וכמה מבוגריו סיימו את המלחמה כאלופים ומפקדי חזיתות, מבלי שהשתתפו בעוד איזה שהוא קורס צבאי נוסף. "בקורס [מפקדי המחלקות בג'וערה]", שייקה כמרואיין מרשים, חד זיכרון ולבבי (ארכיון המל"ם)
6 2023 , כסלו תשפ"ד, דצמבר 96 גיליון ליל י"א הגשרים ח'ירבת מחאז הפך להיות שדה קרב קשה מול הכוחות המצריים ועבר כמה פעמים מצד לצד עד שנותר בידי הגדוד אתה יכול לשאול אם היה קצין מודיעין שמסר אינפורמציה – מפקדים מסרו אינפורמציה, אבל אני לא יכול לומר שהיה קצין מודיעין שהתייצב הערבים פתחו במתקפת נגד שעוצמתה לא הייתה מוכרת. הגדוד נאלץ לסגת עם מספר רב של חללים ופצועים, ביניהם גם שייקה גביש עצמו סיפר שייקה, "איני זוכר שהתייצב איזה קמ"ן [קצין מודיעין] והסביר לנו איך נלחם האויב. אבל בוצעו תרגילים רבים שבכל אחד מהם "היה בסיס מודיעין שהאויב כך וכך, הוא פרוס כך וכך, והיה לו נשק כזה וכזה, לא מעבר לזה". "אולם", הוסיף שייקה, "היה שימוש רב במודיעין במבצעים שביצע הפלמ"ח באותה תקופה, במסגרת המאבק בשלטון המנדטורי הבריטי". הוא התמקד בשתי פעולות: שחרור מעפילי עתלית .1946 ו"ליל הגשרים" ביוני 1945 באוקטובר את הפריצה למחנה עתלית לשחרור המעפילים ביצע הגדוד הרביעי של חטיבת "הראל" בפלמ"ח, כסגנו. שייקה יצחק רביןונחום שריג בפיקודו של לא השתתף בפעולה, אך "אני מצטט את אלה שהשתתפו". בפעולה זו נעשה שימוש נרחב במודיעין: "היו ידיעות, ידעו כמה שומרים יש במחנה, ידעו איפה נמצא הנשק, ידעו על מחסן הנשק וידעו גם מי הם השומרים, כמה מהם ערבים וכמה מהם אחרים. היו ידיעות ברורות. את הסרטוט של המחנה גם קיבלו". בפעולה זו הצביע שייקה על תופעה מודיעינית נוספת – המידור הקפדני, "זה היה סודי אפילו כלפי הפלמ"חניקים שלא היו מהגדוד הרביעי... אנחנו היינו בג'וערה ולא ידענו שיש פעולה כזו, לא ידענו שיש מהומה כזו". יתר על כן, גם מפקד קורס המ"מ (מפקדי מחלקות) עצמו, יגאל ידין, הופתע לשמוע בבוקר כי חלק מחניכיו, אנשי הגדוד הרביעי, "לא היו פה בלילה" ונלקחו להשתתף בפעולה. מבצע "מרכולת", הידוע בשמו העממי "ליל הגשרים", היה מבצע מרשים במיוחד. התכנון גשרי רכבת 11 , היה לפוצץ בלילה אחד, בו-זמנית וכביש באתרים בכל רחבי הארץ. המחלקה שעליה פיקד שייקה תוכננה להשתתף בפיצוץ גשרי עזה – גשר רכבת וגשר כביש: "היה לנו סרטוט של גשר הרכבת. הסרטוט הראה את גובה העמודים ואת רוחב הוואדי. הייתה לנו סברה שגם בכביש יש גשר, מה שנקרא 'גשר אירי', אבל לא היה סרטוט וגם כשהגענו לשם ראינו שאין שם כלום, אבל קראו לזה גשר. על הגשר עצמו קיבלנו אינפורמציה ממפקד הפלוגה... לא שום קמ"ן ולא כלום... אבל לפעולות של הפלמ"ח זה היה הרבה מאוד". גשר הרכבת לא קרס כתוצאה מהפיצוץ, אך זועזע בצורה שמנעה תנועת רכבות. בגשר הכביש, שכאמור היה גשר אירי, כלומר לא גשר אמיתי, נפער בור שנסתם תוך זמן קצר. בפרוץ מלחמת העצמאות שימש שייקה כמפקד פלוגה בבית השיטה. מחלקות הפלוגה היו פרוסות בקיבוצים הסמוכים. אחת הפעולות הראשונות הייתה