63 99 גיליון 2024 כסלו תשפ"ה. דצמבר בשבע חזיתות כלל לא חיכינו להנחיה מגבוה לכך, לכל היותר בעניינים רגישים שאלנו לפני... היו גם מקרים לא מעטים בהם הונחינו במפורש לעדכן ולדווח. איני רוצה להיתמם, ליחסים בין ה"קודקודים" בלשכות (ראש הממשלה ושר הביטחון, שר הביטחון והרמטכ"ל) היתה לעיתים השפעה על אופן ניהול השיח, פתיחותו ושקיפותו. אולם אנחנו ב"ערוץ רל"שים" השתדלנו בדרך כלל לעשות נאמה את מלאכתנו המקצועית - דיווח, עדכון, קבלת אישורים, מעקב – גם בעיתות מתיחות בין "קודקודים", ולהשתדל לא ללבות ולהוסיף על מתחים קיימים. ארוע מיוחד שנחרט בזיכרוני היה הפיגוע בבית הילדים במשגב עם בליל שביעי . הגעתי עם 1980 באפריל 8-7 של פסח, שר הביטחון ויצמן במסוק לקיבוץ לפנות בוקר. על מפתן הדלת ּבכניסה למבנה עליו השתלטו המחבלים שכבה גופתו של החייל אלדד צפריר ז"ל, שנהרג בניסיון פריצה כושל של סיירת גולני במהלך הלילה. , לאחר שתכנית 10:00 לקראת השעה הפריצה אושרה במקום על ידי הרמטכ"ל, רא"ל רפול איתן, ומפקד פיקוד צפון, אלוף יאנוש בן גל, וכוחות הפריצה של סיירת מטכ"ל וסיירת גולני נערכו במקומם, הנחה אותי שר הביטחון לעדכן את ראש הממשלה, שהוא עומד לאשר לכוחות לפרוץ לבית. עליתי למוצב הסמוך לקיבוץ ובקשתי מהדיווח באג"מ מבצעים לקשר אותי עם מזכירו הצבאי של ראש הממשלה, תא"ל פורן. הסתבר שהוא בחופשה באילת. החלטתי להתקשר ישירות לראש הממשלה בגין בביתו. הטלפון צלצל והוא ענה. הצגתי עצמי ואמרתי ששר הביטחון הנחה אותי לעדכן אותו בתמונת המצב בשטח ושהוא עומד לאשר לצה"ל לפעול ולשחרר את הילדים בני הערובה. ראש הממשלה ביקש ממני להודות לשר הביטחון על העדכון והוסיף ברכת הצלחה לרמטכ"ל ולכוחות בביצוע המשימה. בחרתי להזכיר ארוע זה כדוגמא לדפוסי עבודה גם כשיחסי ראש הממשלה ושר הביטחון אינם טובים. כזכור, כחודש וחצי לאחר האירוע הגיש ויצמן לבגין את התפטרותו מממשלתו. ובחזרה ללילה הנורא, שקדם למתקפת חמאס על מוצבי ויישובי העוטף בשבעה . בהנחה ששר 06:29 באוקטובר בשעה הביטחון וראש הממשלה לא דווחו באמצעות עוזריהם הצבאיים על התרחשויות אותו לילה כפי שפורט לעיל, מדובר בכשל ובמחדל חמור. זאת, ללא כל קשר לשאלה, האם עדכונם היה מביא לשינוי כלשהו בהחלטות ובהיערכות מערכת הביטחון - צה"ל ושב"כ - לקראת בוקר ולמידת אחריותם הכוללת למחדל שבעה באוקטובר כראשי המערכת המדיניתביטחונית. אם וכאשר הנושא ייחקר, יינתנו בוודאי הסברים כאלה ואחרים, כנראה משכנעים פחות מיותר. ניתן להעריך כי מערכת היחסים בין הגורמים הבכירים, ראש הממשלה ושר הביטחון, ודאי לא עודדה וסייעה בקיומו של שיח רציף, שוטף ופתוח ביניהם. ייתכן וקיימים לכך גם גורמים ארגוניים ומבניים נוספים, ובהם ניפוח של כמות "הטבחים" במעגלים הקרובים סביב מקבלי ההחלטות, שסמכויותיהם ואחריותם אינן מוגדרות דיין, עד כדי הקדחת התבשיל. ואולי גם זחיחות דעת ושיבוש דפוסי עבודה האופיניים למערכת הפוליטית, זלגו גם ל"קודש הקודשים" הביטחוני-צבאי, ולו בהיסח הדעת ובחוסר תשומת לב מספקת להשלכותיהם ההרסניות. ייתכן וה"קצר" נגרם גם בשל "ניפוח" כמות "הטבחים" במעגלים הקרובים סביב מקבלי ההחלטות, שסמכויותיהם ואחריותם אינם מוגדרות דיין ראש הממשלה מנחם בגין ושר הביטחון עזר ויצמן. דוגמא לדפוס עבודה אחר, גם כשהיחסים לא תקינים. צילום: יעקב סער לע"מ ימים אחרים בתחילת הדרך המשותפת. צילום: קובי גדעון לע"מ
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=