18 99 גיליון 2024 כסלו תשפ"ה. דצמבר בשבע חזיתות אלה נטו לראות בתקופה זו שנים של 'תרדמת', ללא פעילות פוליטית פלסטינית את 1965 עצמאית. הם ראו רק בשנת ראשית ההתעוררות הלאומית הפלסטינית הממשית והגלויה. אך נהפוך הוא: הוכחתי עוצבו מרכיביה, תכניה 50 שכבר בשנות הויעדיה של התנועה הלאומית הפלסטינית החדשה. ביטויה הבולט של ההתעוררות הלאומית הפלסטינית, היה בהופעת ארגוני , כשבאחד 60 הפדאיון באמצע שנות ה- , ארגון פת"ח ביצע את פעולת 1965 בינואר החבלה הראשונה שלו במוביל הארצי. הייתה זו פעולה שסימלה את ראשיתו של תהליך ארוך של מאבק פלסטיני מזוין במדינת ישראל שנמשך עד ימינו. הרושם המתקבל הוא, שהעולם הערבי נמדד על ידי חוקרי הממסד הישראלי, וכן על ידי חוקרי אקדמיה, ב'משקפיים' ישראליים, כאשר מהלכיו ועמדותיו נותחו לעיתים בהתאם להרהורי הלב... בעיקר בלט הזלזול בהצהרות הערביות בדבר מחויבּותם לבעיה ולפתרונה, הפלסטינית דהיינו - השגת הגדרה עצמית. ההנחה המקובלת הייתה שמחויבות מוצהרת זו היא מס-שפתיים לפלסטינים, שנועדה לצרכים פוליטיים פנימיים ואין לה תוקף מדיני מעשי. הממסד הישראלי על כל שלוחותיו לא השכיל להבין את הקשר הגורדי בין הסכסוך הערבי-ישראלי שפרץ אחרי מלחמת העצמאות, ובין הבעיה הלאומית הפלסטינית, שהצמיחה את התנועה הלאומית הפלסטינית החדשה. בהערכת ההתפתחויות בשני התחומים לא הצטיינו, בלשון המעטה, לא רק חוקרי קהילת המודעין, אלא גם חוקרי אקדמיה. אי-הבנה זו הייתה אחת הסיבות להפתעת מלחמת ששת הימים. במשך כל התקופה ניכר חוסר הערכה למידת המחויבות של נאצר, ולא פחות מכך של העולם הערבי, לפלסטינים ולבעיה הפלסטינית, עד שחוקרים של אמ"ן כינו את הצהרותיו של נשיא מצרים בשאלה הפלסטינית 'ריטואל' החוזר על עצמו, או מס-שפתיים לערבים ולפלסטינים. הטענה השגורה בקרב החוקרים הייתה שהנושא הפלסטיני שימש מכשיר בידי מדינות ערב לקידום האינטרסים שלהן בזירה הערבית; וכי "רעיון החייאת הישות הפלסטינית היה צעדו הראשון להגביל את תפקידו בשחרור פלסטין". על אי-התייחסות ממשית או התייחסות שולית של קהילת המודיעין לחקר הסוגיה הלאומית הפלסטינית, תעיד העובדה הייתה 1965 שהופעת פת"ח בינואר הפתעה למודיעין הישראלי. ידיעות על קיומו ופעילותו של הארגון הגיעו למודיעין רק שבועיים לפני הפעולה הראשונה של ,1965 בינואר 1 הארגון בלמרות שמייסדי פת"ח החלו .1958 בפעילותם כבר באפילו העובדה שפת"ח החל לפרסם את ביטאונו, , בביירות, פלסטינֻֻֻֻֻנא הירחון (התפרסם עד דצמבר 1959 באוקטובר ), נעלמה מעיני קהילת המודיעין 1964 הישראלי. ברוח דברים אלה נכתב בסקירת מחלקת החקר של משרד החוץ מדצמבר על הארגונים הפלסטיניים, בין היתר: 1966 "מרבית הארגונים הפלסטיניים האלה הם ארגונים קיקיוניים שהוקמו בצורה מלאכותית ביוזמה מלמעלה". יצוין כי 1965 במארס 31 בהערכת אמ"ן מחקר מתואר פת"ח כך: "ארגון קיקיוני שייעלם כפי שנעלמו ארגונים פלסטיניים אחרים שקמו ."1948 אחרי המלחמה בהמחוייבות הערבית לפלסטינים תרמה באופן משמעותי להישגי תנועתם הלאומית ולשרידותה, למרות המשברים שפקדו אותה. אך מסתבר, שגופי ההערכה של קהילת המודיעין, הפחיתו מכוחה וחשיבותה של מחוייבות זו, שהלכה והתחזקה עם החרפת הסכסוך הערבי-ישראלי. לדעתי, מתוך רצון להימנע מדיון על המשמעויות הפוליטיות של סוגיה זו בעיני מקבלי ההחלטות. בנוסף, חוקרי מודיעין והאקדמיה נטו לראות את העימותים, לרבות האלימים, בין מדינות ערב לפלסטינים, או את חוסר נכונות מדינה ערבית, כזו או אחרת, לבוא לעזרת הפלסטינים בעת משברים אליהם נקלעו, כביטויים לעמדתם האמיתית, שעה שהמחויבות הבסיסית והעקרונית נותרה יצוקה בעינה. כלומר, העימותים בין מדינות ערב עם הארגונים הפלסטיניים היו רק פן אחד של ההתייחסות הערבית לתנועה הלאומית הפלסטינית (בשל אינטסים חיוניים של אותן מדינות), אך לא הפן המרכזי. אי-הבנת התהליכים שעברו על העולם הערבי בכל הקשור לסכסוך, המשיכה להתקיים גם לאחר התבוסה הצבאית , ואף התחזקה בעקבות 1967- הערבית ב הניצחון הצבאי של צה"ל. כך אמר ראש : "אמרנו 1967 אמ"ן בדיון מטכ"ל באוגוסט סיור שעלה על מוקש בבקעת הירדן. הזלזול בלוחמי הארגונים הפלסטינים הביא לא פעם לקורבנות מיותרים בהיתקלויות, במרדפים ובסיורים. צילום: דובר צה"ל הופעת פת"ח בינואר הייתה הפתעה 1965 למודיעין הישראלי. ידיעות על קיומו ופעילותו של הארגון הגיעו למודיעין רק שבועיים לפני הפעולה הראשונה של הארגון שרת החוץ גולדה מאיר. בשנים הראשונות של משרד החוץ זאת הייתה ההוראה: אין פלסטינים. ץ כהן לע"מיקיימים רק פליטים. צילום: פר
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=