הסיוע לקיבוץ טירת-צבי, שהותקף על ידי . כיום ידוע כי המידע 1948 כוחות ערביים בפברואר על ההתקפה הצפויה הועבר על ידי המודיעין לקיבוץ שהתארגן להגנה. אנשי הפלמ"ח לא היו מודעים כלל למידע זה. מספר שייקה, "מה שהגיע ,משה כרמלאלינו... הידיעה הראשונה הייתה מ מפקד החזית... אמר: 'תרוץ מהר לטירת צבי כי תוקפים אותם'. מי תוקף הוא לא יודע, איך תוקפים הוא לא יודע. מה שהוא כן יודע – שיש דבר כזה האלוף (בדימ') ישעיהו ("שייקה") גביש שייקה גביש עם יצחק שדה בטקס לציון שנה לקרב משמר העמק (באדיבות המרואיין) שייקה כאלוף פיקוד דרום (ארכיון המל"ם)
7 2023 , כסלו תשפ"ד, דצמבר 96 גיליון "נדפוק את קאוקג'י..." יוצאת לדרך-ממבשרת ציון לראש פינה, מנתיבות לצפת, מכאב לחרדה, ומייאוש לתקווה המבצע נכשל. "השגיאה הייתה", טוען שייקה, "שאנחנו לא השארנו להם פתח יציאה ועכשיו אני יכול לומר שזה היה תוצאה של [היעדר] מודיעין" היעדר מודיעין - כישלון צורב שנקרא קאוקג'י והוא תוקף את טירת צבי. ידיעות לא היו בכלל... אומרים לך תרוץ... לקחתי שתי מחלקות, מחלקה אחת ממעוז-חיים ומחלקה אחת מבית השיטה. רצנו! היה גשם. היה מבול. ללא שום ידיעה... לא קיבלנו כלום". קרב מכריע נוסף שבו השתתף שייקה היה הקרב על משמר העמק מול כוחות "צבא ההצלה" , הלבנוני, בתחילת אפריל פאוזי קאוקג'יבפיקוד .1948 הפלמ"ח סירב להנחיה להיכנס לקיבוץ ולהגן מתוכו – לשיטתו עדיפה הייתה התקפה ישירה התערב בוויכוח יגאל אלוןעל הכוחות הערביים. לפקד על המבצע. זה הגיע יצחק שדהושלח את לג'וערה וכינס את המפקדים לתדרוך. מספר שייקה, "את מי הוא הזמין לפגישה? את מפקדי ,אסף שמחוניהפלוגות של הגדוד הראשון, את . ישבנו איתו, הוציא חקה (יצחק חופי)אותי ואת ושם אותה על השולחן. 1:1,000,000 מפה של אמר, 'פה נדפוק את קאוקג'י'...יצאנו ממנו וחשבנו לעצמנו: עם מי יש לנו עסק?! מזל שהיה , שכן ידע מה זה מודיעין דן לנרלנו מפקד גדוד, וגם מבצעים מה הם [דן לנר היה מצנחני היישוב במלחמת העולם השנייה שהצטרף לפרטיזנים היוגוסלביים בפיקודו של טיטו שנלחמו בנאצים. לימים – מפקד הכוחות המשוריינים של צה"ל 210 בסיני בתקופת ההתשה; ומפקד אוגדה שנלחמה ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים, ]... ובשבילו הידיעות היו חלק מהחיים, 1973 המודיעין היה חשוב לו מאוד, הוא גם ידע ללמוד אותו... אבל אני מתחיל מזה שזו הייתה מערכה שהתחילה בכך שהמפקד לא ידע בדיוק מה הולכים לעשות, המפקד לא ידע בדיוק איפה נמצא האויב, אבל זה לא עניין אותו. מה שכן עניין אותו זה 'בוא נדפוק אותו'... לא היה קצין מודיעין שתדרך, לא היה קצין מודיעין של הפיקוד, לא היה קצין מודיעין גם לא של הקיבוץ... ממפקד הגדוד קיבלנו סקירה: מה גודלו של כוח קאוקג'י; באיזה ואדי הוא נמצא; ושהוא כולל פלוגת משוריינים על הכביש, פלוגת מילימטר ומרגמות. 