מבט מל"מ - גיליון 101 - ספטמבר 2025

31 101 גיליון 2025 תשרי תשפ"ו, ספטמבר הקונספציה משקפים הטיה מדאיגה. במסגרת זאת, מושם דגש רב על ליקויים הקשורים ל"תרבות מודיעינית", כלומר בעיקר קשורים לשיטות חשיבה ועבודה, ובכלל זאת היעדר ביקורת עצמית, הטלת ספק וסקרנות, נטייה לשימוש בניסוחים מעורפלים, וביטחון עצמי מופרז הנובע מן השליטה בהיקף גדול של מידע. רק בשולי התחקירים צוינה שחיקה בהיכרות עומק עם תפיסות האויב והודגש הקשר לרידוד מעמד השליטה בשפה והכרת תרבות האחר. המסקנה הראשית המתחייבת מהפער בתחום האוסינט היא שהכרחי להקים מחדש את "חצב" - מבלי להכפיפה ליחידה אחרת. בהקשר הזה הסביר תא"ל במיל' אפרים לפיד, בעבר מפקד היחידה: "החטא .8200 הקדמון היה הכפפת 'חצב' להמודיעין הגלוי הוא מוקד ידע בעל תורה מקצועי DNA משלו. הכפפתו לגורם בעל שונה החלישה אותו, בין היתר משום שהוא נתפס כבעל מעמד נמוך נוכח אחריותו על מידע בלתי-מסווג", ואבישי קארו חידד: "אתה לוקח תחום עיסוק נגיש ושם אותו תחת אותה קורת גג של יחידה שהטייטל שלה הוא האיסוף הכי רגיש וחשאי, ואומר - תגורו יחד ותאמינו שאתם אותו הדבר. הדבר אינו מחזיק מעמד. אמ"ן חייב להבין שהאוסינט הוא אחד החיישנים החשובים שחייבים להתקיים". המלחמה מתחילת מסתמנים ניצני תיקון לפער העמוק שנחשף בתחום האוסינט בפרט ובנוגע להבנת הגיון האויב בכלל. במסגרת הזאת הוחלט על הקמה מחדש של מערך המודיעין הגלוי באמ"ן, שעוסק הן באמצעי המדיה והן במרחב הרשתי (וובינט), תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות. בנוסף, מקדם ראמ"ן, האלוף שלומי בינדר, עוד כמה מהלכים: חיוב חוקרי המודיעין לרכוש ידע בשפה והטמעת הנושא בהכשרות המקצועיות שלהם; חיוב קציני וחיילי אמ"ן, גם במקצועות טכנולוגיים, ללמוד תכנים הקשורים לאסלאם; הקמת מדור להוראת ערבית ואסלאם בתוך מערך ההדרכה החילי; ופתיחה מחדש של מדור טל"מ. המדובר בצעדים חשובים הנוסכים תחושה באוקטובר נלמדו, אך המבחן 7 שלקחי היהיה ברצינות, בשיטתיות וברציפות של הטמעתם בקרב אנשי אמ"ן. גוויעת האוסינט באמ"ן מעלה מסקנה עמוקה ונוקבת יותר, והיא שכל העוסק במושא מחקר זר חייב לשלוט בלשונו ולהכיר את תרבותו, ולא משנה אם מדובר באיש מודיעין, אקדמיה או מדיה. כשם שכל חוקר של ארצות הברית שולט היטב באנגלית ולא נסמך על תרגומים, וכל מי שמוגדר מומחה לישראל לא נסמך על "גוגל טרנסלייט" במקום לקרוא עברית, כך חייבים כל העוסקים במזרח התיכון לשלוט בכלים הבסיסיים שמאפשרים פענוח הגיון בני האזור. על כך כבר העיר פרופ' שמעון שמיר לפני כארבעה עשורים: "ידיעת הלשון מאפשרת קליטת תכנים וניואנסים שאין כמעט דרך להעבירם בתרגום. היא פותחת צוהר לעולם הערכים והעמדות, המאווים והתקוות של החברה השכנה בצורה שאין לה תחליף". הלקח הזה מוכר משך חצי מאה מאז , אולם הוטמע באופן 1973 מועט אם בכלל, וסופו שגרם לחזרת אותן טעויות מרות באוקטובר, במידה רבה 7 באף בחריפות רבה יותר. ההמלצות שהועלו עד לאחרונה במסגרת תחקירי אמ"ן משולות לעבודה של פלסטיקאי, כלומר ביצוע שיפוצים במצב הקיים. בפועל, נדרשת עשייה של "לא ניתן לקשור ישירות 7 בין הסגירה של 'חצב' לבאוקטובר, אבל ייתכן כי אם היו את המיומנויות של אנשי 'חצב' שיכלו לנתח ולחבר נקודות, היו יותר חיישנים נדלקים" ההמלצות המועלות עד כה במסגרת תחקירי אמ"ן משולות לעבודה של פלסטיקאי, כלומר ביצוע שיפוצים במצב הקיים. בפועל, נדרשת עשייה של גנטיקאי גנטיקאי: פירוק יסודי של הגדרות היסוד של המודיעין - שהפך מדע שכלתני, כמית ומנוכר, נטול "הלחלוחיות" שמחייבת מחקר של בני-אדם, בעיקר כאלה שאינם בני התרבות שלנו - ושל אנשי המודיעין, שהפכו ברובם ל"אנליסטים" הנשענים על שכל מערבי חריף, טכנולוגיות ומידע רב. המלחמה הוכיחה כי המודיעין מצטיין בעשייה אופרטיבית, אבל מוגבל נוכח סוגיות אסטרטגיות סבוכות ופענוח "האחר". הפקת והטמעת הלקחים המתוארים נדרשות לא רק מהמודיעין, אלא מהחברה הישראלית כולה שחייבת לפרוץ את " שנוסכת אשליה לגבי AI "בועת העוצמה ועליונות. לימודי השפה והתרבויות הסובבות אותנו חייבים להיות מונחלים בחברה היהודית, מומלץ באמצעות חקיקה הנוגעת לתכני מערכת החינוך. בהקשר בדיון 1986 הזה טען אפרים לפיד כבר בשהתקיים בכנסת בנושא לימוד הערבית בישראל: "לימוד ערבית הוא רק אמצעי. המטרה העומדת לנגד עינינו היא הבנה טובה של הסביבה שבה אנו חיים... אם לא נחזור להוראת ערבית כחובה בבתי-הספר, ההשלכות לא יהיו רק על הצבא". מדובר באמצעי שיאפשר לישראלים ללמוד על אויבים, לחזק קשר עם ידידים, ובעיקר להבין באופן מדויק ומפוכח יותר את נו חיים. המרחב האזורי שבו א דו"ח ועדת החקירה האמריקאית שבדקה את בספטמבר: אחת ההמלצות המרכזיות 11 אסון ההייתה חיזוק השליטה של אנשי המודיעין בשפות ובהיכרות תרבויות זרות. הוצג כצעד של 2021 פירוק יחידת חצב בדצמבר התייעלות, רה ארגון והתאמה לשינויי המציאות. דאז יוסי שריאל פסק: "סגירת 8200 מפקד האוסינט היא אחת ההחלטות הקלות שקיבלתי בחיי" קרדיט: אתר צה"ל

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=