6 השפעה והתערבות זרה כאתגר אסטרטגי ומודיעיני | מודיעין - הלכה ומעשה אתגר המודיעין בהתמודדות עם השפעה זרה עם רב־שיחאתגר המודיעין בהתמודדות עם איום ההשפעה הזרה הוא סוגיה מורכבת המחייבת בירור מעמיק. לשם כך קיימנו 1 שמטרתו לדון במאפיינים הייחודיים של האיום ובאתגרים שהוא יוצר עבור גופי המודיעין.המודיעין בקהילת לשעבר בכירים בראשית הדיון עלתה השאלה האם מתקיימת השפעה זרה משמעותית בישראל וכיצד אפשר להעריך את יעילותה, ואם לא - האם עדיין נכון לטפל בתופעה ברמה המדינתית, ולהפנות לצורך זה משאבים של קהילת המודיעין, נוכח הצורך לתעדף את שלל האיומים הניצבים כיום בפני מדינת ישראל. בדיון צוין כי קיימת בעיה בהתנהלות המערבית כלפי תופעת ההשפעה הזרה: "הדבר שהכי קשה לקבל הוא שתודעתנו מעוצבת ומושפעת על ידי גורמים אחרים ושאנחנו כישראלים מושפעים מהם שנים". הוצע להבחין בין שלושה סוגי השפעות: • היא קשת המאמצים הגלויים והמקובלים של מדינה אחת כדי להשפיע על מדיניותה של מדינה אחרת ועל כן היא "זרה השפעה" בתחום הלגיטימי (לדוגמה, דיפלומטיה לסוגיה, שימוש בעיתונות, צעדים כלכליים מסוימים) ובחברה דמוקרטית ופתוחה אין הצדקה להגבילה; • היא כלל מאמצי ההשפעה הלא גלויים המבוצעים על ידי שחקנים פנים־מדינתיים המכוונים להשפיע "מקומית זדונית השפעה" קודם כול על דעת הקהל הפנימית. מידת הלגיטימיות של השימוש באופי פעולה זה שנויה במחלוקת, שכן היא עלולה לפגוע בחוסנה של המדינה אך כל עוד היא מתבצעת במסגרת החוק היא מותרת בדמוקרטיה ליברלית חיונית ומתפקדת; • היא השפעה זרה באמצעים גלויים ולא גלויים שמטרתה קידום מטרות עוינות למדינת היעד, "זרה זדונית התערבות או השפעה" תוך ניצול הקושי של חברה דמוקרטית למנוע זאת ומינוף מתחים פנימיים במדינת היעד ועל כן היא סיכון חמור שיש לפעול נגדו. בהיבטי המשגה, חקיקה וארגון 2016 במהלך הדיון הוצגה התארגנות קהילת המודיעין האמריקנית לאחר "טראומת" בחירות הסוכנויות והמשרדים הרלוונטיים בארה"ב. ההתארגנות אומנם ארכה זמן אך הובילה כנראה לפגיעה באפקטיביות של ניסיונות ההתערבות וההשפעה שכוונו לארה"ב על ידי שחקנים שונים במערכות הבחירות שלאחר מכן ובזמן מגפת הקורונה. -החברתי במרחב ובפרט ,הלאומית ברמה ייחוס כאיום הזדונית הזרה ההשפעה באיום להכיר הוצע מהמודל לישראל מרכזי כלקח באשר להתארגנות המדינה נאמר כי בניגוד למערכת המודיעין האמריקאית רבת הסוכנויות, בישראל נדרשת הגדרת .דיגיטלי אחריות של משרד ממשלתי או סוכנות להובלת ההתמודדות עם איום ההשפעה הזרה ברמה הלאומית, שבידיו הסמכות לבצע אינטגרציה וסנכרון ברמת מאמצים ומשאבים לאומיים, ומול גוף זה תתבצע העשייה המודיעינית. במסגרת השיח עלתה המוטרדות באשר ליכולתה של מדינה דמוקרטית להתמודד עם ניסיונות השפעה זרה זדונית בתחומה באופן אפקטיבי, בלי לפגוע בערכי יסוד של דמוקרטיות ליברליות. בהקשר זה התפתח דיון על "הפיל שבחדר" - האם מבצעי ההשפעה הנוכחיים במרחב הדיגיטלי באמת משפיעים ברמה שמצדיקה טיפול של המדינה, באופן שעלול לייצר תוצר לוואי לא רצוי ולא מתוכנן של פגיעה בחופש הביטוי? לפי טענה זו, יש חשש מ"מדרון חלקלק" ומדובר בהכרעה ערכית ולכן לא נכון שארגוני הביטחון הם שינהלו את הדיון הזה ונדרש לייצר מערכת איזונים ובלמים ולגבש קוד אתי מחמיר אשר ינחה את הגופים המעורבים בטיפול בסוגיה. בראש הדברים עומד החשש לעסוק :וחסמים מתחים בפני ניצבים הזרה ההשפעה אתגר עם להתמודד הנדרשים מודיעין ארגוני ב"צד הכחול", קרי החברה הישראלית, בשעה שקשה להפריד בין התערבות זרה לבין השיח הפנימי שאליו היא מנסה לחדור ואותו היא מנסה למנף, לערער ולזהם. נוסף על כך, ארגוני המודיעין מחויבים לשמור על ממלכתיות ולא לנקוט צעד שישפיע על תהליכים דמוקרטיים. למרות זאת, בחלק ממדינות המערב הפך נושא ההשפעה הזרה לסוגיה בעדיפות מבחינת קהילת המודיעין והוא אף הוגדר כאיום אסטרטגי הזוכה להתייחסות בהערכת המודיעין הלאומית. במסגרת זו, מוקמים ארגונים ייעודיים - באופן קבוע או לקראת בחירות, כוננו שיתופי פעולה עם ועדת הבחירות, גופי ממשלה רלוונטיים וגופי סייבר, בוצע תדרוך של פוליטיקאים, הציבור והתקשורת שותפו בתמונת האיום. עם זאת, בחלק אחר מקהילות המודיעין במערב - למשל קהילת המודיעין הבריטית וכך גם בישראל במידה רבה - האתגר של המודיעין מוצג כ"תפוח אדמה לוהט" וההתארגנות מולו מתנהלת באיטיות. בהשתתפות אלוף (מיל') תמיר הימן, תא"ל (מיל') איתי ברון, תא"ל (מיל') יוסי קופרוסר, רב־ניצב (דימוס), רוני 2024 במרץ 18 המפגש התקיים במכון למחקרי ביטחון לאומי ב־ 1 אלשיך, סא"ל י' מאמ"ן, דודי סימן טוב ומאיה פרי שסייעה בסיכום התובנות שעלו בדיון.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=