75 נגמ"שים, סוללת ארטילריה משפחת המל"ם נפרדת מד"ר יוסף מרזוק, מחבורת מייסדי המרכז למורשת המודיעין, בהצדעה ובהוקרה רבה, למי שלחם למען זכרם והנצחתם של "קדושי קהיר", גיבורי "עסק הביש" וקורבנותיו בקהיר ועלה לארץ 1928- יוסף, שנולד ב , לחם במשך עשרות שנים למען הנצחת 1953- ב "קדושי קהיר" והעלאתן לישראל של גופות אחיו והמהנדס שמואל עזאר, שהוצאו להורג , בקהיר, בשל מעורבותם 1955 בינואר 31- ב ב"עסק הביש" – אותה פרשת ריגול כושלת של הפעלת רשת צעירים יהודיים במצרים בין .1954-1951 אחיו, ד"ר משה מרזוק, הרופא יליד קהיר, שהיה מפקד התא בקהיר, היה בין ראשוני העצורים ועבר יחד עם חבריו חקירות ועינויים קשים. במשפטו לקח משה אחריות על כל ההתרחשות כדי להקל על עונשי חבריו. כמי שלמד רוקחות באוניברסיטת קהיר, התגייס יוסף לצה"ל כרוקח, מייד לאחר שעלה לארץ. את מעצרו של אחיו גילה באקראי, דרך כתבה ב'ג'רוזלם פוסט'. מרזוק דאג לספר על האוזן הקשבת והיחס החם והמחבק שזכה לו מנשיא המדינה אז, יצחק בן-צבי ורעייתו, רחל-ינאית. היא גם זו שסייעה לו במימוש יוזמתו להקמת מימין לשמאל: אבי יערי, יהושע שגיא, ד"ר יוסף מרזוק וצביקה שילר (ארכיון המל"ם) כוח שהוא בסדר גודל עד פלוגה בערך. לא רק את זה, גם אמרו לנו איך הוא פרוס – רוב הכוח נמצא בוואדי וכיוון ההתקדמות שלו הוא משמר העמק, אבל המשוריינים נמצאים על הכביש... לכיוון חיפה". המארב שהניחה הפלוגה של שייקה הצליח לעצור את התקפת הערבים. כוונתם להשתלט על משמר העמק בדרך לחיפה – נכשלה. אך במערכה היו גם קרבות שבהם חסרו לקטי מודיעין בסיסיים, "היה צריך לתקוף את הכפר הזה ששולט על משמר העמק וקיבלתי פקודה לתקוף אותו. רפי בהחלט רפי איתן.מי יצא כמחלקת חוד? שאל אותי מה יש בכפר הזה, אמרתי לו שאני יודע בדיוק כמוהו ומה שאני יודע זה רק שמשם יורים לתוך המשק, לקיבוץ. כמה היו שם, איפה יער "קדושי קהיר". נימנה יוסף על גרעין יוזמי הקמת 1979- ב האתר להנצחת חללי קהילת המודיעין בגלילות (המל"ם). בתחילת שנות השמונים פנה עם אחרים אל ראמ"ן אז, אלוף יהושע שגיא כדי להוציא את הרעיון מהכוח אל הפועל. החלום הפך למציאות! מרזוק היה פעיל משמעותי ומרכזי במרכז למורשת המודיעין ובהנהלתו, במשך עשרות שנים, כנציג המשפחות השכולות. תרומה ייחודית הייתה לו להנצחת החללים וחיבוק למשפחותיהם. במקביל, נשא הרצאות רבות בעשרות מקומות ברחבי הארץ על "עסק הביש", בעיקר בפני חיילים ותלמידים. לפני כעשר שנים כתב והוציא לאור את הספר "את אחי אנוכי מבקש", בו סיפר על אחיו, המשפחה ועל הילדות וההתבגרות בקהיר, וכך גם על פרשת "עסק הביש". בשנים האחרונות הידרדר מצב בריאותו של , נפטר. 95 מרזוק ובסוף אוקטובר כשהוא בן יהי זכרו ברוך! האלוף (בדימ') ישעיהו ("שייקה") גביש
