33 101 גיליון 2025 תשרי תשפ"ו, ספטמבר , שהביאה להשבת השגריר 1982 הראשונה בהמצרי מתל אביב; ואת האינתיפאדה - היחסים צומצמו אך 2000 השנייה בשנת עדיין כוננו מסגרות לפעילות משותפת בין המדינות, למשל ההסכם האיזורי לסחר ואפשר 2004 ) שנחתם ב- QIZ חופשי (הפעילות כלכלית של ישראל ומצרים בתחום הטקסטיל אל מול השוק האמריקאי. מסגרת זו קיימת עד עכשיו והניבה לפני מיליארד דולר 1.3 המלחמה בעזה יותר ייצוא של טקסטיל מצרי לארצות הברית, בתוספת תשומות מישראל. בעשור הזה היו גם אירועי משבר כמו הפיגועים בסיני, במלון בטאבה באוקטובר , או אירועי פיוס כמו שחרורו של עזאם 2004 עזאם מהכלא המצרי באותה השנה. תוכנית ההתנתקות יצרה מתח חדש ביחסים לאור הבנתה של מצרים שישראל מבקשת להשליך את סוגית עזה על כתפיה. בסבבי ההסלמה מול החמאס ברצועת עזה מצרים שימשה כמתווכת. בתוך כך גם בעסקת .2011 שליט שהסתיימה בשחרורו בבשנות שלטונו האחרונות של מובארכ שתי המדינות התמודדו עם שתי סוגיות ביטחוניות מהותיות - המנהרות בגבול רצועת עזה וסיני ותופעת ההברחות על הגבול המשותף, דבר שהביא להסכמה לבניית גדר הבטחון שישראל יזמה ומימשה. 2011 העשור שלאחר המהפכה בינואר התאפיין בחוסר יציבות ביטחונית במצרים ובאופן מודגש בחצי האי סיני. המצב הזה הביא לביצוע פיגועי טרור קשים על הגבול המשותף . אירוע חריג נוסף 2012 ,2011 בשהתרחש בשל אי-היציבות הביטחונית והשלטונית, הייתה ההתקפה על שגרירות ישראל .2011 בקהיר בספטמבר פעילות הטרור בסיני והיעדר המשילות במרחב הביאו את מצרים לבקש מישראל אישור להכניס יותר כוחות צבא, דבר שנגד את הוראות הפירוז המוסכם בנספח הצבאי של חוזה השלום. ישראל נעתרה. שתי המדינות פיתחו Agreed מנגנון לתיאום הפעילות הזו – ניתן לקרוא יותר על נוכחות .Activities הצבא המצרי בחצי האי סיני והמשמעויות לישראל, במאמר שלי שהתפרסם באתר :INSS ה- https://www.inss.org.il/he/publication/ egypt-israel-2025/ במהלך שנת שלטונו של נשיא האחים המוסלמים, מורסי, מצרים לא חזרה בה ממחויבותה לחוזה השלום. עם זאת מורסי ביכר שלא לבוא במגע עם נושאי ישראל שהועברו במלואם לטיפול הצבא וגופי הביטחון. 2014 נשיאותו של א-סיסי שהחלה בונמשכת לכהונתה השלישית, סימנה תפנית חיובית ביחסי המדינות. היקף שיתוף הפעולה והתיאום הביטחוני גדלו משמעותית כמענה לכורח השעה של קושי בהכלת המשילות בסיני בשנים הללו; והצורך המובן מאליו של מנהיג חדש להשליט מחדש את הריבונות בכל רחבי המדינה, ודאי בגבולות. חשוב לציין שמעבר לפגיעה בביטחון, המצב בסיני יצר גם קושי כלכלי למצרים בשל הפגיעות החוזרות בצינור שהוביל גז ממנה לישראל, ותביעה לשיפוי מצד ישראל על אי-אספקת הגז כמוסכם. היא הסתיימה בהסכם שהושג בבוררות. חשוב לציין כי לסיני יש חשיבות רבה בעיני המצרים - היא טריטוריה בעלת משמעות אסטרטגית וגם לאומית והיסטורית באתוס המצרי. חצי האי סיני נכבש פעמיים על ידי ) והוחזק על ידה במשך 1967 ,1956 ישראל ( שנה. בנוסף, מצרים נאלצה כאמור 15 כלהילחם בסיני במשך עשור נגד גורמי הטרור. א-סיסי השיק מדיניות חדשה כפולה כלפי חצי האי - שימוש בכוח צבאי בצורה אגרסיבית נגד גורמי הטרור; ומאידך טיפול באוכלוסייה המקומית שבמשך עשורים הוזנחה, ומאמץ לקרב את אנשי סיני למדינה המצרית והפיכתם לחלק מהאריג הלאומי המצרי. חצי האי עובר בשנים האחרות תהליך פיתוח מואץ בהנחת מסילות רכבת, סלילת כבישים, חפירת מנהרות שעוברות מתחת התעלה. הכל, כדי לממש את היותו גשר יבשתי בין אסיה לאפריקה, וכן כדי לפתח מוקדי תיירות. חשיבות חצי האי עולה גם בשל תעלת סואץ שהפכה מחדש להיות כלי כלכלי בין-לאומי חשוב, מעבר לחשיבותה האסטרטגית. הרחבת התעלה הביאה להכנסות שיא של : עשרה מיליארד 2022 כל הזמנים בשנת דולר בשנה. אולם, התקפות החות'ים גרעו שבעה מיליארד דולר מהכנסות אלו בשנת .2024 2020-2023 השנים כל המתואר לעיל היה רקע נוח לתחילת . עם הגיעי לקהיר היה 2020 שליחותי ביוני ברור לי שקיימות שתי מגמות שמייצרות הזדמנות לשיפור יחסי המדינות ולהרחבתם - התיאום ושיתוף הפעולה הביטחוניצבאי בין המדינות והאמון אותו יצר; וכן תוכניות הפיתוח שהנשיא א-סיסי ביקש לקדם כחזון לאומי חדש במצרים, לרבות בחצי האי סיני. זהו חזון "הרפובליקה החדשה" שכולל פיתוח כלכלי תשתיתי לצד פיתוח החברה והאדם המצרי. אולם בשנים אלו התרחשו שורה של אירועים לא צפויים שהפריעו לקידום החזון הזה - מגפת הקורונה, מלחמת רוסיה-אוקראינה, והמלחמה ברצועת עזה. זאת בנוסף לבעיות הכלכליות הכרוניות שמהן סובלת מצרים, ובראשן הגידול הדמוגרפי המטיל עומס כבד על תשתיות המדינה. לאור זאת, ביצעתי מיפוי של התחומים הכלכליים בהם השגרירות ומשרד החוץ יוכלו להתמקד ותעדפתי את תחומי החקלאות והמים שמרכיבים יחדיו את סוגית ביטחון המזון, סחר, תיירות ואנרגיה. הנחתי שכולם כאחד יכולים להביא לתוצאות טובות. נאום מטעם מדינת ישראל בוועידת ארגון האו"ם הנלחם בפשע ובסמים, שהתכנסה בקהיר בדצמבר .2021 הציבור המצרי לא הכיר את מה שקרה בישראל במתקפת הטרור ועוקב רק אחר הנעשה ברצועת עזה, במידה רבה באמצעות תחנת אלג'זירה
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=