מבט מל"מ - גיליון 101 - ספטמבר 2025

32 101 גיליון 2025 תשרי תשפ"ו, ספטמבר יחסינו עם מצרים הם בעלי חשיבות לאומית אסטרטגית, ודאי במהלך המלחמה ברצועת עזה שהחלה בעקבות מתקפת החמאס .2023 בשבעה באוקטובר בהרצאה סקרתי את האיפיונים של יחסי שנה וכן את אירועי העבר 46 השלום לאורך הבולטים שהתרחשו במהלך העשור האחרון שהחל מהשנה ההיסטורית של האביב . פירוט מיוחד נתתי 2011 הערבי, ינואר לניסיון המקצועי והאישי של העבר הקרוב - מתחילת כהונתי כשגרירה במצרים ביוני ולאורך שלוש שנים 2020 עד השבעה באוקטובר, וההווה – התקופה מאז, וכן - מבט לעתיד. במהלך ההרצאה נעזרתי גם בפרספקטיבה שיש לי על יחסי המדינות במהלך שנות התשעים, שגם בהן שירתתי בקהיר, ומאז. הזדמנות טובה לבחינת מצב היחסים היה מאמר הדעה שהצגתי שנכתב על ידי עוזר שר החוץ לשעבר, השגריר הרידי, שפורסם ימים אחדים לפני ציון היום ההיסטורי לחתימה על חוזה . היום 2025 במרץ 26 השלום, הזה עבר ללא כל אזכור במצרים, כדרכה של מצרים בשנים עברו. הרידי הסביר זאת באכזבה בצד המצרי מהתקווה שהשלום עם ישראל יביא לשלום כולל, ואף כתב שמהלכי ישראל למען ההגירה של פלסטינים מרצועת עזה לסיני מסמנים את קץ הסכמי קמפ דיויד. האפיונים של יחסי השלום בכדי לעמוד על נדרשתי להתחלת מערכת בראייה המצרית היחסים - הנאום של הנשיא סאדאת . סאדאת עשה 1977 בנובמבר 20 בכנסת ב שימוש במונח שלום צודק וכולל, רצה לומר שלא מדובר בשלום נפרד עם מצרים וככזה הוא יביא גם לפתרון הבעיה הפלסטינית. ללא פתרונה אמר, גם אם יהיה שלום עם עוד מדינות ערב, לא יהיה שלום יציב וכולל. דברים אלו מבטאים עקרון נוסף - למצרים יש תחושת אחריות כלפי העם הפלסטיני. עוד עלתה בנאומו סוגית האדמה - היא בעל חשיבות ואינה נתונה למיקוח. אפיון חשוב שהעלתי הוא התפקיד המרכזי שיש לארצות הברית במערכת היחסים בין ישראל למצרים, והתפקיד החיוני שנטלה בעצם גיבוש חוזה השלום ובהמשך ביישום היחסים. דוגמא לכך הוא הכוח הרב- , כוח צבאי MFO לאומי, הבהובלה אמריקאית שמוצב בסיני בכדי לפקח על הפירוז. המעורבות הזו יוצרת משולש יחסים - ישראל-מצרים-ארצות הברית, שהוא בסיס חיוני מאוד ליציבות יחסי השלום. במהלך גיבוש יחסי השלום נוצרו שני ערוצי שיח בין המדינות שנעו במקביל והשפיעו זה על זה - שיחות האוטונומיה לטובת יצירת מבנה פוליטי שיבטא את זכות ההגדרה העצמית של הפלסטינים, אותה כאמור מצרים ביקשה לקדם; ושיחות הנורמליזציה שהוא הערוץ שנועד למלא בתוכן את היחסים הבילטרליים. מצרים הייתה מעוניינת בקידום הערוץ הראשון וישראל בערוץ השני. ככל ששיחות האוטונומיה עלו על שרטון כך מצרים נמנעה מיישום הנורמליזציה ומאז הזיקה הזו התקיימה במערכת היחסים - כשיש משבר בין ישראל לפלסטינים, כשיש הסלמה שמובילה לאלימות, מצרים מסיגה או מצמצמת את היקף הפעילות ההדדית ואת נפח השיח עם ישראל. יחסי המדינות ידעו משברים. בעבר גם לאורך עידן הנשיא מובארכ, ניתן לציין אירועים משבריים כמו מלחמת לבנון יחסי ישראל-מצרים באור השבעה באוקטובר - עבר, הווה, עתיד ככל שמצרים *שתי המדינות מחויבות לחוזה השלום, מחויבות המתקיימת כאמור לצד מתח רב הקיים ביחסים ככל שמצרים תהיה *תבין שישראל לא תעשה דבר שיפגע בביטחון הלאומי המצרי כך מערכת היחסים תישמר שותפה לשיקומה של רצועת עזה כחלק מהסדר כולל, כך גם נוכל להרחיב ולחזק את הפעילות הבילטרלית עימה אמירה אורון )2025 במרץ 30- (בהתבסס על הרצאה ב"זומל"מ", מה שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי עם השגרירה אמירה אורון, על רקע הפירמידות במצרים אמירה אורון חוקרת בכירה במכון לביטחון לאומי. לשעבר שגרירת ישראל במצרים מהלכי ישראל למען ההגירה של פלסטינים מרצועת עזה לסיני מסמנים בצד המצרי את קץ הסכמי קמפ דיויד כשיש משבר בין ישראל לפלסטינים, כשיש הסלמה שמובילה לאלימות, מצרים מסיגה או מצמצמת את היקף הפעילות ההדדית ואת נפח השיח עם ישראל

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=