8 2023 , כסלו תשפ"ד, דצמבר 96 גיליון עוברים לאפיון החזיתות... היו, אני לא יודע, יש שם מערות... לא קיבלנו שום מודיעין, הסתערנו, לא היו נפגעים, כבשנו את הכפר, אבל אתה תשאל עכשיו אם ידענו מה היה הכפר. ידענו בערך שיש שם כוח של קאוקג'י, אף אחד לא אמר לנו שיש שם כיתה או מחלקה או פלוגה, לא". זמן קצר לאחר הניצחון על כוחות קאוקג'י 19- במשמר העמק יצא גדודו של שייקה, ב , לכיבוש הכפר הערבי זרעין (כיום 1948 באפריל תל יזרעאל). הכפר שלט על הדרך מעפולה ליישובי עמק בית-שאן, והציק באש לכיוון התחבורה על הכביש. על המודיעין טרם הקרב, מספר שייקה כי לא ידע האם יש במסגרת "תיקי הכפרים" שבנה הש"י גם תיק על הכפר זרעין, ובוודאי שלא ראה תיק כזה. לדידו, "אנחנו קיבלנו ידיעה ברורה האומרת שזרעין זה כפר שיש בו סדר גודל של פלוגת אויב בערך. מי בדיוק, לא ידענו. מה כן ידענו – שיש בו הגנה היקפית. לא ידענו למי הם כפופים, לוחמי הפלוגה הזו שבזרעין. אף אחד לא אמר לנו... לא היה לנו שום סרטוט... תקפנו אותם מארבעה כיוונים... הם הסתערו עלינו". המבצע נכשל. "השגיאה הייתה", טוען שייקה, "שאנחנו לא השארנו להם פתח יציאה ועכשיו אני יכול לומר שזה היה תוצאה של [היעדר] מודיעין". ,1948 במאי 14- ביום הכרזת המדינה, ב נלחם שייקה עם גדודו לכיבוש הכפר מלכיה שבצפון, אזור שהוערך על ידי המודיעין (ככל הנראה בטעות) כפרוזדור פלישה אפשרי של יחידות מהצבא הסורי והלבנוני, בליווי כוחות ערביים נוספים לצפון הארץ. הגדוד יצא במסע רגלי של שתי יממות מאזור ראש פינה. המודיעין היה חלקי, "לא יודעים כמה סורים יהיו שם, לא יודעים, אבל מה שמסרו לנו זה שהסורים תוקפים גם בכיוון החולה בצד השני. ידענו שיש להם משוריינים וידענו שיש להם ארטילריה וידענו שסדר הגודל שלהם יכול להיות עד חטיבה, אבל בלי לדעת באופן ממוקד איפה הם נמצאים, את זה לא ידענו... הם (המפקדים שלנו) גם לא ידעו אם האויב היה בגודל של חטיבה אחת או שתי חטיבות". בסופו של יום, לא הצליחו כוחות הגדוד להתגבר על הכוחות הערביים, שלא היו חיילים סדירים של הצבא הסורי או הלבנוני, אלא היו ברובם חיילי "צבא ההצלה" בפיקודו של קאוקג'י. הערבים פתחו במתקפת נגד שעוצמתה לא הייתה מוכרת. הגדוד נאלץ לסגת עם מספר רב של חללים ופצועים, ביניהם גם שייקה גביש עצמו. בהמשך, נכבש הכפר מלכיה במבצע ייחודי – כוח בפיקוד יצחק חופי חצה בסתר את הגבול באזור מנרה, נע על הכביש הלבנוני ותקף, בהפתעה מלאה, את הכפר מלכיה מעורפו. לאחר השיקום מהפציעה, ועדיין עם רגל מגובסת, התמנה שייקה לקצין המבצעים של הגדוד השלישי בחטיבת "יפתח", והשתתף במבצע .1948 "דני" לכיבוש לוד ורמלה ביולי גם במבצע זה, שאליו נערכו במשך זמן ממושך יחסית, טוען שייקה להיעדר מודיעין מלא, "בלוד הייתה לנו אינפורמציה חלקית. ידענו שהירדנים ערוכים במקום. הראו לנו שיש שני מוצבים ירדניים מעל המנזר ויש ארטילריה ערוכה... הראו לנו... לא אמרו לנו כמה משוריינים יש לירדנים, אבל ידענו שיש לירדנים כוח משוריין. לנו לא בדיוק היה, אבל ידענו שיש להם... עכשיו, אתה יכול לשאול אם היה קצין מודיעין שמסר אינפורמציה – מפקדים מסרו אינפורמציה, אבל אני לא יכול לומר שהיה קצין מודיעין שהתייצב". שייקה זוכר ש"היה הקמ"ן של החזית שמריהו גוטמןאת שם... או של יגאל אלון...", אך לא תודרכו על ידו. שאלנו: "לכם בגדוד לא היה קמ"ן?", "אני לא זוכר דבר כזה", השיב שייקה. לאחר "ההפוגה השנייה" התארגן צה"ל במסגרת חזיתות. לכל חזית היה מטה מסודר כולל קמ"ן. גם לגדוד הראשון של חטיבת "יפתח", עתה בפיקודם של אסף שמחוני כמפקד גדוד .