33 פעילות בארצות הברית ירדן – מגעים רצופים עם האמיר עבדאללה לבנון – קשרים עם המארונים 2023 , כסלו תשפ"ד, דצמבר 96 גיליון הדיפלומטים של המדינות החברות באו"ם, וזאת לקראת ההצבעה בעצרת האו"ם על הצעת החלוקה. כך פעלו גם נציגי המחלקה המדינית בחוץ בלונדון מול הסקנדינביות, אוריאל הייט (הד)לארץ: מול מוריס פישרהולנד ובלגיה; הנציג בפריז, צ'כוסלובקיה, פולין ויוגוסלביה; ובוושינגטון, הופקד אילת גם על הקשר עם אמריקה הלטינית. הוקמו מחלקות אזוריות במטה בירושלים כדי לספק חומרי מחקר לנציגים בחוץ לארץ. הגיע ראובן שילוח לוושינגטון, 1945 בתחילת נועד עם אנשי "המזרח הקרוב" במחלקת המדינה CIA (ה- OSS ובמשרד המלחמה, וכן עם סוכנות השבדרך). סוכם שהמחלקה המדינית תספק מודיעין בעיקר על פשעי מלחמה של הנאצים, ותחשוף תאים נאציים שפעלו בזהות בדויה. המידע הופק מדיווחי שליחי הסוכנות בגרמניה ובאוסטריה, ומעדויות שורדי שואה שהגיעו לארץ. סוכם להעביר לאמריקנים ניתוחים על המזרח התיכון פרי מחקריהם של מומחי המחלקה המדינית ואחרים. עוד עזרא דנין ,דוד הורוביץאליהו ששון, עסק שילוח בהסברה מול מעצבי דעת קהל ובסיוע למשלחת הרכש של היישוב בהקמת המגבית למימון הרכש ובחיזוק הפעילות מול חוגים צבאיים בוושינגטון. , למד 1946- אליהו אילת, שהגיע לוושינגטון ב מצד הארי טרומןעל הלחצים שהופעלו על הנשיא הגורמים הפרו-ערביים בממשל, בעיקר במחלקת המדינה ועל-ידי חברות הנפט. טרומן, שהראה קודם לכן אהדה לציונות ולנושא העקורים היהודים, היסס בקבלת החלטות לגבי ארץ ישראל. הפעלת הארגונים היהודיים, ולא רק הציוניים, מול הממשל ,1946 והקונגרס – הביאה את טרומן, באוקטובר לתבוע מבריטניה הגדלת מכסות עלייה. פנייה זו פרסם סעודעוררה מחאה בעולם הערבי, והמלך מכתב חריף לנשיא טרומן, ובו קרא לארצות הברית להתנגד ל"תוקפנות הציונית", בטענה שהיהודים שואפים להתפשט על פני ארצות ערב, כולל על מכה ואל-מדינה. הנשיא טרומן השיב באוקטובר (מעל ראשה של מחלקת המדינה), שארצות 1946 הברית תומכת מאז מלחמת העולם הראשונה ברעיון ההגדרה העצמית של לאומים, ולפיכך היא תומכת בהקמת הבית הלאומי בארץ ישראל שיקלוט את העקורים. המודיעין החשאי שנאסף בוושינגטון כלל הערכות מדיניות על המצב בארץ ישראל ועמדות של המדינות השונות בדבר הסיכויים להגשמת החלוקה. המידע הופק מתכתובת דיפלומטית בין וושינגטון לבירות הערביות, ממידע פנימי שנאסף בדיוני משלחת ארצות הברית לאו"ם וממגעיה עם נציגים ערביים, וכן מהאזנה לדיפלומטים ערביים. היה זה אליהו אילת, בעת לימודיו בביירות , שקשר קשרים עם העדה 1934-1931 בשנים ,אמיל אדההמארונית. הוא קִיים קשר הדוק עם חבר פרלמנט לבנוני מארוני ופרו-צרפתי, שהביע אהדה לרעיון הציונות ולהקמת הבית הלאומי היהודי, שבו ראה בעל ברית ראוי שיסייע לשימור מעמדם של הנוצרים בלבנון. אילת תיווך בין אדה , ולאחר הפרסום הרשמי 1937- לויצמן בפריז ב של דוח "ועדת פיל", ניגש אדה לברך את "נשיאה הראשון של מדינת היהודים". השניים הרימו כוס לכבוד הידידות בין שני העמים. דא עקא, שבעקבות נסיגת צרפת החופשית מלבנון לטובת בריטניה, שתמכה בתנועה הלאומית הסורית, כולל בכינון "סוריה הגדולה" בחסות בריטית, ירד מעמדו של ריאד אל-אדה. ראש הממשלה המוסלמי שנבחר, , שבשנות השלושים הראה נכונות לתמוך צולח ,1934- ביישוב היהודי ואף נפגש עם בן-גוריון ב עמד בראש המשלחת הלבנונית לוועידה הכלל- , ואימץ את 1937- ערבית בבלודאן שבסוריה ב העמדה הערבית העוינת לחלוקה. לאור החשש המארוני לעתידם, שדווח על ידי , ביקש הפטריארך 1945 המחלקה המדינית, באביב להיפגש עם שרת. הוחלט אנטואן ערידההמארוני להדק את הקשרים עם המארונים, וכן להעמיק את ההסברה בביירות ולשתול פרסומי עיתונות יהודה הלמן פרו-ציוניים בעיתונות הלבנונית. נשלח לביירות לשכנע נכבדים מארונים להעיד בפני הוועדה האנגלו-אמריקנית. בפעילות זו בלט , שהיה מתנדב ארצישראלי בצבא מוריס פישר צרפת החופשית וקִיים קשרים עם מיעוטים גולים. המחלקה המדינית ייחסה חשיבות רבה להמשך המגעים עם האמיר עבדאללה, שהחלו בפגישה עם הגיע ויצמן להסכמה 1934- . ב 1922- ויצמן עוד ב עם האמיר על משא ומתן בשיתוף בריטניה. המגעים התקיימו לאורך כל התקופה ואף כללו העברת הייתה 1947-1946 תרומות כספיות לאמיר. בשנים מטרת המגעים לשכנע את עבדאללה לקבל את החלטת החלוקה, ולאחר מכן להימנע מפעולה צבאית נגד היישוב. בשתי פגישות שקִיים ששון עם , הושגה הבנה מעורפלת 1946 עבדאללה, באוגוסט הוחלט להדק את הקשרים עם המארונים, וכן להעמיק את ההסברה בביירות ולשתול פרסומי עיתונות פרו-ציוניים בעיתונות הלבנונית המודיעין החשאי שנאסף בוושינגטון כלל הערכות מדיניות על המצב בארץ ישראל ועמדות של המדינות השונות בדבר הסיכויים להגשמת החלוקה סוכם שהמחלקה המדינית תספק מודיעין בעיקר על פשעי מלחמה של הנאצים, ותחשוף תאים נאציים שפעלו בזהות בדויה אליהו אילת, מנהל האגף לארצות שכנות בסוכנות (ויקיפדיה) מודיעין ודיפלומטיה בדרך למדינה - ד"ר שולי בינה
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=