229 המענה הנדרש חשוב, ההחלטה מופנית גם כלפי הפלטפורמות, וקובעת שפלטפורמה אשר לא תנקוט אמצעים לזיהוי המפרסם של מודעה פוליטית, תיחשב כאחראית אף היא להפרה. מהחלטה זו עולה כי אף שהמטרה היא מטרה ביטחונית, האמצעי שננקט הוא כלל רגולטורי מחייב כלפי המפלגות והפלטפורמות. מהלך זה מדגים את הקשר בין התכלית הביטחונית לבין הצורך בסל כלים משפטי אסדרתי מידתי. נוסף על כך כללים אלה נועדו לחול מראש, לצד פעולות משפטיות להתמודדות עם תכנים קונקרטיים ככל שהדבר נדרש בידי גופי הביטחון והאכיפה, ובוצעו בידי פרקליטות המדינה. סיכום נקודת המוצא של המאמר היא כי נדרשת המשגה חדשה ומשולבת של תופעת ההשפעה הזרה במרחב הסייבר. התמודדות עם תופעה, ובהתאמה בניין כוח והפעלת אמצעים כנגדה, מחייבת הבנה של מטרותיה ותיאור מאפייניה. ההתמודדות עם השפעה זרה במרחב הסייבר מחייבת שילוב בין שתי נקודות מבט מרכזיות - נקודת מבט אסטרטגית-ביטחונית ונקודת מבט טכנו־משפטית. בתחום היריבנקודת המבט האסטרטגית בוחנת את ה"השפעה זרה" בזירת הסייבר כחלק מהמטרות, האמצעים והכלים של , מרחב הסייבר, והמאפיינים הייחודיים של הפעולה זירתההשפעה הזרה באופן כללי. נקודת המבט הטכנו־משפטית בוחנת את ייצור, הפצה ואסדרה של תכנים בזירת הסייבר, ובהתאמה מניעת הפצה של תכנים מזיקים בו. שילוב נקודות מבט אלה מאפשר להגדיר כיצד השפעה זרה באה לידי ביטוי במרחב הסייבר, מה הם הכלים הקיימים והנדרשים בידי המדינה להתמודדות איתה, וכיצד אפשר לאזן בין הצורך הביטחוני לבין החשש מפני התערבות של המדינה בתכנים. התמודדות אפקטיבית עם תוכן המזוהה כחלק מהתערבות זרה, מחייבת הסדרה מאוזנת, המתאימה בין ההגדרות המבצעיות לבין ההגדרות המשפטיות, וקביעת סמכות מפורשת, במסגרת הכללים החוקתיים החלים על סמכות המדינה, להנחות את הפלטפורמות להסיר או לחסום תוכן זה. על בסיס האמור מוצע להפריד בין פעולות שמטרתן להעלות את ה"עמידות" בפני השפעה זרה, פעולות שמטרתן להתמודד עם "השפעה זרה" בעת שהיא קורית, למול נמעניה, ופעולות שמטרתן פעולה מול היריב שעושה שימוש בהשפעה זרה. מבחינה מעשית, כדי שהתערבות למניעת השפעה זרה תהיה אפקטיבית, יש צורך בהעלאת רמת האחריותיות וניהול הסיכונים של הפלטפורמות, בהתאם להסדרים שהסכימו להם בעולם. פעילות זו צריכה להתבצע באמצעות שיח של חברה אזרחית ורשויות אזרחיות, ולא באמצעות גופי הביטחון. תפיסה אסטרטגית המחברת בין פעילות גופי הביטחון לבין החברה האזרחית מאפשרת להתאים את המאמצים המדינתיים לסביבה האזרחית והרגולטורית החלה על מרחב זה, בתוך ניצול היתרון המוסדי היחסי של הארגונים השונים הפועלים במרחב זה. בהמשך לכך היא מאפשרת להפעיל את הכוח הביטחוני או המבצעי בנסיבות הנדרשות לכך, ובאופן ממוקד המפחית את החשש מפני שימוש לרעה. יישום אסטרטגיה אחידה המחברת בין הממד הביטחוני לאזרחי, והמייצרת ממשקים מסודרים ושקופים אל הפלטפורמות, יאפשר התמודדות טובה יותר עם אתגר זה. :האלה ההמלצות מוצעות זה רקע על . יש להטיל על גורם ביטחוני מרכזי את האחריות לתכלל את ההיערכות המדינתית להתמודדות עם "השפעה זרה" באופן שמביא 1 בחשבון את מאפייניה ההיברידיים של הסוגיה - היבטים ביטחוניים אסטרטגיים והיבטים משפטיים אסדרתיים. לצורך גיבוש היערכות מדינתית יש לגבש המשגה אסטרטגית וטקטית למאפייני "השפעה זרה" ויחס בינה לבין "מידע כוזב" במרחב הסייבר. . יש להקים יכולת אזרחית ממשלתית להתמודדות עם מידע כוזב מסוגים שונים במרחב הסייבר, ולחזק ולהרחיב את הממשקים 2 בין מערכת הביטחון המכוונת לטפל ביריבים, לבין המערכת האזרחית העוסקת בהיבטים של תכנים פוגעניים במרחב הסייבר. . כדי למנוע את התופעה של "הסתוות" השפעה זרה בתוך שיח פנים־מדינתי, יש להביא ליתר אחריות של שימוש פוליטיקאים 3 ואישי ציבור אחרים בפלטפורמות הפצת התוכן. לצד החשיבות הרבה של מגוון אמצעי התקשורת הישירים של אישי ציבור ומגוון דרכי הביטוי בענייני השעה, יש לוודא כי מגוון זה אינו מייצר סיכונים למניפולציה בידי יריב. לצורך כך יש לגבש אמצעים משפטיים, אתיים, והסברתיים כלפי השחקנים הפוליטיים בזירה הציבורית. . יש לקדם הסדרים משפטיים המגבירים את פעילות הפלטפורמות המקוונות לגבי במניעת שימוש לרעה בפלטפורמות שלהן 4 להפצת תוכן פוגעני או כוזב ולהגביר את מעורבותן בהסרתו, כמפורט להלן: א. הוספת חובות ניהול סיכונים על פלטפורמות גדולות
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=