199 וקטורי השפעה הארגון ל"המרכז לשיתוף פעולה וחילופי שפה", כנראה בניסיון להתמודד עם ההתנגדויות שעלו בנוגע לפעילויות מכוני קונפוציוס). עמדה בראש הארגון ליו יאן-דונג, שבתפקידה הקודם שימשה ראשת החזית המאוחדת, מה שיכול להעיד על חשיבותה 2017 עד שנת הגדולה של רשת המכונים לפעילות "החזית" ולקידום מטרותיה. שלוחות המכון מוקמות בין כותלי אוניברסיטאות ברחבי העולם, בדרך כלל כאלה שיש בהן התמחות מסוימת בלימודי סינית וחקר סין. כל שלוחה מקושרת לאוניברסיטה סינית מסוימת, וכך שני המוסדות, הסיני והזר, הופכים למעין אחים לפחות בכל הנוגע ללימודי סין, אולם פרטי שיתופי הפעולה ותנאי ההסכמים משתנים בהתאם לנסיבות. המימון למכונים מגיע בעיקרו מסין, ומשמש לפעילויות הסברה ולימודי תרבות ושפה סיניות לקהל הרחב, לבאי האוניברסיטה, ובמיוחד לפעילויות של אנשי סגל וסטודנטים בלימודי אסיה וסין ספציפית. נוסף על כך שלוחות שונות מפעילות יוזמות שונות, למשל "כיתות קונפוציוס" שבהן שליחים מסין או סטודנטים מקומיים המתמחים בלימודי סין מעבירים שיעורים בבתי ספר תיכוניים ואף ביסודיים בקרבת המוסד האקדמי. על פניהן, הפעילויות ניטרליות וחפות מפוליטיקה. אולם, כפי שיפורט בהמשך, נראה שהסינים מצפים שהעבודה מול שלוחותיו של המכון תעודד את המעורבים בה לשרת את האינטרס המק"סי או לפחות לא לפגוע בו באופן שעלול ליצור הטיה או אף צנזורה (פעילה או עצמית) בקרב חוקרים ומלמדים של תחום סין. חשוב לציין כי המכונים הם רק נדבך אחד במערך שלם של מנופי השפעה שקיימים בלאו הכי כלפי קהילת חוקרי סין בעולם. מנופי השפעה אלו על האקדמיה מתבססים בראש ובראשונה על עצם היותה של סין מדינה ריכוזית, סמכותנית, ובעלת משטר חד־מפלגתי. הווי אומר, האקדמיה שלה גם היא כנועה לאותה סמכותנות ריכוזית, דבר שאינו משתנה בהגיעה למגע עם אקדמיה שמחוץ לסין. שיתוף פעולה אקדמי עם סין, עם כל הערך והיתרונות שבכך, טומן בחובו מידה מסוימת של הפנמת כללי המשחק הסיניים. חוקרי סין בעולם יודעים ממה כדאי להיזהר, מה עדיף לא לחקור, מאילו מילים וביטויים רצוי להימנע ("זכויות אדם" למשל), וגם אם אינם יודעים בדיוק היכן עובר הגבול, רבים מהם ישתדלו לשמור מרחק בטוח מאותם גבולות בלתי נראים. מנגנון המקל והגזר כולל גזרים רבים עבור החוקר: היכולת להיכנס לסין, הזמנות ממומנות, כנסים, הרשאות גישה למקורות, לארכיבים, לביצוע מחקרי שדה או לסקרים, חפירות ארכאולוגיות, מלגות ללימודים בסין וכו'. המקל הוא בפשטות תמונת הראי - החל באי־הזמנה או דחייה מכנסים וכלה בסירוב לבקשות ויזה (הכנסה לרשימה השחורה). אומנם "צ'ופרים" שכאלו הם פקטור שכל חוקר בכל מדינה העוסק בחקר מדינה אחרת צריך להביא בחשבון. אולם צריך להכיר שהמקרה הסיני שונה בכך שהוא נראה ומתנהג לעיתים, כלפי חוץ, כליברלי, ידידותי ופתוח, בעוד הוא "דיקטטורה של הפרולטריון" (כפי שהמק"ס עצמה מגדירה את תפקידה). עבור מומחה לארה"ב באירופה, לדוגמה, מרחב התמרון וחופש הפעולה שלו בנוגע לארה"ב רחב ביותר. הוא יכול להישמע כדמוקרט, כחובב רפובליקנים ואפילו טראמפיסט, ועדיין לא יסכן את גישתו לשדה המחקר שלו בארה"ב. מול סין, לעומת זאת, מדובר בתחושה ברורה שאמירה לא נכונה עלולה להיות כרוכה במחיר. אפשר לייחס את התחושה בקרב סינולוגים בעולם כאילו סין עוקבת אחר עבודתם ופועלם האקדמי וטורחת לנתח ולקטלג אותם לפי מידת קבלתם והתאמתם לנרטיב ולאינטרס הסיניים כפרנויה או לפחות היבריס - כאילו אין לסין הגדולה משהו יותר חשוב לעשות מאשר לעקוב אחר איזה מרצה שולי באוניברסיטה קהילתית כלשהי. אולם מגוון מקרים שקרו במציאות מבססים חשש זה , שעסק בסינג'יאנג - אותו מחוז "אוטונומי" במערב 2004 בקרב קהילת הסינולוגים. מקרה אחד כזה הוא ספר מחקרי שהופיע בשנת כותביו, אקדמאים מרחבי העולם, הוכנסו באופן גורף לרשימה השחורה ולא יכלו 13 . סין שהוא ביתו של המיעוט המוסלמי האויגורי למותר לציין כי חוקר סין, שכל החיים המקצועיים שלו 3 להיכנס לסין במשך שנים לא מעטות (ביניהם הישראלי פרופ' יצחק שיחור). קשורים ואף תלויים בגישתו לשדה מחקרו, עלול להיפגע מאוד מצעד שכזה ואף להיחסם מקצועית, במיוחד כשמדובר באקדמאי התפרסם כי ההוצאה 2017 בראשית דרכו. המסר הועבר לקהילת החוקרים והובן היטב. מקרה אחר עוסק בצנזורה מפורשת. בשנת לאור האקדמית מהחשובות בעולם, זו של אוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה, הסכימה במסגרת הסכמיה עם סין לצנזר מתוך האתר שהיא עצמה מפעילה בסין מאמרים שאינם מוצאים חן בעיני המשטר הסיני. רשימת המאמרים המצונזרים, הכוללים בין הדבר אישש את החשש בקרב 4 היתר כמה מאמרים של חוקרים ישראלים, משקפת קריאה מדוקדקת וסיסטמתית מצד הסינים. הסינולוגים המערביים בדבר מעקב פרטני מצד סין, ויצר לחץ על סינולוגים להימנע מנושאים רגישים ולהפעיל צנזורה עצמית. de Vise, D. (2011). US scholars say their book on China led to travel ban, The Washington Post, Aug 20, 2011. https://www.washingtonpost. 3 com/local/education/us-scholars-say-their-book-on-china-led-to-travel-ban/2011/08/17/gIQAN3C9SJ_story.html https://www.haaretz.co.il/literature/2017-08-28/ty- .2017 , באוגוסט 28 ,הארץ נעם אורבך. קרב ענקים בין מצודת החופש האקדמי לאימפריית הצנזורה, 4 article/.premium/0000017f-e2d6-d75c-a7ff-fedf40290000
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=