22 99 גיליון 2024 כסלו תשפ"ה. דצמבר בשבע חזיתות "אשליית הוודאות" - על פערים בהבנת המציאות והתרבות המודיעינית "אשליית הוודאות" אינה ייחודית לזירה בעזה, אלא תוצאה רחבה יותר של חיבור בין תרבות מודיעינית בעייתית שלא מייחסת מקום מרכזי לספק ולוויכוח, לבין אמונה שהנגישויות האיסופיות החדשות שאפשרה מהפכת המידע, ביססו "עליונות מודיעינית" שהפכה את המציאות לחשופה ומובנת הדרך לשיקומו של אמ"ן עוברת גם בהיפרדות *לחלוטין מרעיון "העליונות המודיעינית" ובאימוצה של תרבות שלא רק מכירה באפשרות קיומו של פער עמוק בהבנת המציאות, אלא גם פועלת באופן שיטתי לזיהוי "איתותים מהמציאות" תרבות *שיכולים להצביע על קיומו של הפער ועל עוצמתו לא משנים רק באמצעות שינויים מבניים. זוהי אחריות ישירה המוטלת על ראשי הארגונים המודיעיניים כמו איקרוס מהמיתולוגיה היוונית שהתקרב מדי לשמש, נראה אפוא שבאמ"ן ובצה"ל ניסו בשנים האחרונות להתקרב לוודאות תא"ל (במיל.) איתי ברון איתי ברון שימש כראש חטיבת המחקר באמ"ן, וסגן ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי מאגרי אמ"ן התמלאו במידע באיכות ובהיקף חסרי תקדים, אך מתקפת הפתע המחישה לאמ"ן ולצה"ל את אשליית הוודאות. מבוא מתקפת הפתע של השבעה באוקטובר חשפה פער עמוק שנוצר בשנים האחרונות בין מערכת התפיסות – המדינית, הצבאית והמודיעינית – של מקבלי ההחלטות בישראל לבין המציאות. לפער הזה, לצד גורמים נוספים, היה תפקיד מרכזי בהיערכותו הלקויה של צה"ל בבוקר המתקפה. בזמן שעבר מאז, התברר שכמו במקרי הפתעה אחרים בהיסטוריה היה גם לקהילת המודיעין הישראלית מידע שהיה צריך להצביע על קיומו של הפער הזה ועל עוצמתו. ואולם, מידע זה, כמו גם התרחשויות נוספות שהעידו על הפער, לא הצליחו לערער את מערכת התפיסות השגויה ולהוביל להיערכות נכונה יותר לסיכול המתקפה. התקשורת וגם הגורמים המקצועיים עוסקים בעיקר בלילה שלפני מתקפת הפתע ובשיחות שערכו גורמים בצה"ל ובשב"כ במהלכו. הפרטים המדויקים על אודות הלילה הזה יתבררו כנראה רק בעתיד, אך כבר ברור שהוא אכן קריטי להבנת הכישלון הישראלי הכולל ומשקף החמצה טראגית עצומה. סביר מאוד להניח שתפקוד יעיל יותר של בעלי התפקידים במהלך הלילה היה מביא לתוצאה שונה. אבל, עניינו של המאמר אינו בהתנהלות בלילה עצמו, אלא בפער שנוצר לאורך השנים בין המציאות לבין מערכת התפיסות השגויה שנותרה יציבה גם לנוכח המידע שהגיע במהלך הלילה. התמדתה של מערכת התפיסות השגויה הזו לאורך השנים, עד לתחילת המתקפה ממש מלמדת, בין השאר, על הוודאות הגבוהה שיוחסה לה. טענתו העיקרית של המאמר היא שאחד הגורמים לכך הוא "אשליית הוודאות" שנוצרה בשנים האחרונות שלפיה המציאות חשופה, ברורה ובעיקר – מובנת. התיזה המרכזית שעומדת בבסיסו היא שאשליית הוודאות הזו אינה ייחודית לזירה בעזה, אלא תוצאה רחבה יותר של חיבור בין תרבות מודיעינית בעייתית שלא מייחסת מקום מרכזי לספק ולוויכוח לבין אמונה שהנגישויות האיסופיות החדשות שאפשרה מהפכת המידע, ביססו "עליונות מודיעינית" שהפכה את המציאות לחשופה ומובנת לחלוטין. מ"עליונות מודיעינית" ל"אשליית הוודאות" הפתעת השבעה באוקטובר התרחשה בשיאו של עידן המידע כשמאגרי אמ"ן התמלאו במידע באיכות ובהיקף חסרי תקדים. אנשי אמ"ן הרבו לעסוק בהשלכותיה של מהפכת המידע ובאפשרויות החדשות שהיא "יש להדגיש, שקו ההגנה העיקרי בפני הפתעות הוא ההבנה ולא התרעה" 1988 , יהושפט הרכבי תהליך הפקת המודיעין תואר כמעין "מפעל" שמייצר באופן תעשייתי שטף עצום של מידע איכותי שמזין באופן ישיר את קבלת ההחלטות
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=