206 השפעה והתערבות זרה כאתגר אסטרטגי ומודיעיני | מודיעין - הלכה ומעשה השפעה זרה והמרחב המשפטי 1 יפעה סגל תופעה עם ,ישראל ובייחוד ,דמוקרטיות מדינות של ובהתמודדות זרה להשפעה ככלי המשפטי התחום במינוף עוסק המאמר משפטיים בכלים שימוש עושים ,זרים גורמים ידי על הממומנים , )NGOs ממשלתיים ( לא ארגונים כיצד מדגיש המאמר .זו במרכז הנמצאת ,ישראל .אדם בזכויות בהתמקדות ,קולקטיבית ותודעה חקיקה ,מדיניות על להשפיע כדי ציבורית ובתודעה כדי המשפטית המערכת את מנצלים זרים גורמים שבו ייחודי אתגר עם מתמודדת ,לדה־לגיטימציה בין־לאומיים מאמצים מתאימה חקיקה כמו ,זרה השפעה עם ההתמודדות לשיפור משפטיים כלים מציע המאמר .המדינה של הלגיטימציה על לערער שקיפות. ומנגנוני מבוא כשמדובר בהשפעה זרה יש לתחום המשפטי שני פנים. מחד גיסא המרחב המשפטי הוא אחד מתחומי הפעולה העיקריים של הגורמים המנסים להשפיע על המדיניות ודעת הקהל במדינות היעד, ומאידך גיסא הוא מספק את מרבית הכלים שבאמצעותם מדינות דמוקרטיות מתמודדות נגד המאמצים להפעיל השפעה זרה נגדן. מטרת מאמר זה היא לבחון את שני הצדדים של המטבע ולהמליץ על דרכים לשיפור ההתמודדות עם התופעה בכלים משפטיים. חלקו הראשון של מאמר זה יתמקד בניצול המרחב המשפטי בישראל, כמו גם בכלים המנוצלים במדינות המערב להשפעה על מדיניות הרלוונטית לישראל. תחילה אסקור באופן כללי את הכלים הקיימים לניצול המרחב המשפטי. כלים אלה רלוונטיים לכל העולם המערבי, אך הדוגמאות יילקחו ברובן מההקשר הישראלי כאשר הכלים הדומיננטיים והנגישים ביותר הם אלה הבאים לידי , ועל כן אסקור בעיקר את מישורי ההשפעה העומדים לרשותם. NGOs ביטוי בפעילות ארגוני החברה האזרחית, ה־ המקרה הישראלי הוא ייחודי מכיוון שהוא חלק מאסטרטגיה המכוונת לערער את הלגיטימציה לעצם קיומה של מדינת ישראל. סוגיה זו, אשר התרחבה בשנים האחרונות מעבר למדינות ערב אל לב מדינות המערב, איננה עולה בהקשר של אף מדינה אחרת, גם כאלה שלהן סכסוכים ארוכי שנים ועקובים מדם או אלה שלהן שלטון שנתפס בעייני הקהילה הבין־לאומית כשלטון רע לתושביו או לשמירה על השלום, היציבות וזכויות האדם. עם זאת, מרבית הכלים הרלוונטיים לישראל הם כאלה המנוצלים גם להשפעה במדינות דמוקרטיות אחרות ברחבי העולם ועל כן אפשר להקיש ממרביתם גם על התופעה הרחבה יותר. בחלק השני של המאמר אסקור את האופן שבו מתמודדות מדינות דמוקרטיות, ובמיוחד ישראל, עם איום ההשפעה הזרה במרחב החקיקתי-משפטי, בתוך שמירה על ערכיהן הדמוקרטיים, ואסיים בהמלצות הרלוונטיות לישראל ולמלחמתה בהשפעה הזרה. רקע בעשורים האחרונים החל להתחלף בהדרגתיות השיח במדינות המערב, כאשר את השיח הלאומי, הצרכים והאינטרסים, החליף השיח על זכויות האדם. ריאל פוליטיק הוא לכאורה כבר לא מניע לגיטימי, וכדי להצדיק מדיניות בפני הציבור, על המנהיגים לנהל שיח זכויות. הדבר נכון הן לזירה הפנימית הן לזירה הבין־לאומית. בעולם היחסים הבין־לאומיים הקלסי, ארגז הכלים שעמד לרשות מי שביקש להפעיל השפעה זרה, היה קטן יותר. ממשלות כמובן הפעילו לחצים אדירים זו על זו, בהתאם למאזן הכוחות ביניהן. מאז ומעולם היו מרגלים, שכירי חרב ושתולים שהפיצו מסרים שגובשו על ידי בעלי אינטרס זר, קמפיינים להסתת המונים וכדומה, אך כאמור מישורי הפעולה שעמדו לרשותם היו מצומצמים באופן משמעותי. האדם המערבי המודרני סולד מכוחנות ומפגיעה באחר, רוצה לתמוך בחלש ולראות בעצמו אביר זכויות אדם. כדי לגייס אותו, חשוב לדבר אליו במונחים משפטיים (אמיתיים או מומצאים), משום שזכויות אדם - החל מהגדרתן הבסיסית דרך עיגונן בחוק ועד תיעדופן ואכיפתן - כולן נושאים משפטיים. הנסיבות הללו הובילו לפתיחת עולם חדש של הזדמנויות גם מבחינת ההשפעה הזרה, עו"ד יפעה סגל היא עמיתת מחקר במכון ירושלים לענייני חוץ וביטחון. 1
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=