רפי איתןושייקה גביש כסגנו, היה קמ"ן – צה"ל יצא לשורת מבצעים רחבי היקף, ששיאם היה מהלך רב-חטיבתי לפריצת הדרך . במבצע 1948 לנגב – מבצע "יואב", באוקטובר נטל חלק גם הגדוד הראשון. במקרה זה סיפר שייקה על התפקיד המרכזי של הקמ"ן, לא רק בהספקת מודיעין, אלא גם כמשפיע על ההיערכות המבצעית, "רפי איתן ואני נסענו יחד בדרך המובילה מפאלוג'ה (אזור קריית גת של היום, שבו היו נצורות יחידות של הצבא המצרי, עד באר שבע...) התברר שהיו שלושה תילים לאורך הדרך, העלולים לאיים על התנועה, על המחנה הלוגיסטי והמנחת ברוחמה, 'שצריך להגן עליו כי הוא הבסיס לכל הנגב, אין מקום אחר', כמו שאנחנו נוסעים רפי מגלה מוקש על הדרך... רפי המליץ לתפוס את התילים ולמנוע השתלטות כוחות ערביים עליהם. קמ"ן פיקוד דרום קרא לנו ואמר שח'ירבת מחאז (אחד מהתילים, ש'מחלף מאחז' בכביש היום קרוי על שמו) זה המקום שייתן הגנה". 6 ח'ירבת מחאז הפך להיות שדה קרב קשה מול הכוחות המצריים ועבר כמה פעמים מצד לצד עד שנותר בידי הגדוד. היה זה המפגש הראשון של שייקה גביש עם הקצין המצרי שעמד בראש גמאל עבד אל הכוח שנלחם בח'ירבת מחאז – . המפגש הבא ביניהם התרחש בחמישה נאצר . גביש, כאלוף פיקוד הדרום, הכריז על 1967 ביוני "סדין אדום" לתחילת המהלך הקרקעי להבסת הצבא המצרי בסיני. אז עמד כבר לרשותו של אלוף הפיקוד מערך שלם ומדויק של מודיעין. לא בכדי הפך אגף המודיעין של צה"ל את יום פרוץ מלחמת ששת הימים ליום חגו. קיצים... 98 לשייקה גביש מלאו לאחרונה אנו מאחלים לו, מכל הלב, המשך בריאות שלמה, עשייה והנאה, לפחות עד מאה ועשרים! ידעו על מחסן הנשק וידעו גם מי הם השומרים, כמה מהם ערבים וכמה מהם אחרים. היו ידיעות ברורות. את הסרטוט של המחנה גם קיבלו ממפקד הגדוד קיבלנו סקירה: מה גודלו של כוח קאוקג'י; באיזה ואדי הוא נמצא; ושהוא כולל פלוגת משוריינים על הכביש, פלוגת 75 נגמ"שים, סוללת ארטילריה מילימטר ומרגמות מי תוקף הוא לא יודע, איך תוקפים הוא לא יודע. מה שהוא כן יודע – שיש דבר כזה שנקרא קאוקג'י והוא תוקף את טירת צבי האלוף (בדימ') ישעיהו ("שייקה") גביש שייקה כאלוף פיקוד הדרום מלווה את לוי אשכול, ראש הממשלה ואת מנחם בגין בביקורם בפיקוד, בתום מלחמת "ששת הימים" (ויקיפדיה)
9 2023 , כסלו תשפ"ד, דצמבר 96 גיליון על סף מלחמת העצמאות התקיימו ביישוב כמה ארגונים שאספו מידע בתחומים שונים שהעסיקו את הנהגתו, אך עדיין היו רחוקים מלהתלכד לקהיליית מודיעין. מקצתם עסקו באיסוף מידע, ובארצות הברית גם בהכשרה מקצועית מודיעינית למתנדבים מן הנוער היהודי המקומי. ידיעותמשירו ת מודיעין לשירות יואב גלברפרופסור הראשון והחשוב בין הארגונים האלה היה המחלקה המדינית של הסוכנות, ובמיוחד האגף הערבי שלה, שבראשו עמד אליהו ששון. המחלקה המדינית עיצבה ובעיקר יישמה את מדיניותה של התנועה הציונית כולה ובכלל זה היישוב, והעסיקה משלחות וסוכנים במערב ובמזרח אירופה ובארצות הברית. האגף הערבי הנחה את הש"י הערבי, שהיה כפוף במשותף לו ולמפקדה הארצית של ההגנה; הפעיל סוכנים משלו, בעיקר בתחום המדיניות הערבית המקומית; ועקב אחרי הפעילות של ערביי ארץ ישראל בארצות השכנות ובמיוחד במצרים, בעבר הירדן ובלבנון, כמו גם אחר העיתונות הערבית המקומית והזרה ואחרי שידורי הרדיו הגלויים. הארגון המגוון ביותר בתחומי עיסוקיו היה הש"י – שירות הידיעות של "ההגנה", שנבנה מאז תחילת שנות הארבעים. הוא כלל מספר קטן מאוד של אנשים במטה שעבדו במנגנון קבע מצומצם של "ההגנה" ומספר גדול של מתנדבים שאורגנו על פי מבנה היררכי-טריטוריאלי של "ההגנה", ולצד עבודתם הרגילה אספו בשבילו ידיעות. הש"י היה בנוי מארבע מחלקות שכל אחת עסקה בתחום אחר: מחלקה ערבית; מחלקה מ' שעקבה אחרי ממשלת המנדט וזרועותיה; מחלקה פ' שעקבה אחרי יריבים מבית – ארגוני אצ"ל, לח"י והקומוניסטים; ומחלקה ד' שייעודה היה להגן על "ההגנה" מפני משטרת המנדט. עוד כלל הש"י יחידה טכנית קטנה שסיפקה שירותים כמו זיוף, צילום ופיתוח אמצעים לכל המחלקות. שיטות הפעולה הנפוצות של הש"י היו הפעלת סוכנים (יהודים, ערבים, בריטים ולעיתים אחרים), ציתות לטלפונים, מעקב אחרי עיתונות ערבית מקומית, ובהיעדר רשתות אלחוט אצל ערביי הארץ – האזנה אלחוטית בהיקף מצומצם למשטרת המנדט, ובעיקר לספינותיה שעסקו בציד ספינות מעפילים. בפלמ"ח (פלוגות מחץ) וביחידות החי"ש (חיל השדה) של "ההגנה" התפתח משנות הארבעים תחום חדש – הסיור. הוא התחיל בקורסי סיירים ונמשך בקורסים למש"קי ולקציני סיור. הסיירים התאמנו בניווט ובהובלת כוחות, ובעיקר במודיעין שטח באמצעות סיורים ותצפיות על כפרים ערביים, לרוב באזורי ההתיישבות היהודית ובקווי התפר בינם לבין הכפרים הערביים בסביבה. את הפיקוד על 1942 הפלמ"ח קיבל בשנת בסוריה 1940 המסתערבים, שנשתלו מאז שנת במסגרת השיתוף החשאי. משקלם כמקורות מודיעין ירד בהמשך המלחמה ולאחריה – הם הועברו למשימות אחרות במסגרת ההעפלה וארגון ההגנה העצמית. גרעין קטן המשיך את ההכשרה הוחלט להרחיבו ולהקים את מחלקת 1947 ובשנת ה"שחר". מקצת מהמסתערבים עסקו בסיורים בחלקים הערביים של הארץ והתרחבו גם לארצות השכנות, ואחרים נשתלו במגזר הערבי המקומי ובמקומות עבודה מעורבים גדולים כמו הנמל ובתי הזיקוק בחיפה. הוא הוחלף על ידי חיים הרצוג, שהתנסה כקצין מודיעין של בריגדה, דיוויזיה וקורפוס בצבא הבריטי נדרש שבוע תמים עד שהתבררה, פחות או יותר, תמונת הפלישה – נגד מי נלחמים ומה מגמותיה עד סוף המלחמה יכול היה שירות הפך 1948 המודיעין, שבדצמבר למחלקת המודיעין באגף המטה הכללי (אג"ם) החדש, להצביע על שורה של הישגים, עידן חדש – המסתערבים ארבע מחלקות ומגוון תחומי עשייה חיים הרצוג – בכיר הקמ"נים עם לידתו של צה"ל, ששימש פעמיים כראש אמ"ן (ארכיון המל"ם)
www.intelligence.org.ilRkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=