51 ...ויוצא לשליחות במרוקו... מתגבש כלוחם... יוסף, שהגיב בביקורתיות על דברי השבח, חשד כי שיחה זו הייתה למעשה מכוונת, במטרה לבחון את מידת אמינות זהותו 2023 , כסלו תשפ"ד, דצמבר 96 גיליון האיש שלנו בקזבלנקה – סיפורו של אלוף-משנה יוסף גטרויר ז"ל "בשליחות חשאית מעבר למסך החול" ז"לעודד גטרויר כתב: בנו, בשנות השישים הייתה הפעילות הפאן-ערבית, בהובלת נשיא מצרים ג'אמל עבד אל-נאצר, בשיאה. החתרנות המצרית לא פסחה על אף מדינה ערבית מלוכנית, לרבות מרוקו, על אף שהיו אלה חברות בליגה הערבית. בתגובה, פנו בחשאי ראשי הממלכה אל צמרת הממשל בישראל בבקשה לעזרה. המלך חסן השני, הגנרל מוחמד אופקיר (ראש השירותים החשאיים) וקולונל דלימי (ראש המודיעין הצבאי) – ביקשו סיוע נגד החתרנות המצרית, בדמות שיפור מערך ההגנה על המלך, אימוני צבא, אספקת ציוד צבאי ואימון הצבא עם ציוד שהתקבל. המשימה הוטלה על "המוסד", אשר פעל במרוקו, בהסכמה, בענייני עליית יהודים ובארגון הגנת הקהילות היהודיות המקומיות. לצורך ביצועה שלושה קציני 1971-1962 – נשלחו בין השנים (איש יוסף יהלוםצה"ל בדרגת אלוף-משנה: .יוסף גטרויר ואלחנן סלעכינרת), איש השריון הם פעלו בכיסוי של דרכון זר, תוך שימוש בגרמנית או צרפתית, שפות שבהן שלטו כשפת אם. כל אחד מהם שירת במרוקו שלוש שנים. משפחות ה"שליחים" התגוררו בבירות אירופאיות מרכזיות, למעט גטרויר, אשר פעל במרוקו בין , בעוד שמשפחתו נותרה 1968-1965 השנים בארץ. בשל כך, הגיע יוסף לביקור אחת לשלושהארבעה חודשים, שבמהלכם ערך פגישות במטכ"ל וב"מוסד" לצורך עדכונים שוטפים ותכנון פעילויות המשך. , סיים 1919 באוקטובר 19- יוסף נולד בווינה ב את לימודי התיכון, התגייס לשורות הצבא האוסטרי הרפובליקני והתנדב לשירות בחטיבה האלפיניסטית השנייה, שהייתה יחידת עילית בצבא האוסטרי. ,1938 כשלושה חודשים לאחר מכן, במרץ פלשה גרמניה לאוסטריה, מה שהביא לאיחוד שתי המדינות (ה"אנשלוס"). הצבא האוסטרי "נבלע" לתוך ה"וורמאכט" הגרמני, והותיר את יוסף כיהודי בודד המוקף במאות חיילים נאצים נלהבים. כעבור כחודש, החיילים היהודים גורשו מהצבא. למרבית המזל, הצליח להצטרף לקבוצת מעפילים שאורגנה על ידי בית"ר אוסטריה. הקבוצה הפליגה דרך הדנובה לרומניה ומשם לפלשתינהארץ ישראל. ראוי לציין כי מדובר באחת הקבוצות אדולף האחרונות שיצאו באישורו של "מיודענו" , מי שהיה ממונה על הגירת היהודים אל אייכמן אותן ארצות אשר הסכימו לקבל אותם. נחת יוסף כמעפיל בלתי 1938 בנובמבר 14- ב לגלי בחוף נתניה והחל בחיים חדשים. הוא שירת במאי 15- ) בנוטרות. ב 1948-1938( כעשר שנים התגייס יוסף לצה"ל, מתוך מניע אידיאולוגי 1948 חזק לשרת בצבא היהודים, בייחוד לאור הטראומה הקשה שחווה, עת גורש מצבא מולדתו. הוא באוקטובר 19 שירת בצה"ל עשרים שנים (עד בחטיבת גולני 13 ), לרבות כמפקד גדוד 1968 – חטיבת אלכסנדרוני. 3 וכסגן מפקד חטיבה במהלך שירותו, שוגר יוסף לשליחות בת שנתיים מטעם הקק"ל (הקרן הקיימת לישראל) בקנדה (כמושאל מצה"ל). , הוזמן יוסף 1965 עם חזרתו ארצה בשנת ,אהרון יריבלפגישה עם ראש אמ"ן דאז, האלוף וזה הציע לו לשמש כראש המשלחת הצבאית במרוקו – שליחות חשאית מעבר ל"מסך החול". קבוצות של אנשי צבא, בעיקר מחיל רגלים, שריון, תותחנים ולוגיסטיקה, באו והלכו, והיה צורך ללוות, להנחות ולפקח עליהן, באופן שהחשאיות ההכרחית (הסתרת הזהות הישראלית) תישמר לאורך זמן. המארחים ביקשו ציוד צבאי מישראל ודרשו כי לא ייוותר זכר לכתובות בעברית על גבי הציוד. הציוד המבוקש נשלח, אך במהרה התברר כי חלק ניכר מהציוד כן נשא כתובות בעברית, מחדל אשר הוביל למהומה רבה בקרב הצד המרוקאי. בזכות פעילותו של יוסף מול המארחים, טופל המשבר בדיסקרטיות ופרשה זו נותרה חסויה. כשנה לאחר מכן, גברה המתיחות במזרח התיכון, שלבסוף הובילה למלחמת ששת הימים. מדינות ערביות רבות, וביניהן מרוקו, "נקראו לדגל", והיא אכן שקלה לשלוח חטיבת חיל רגלים להילחם בישראל. בשל תפקידו הבכיר כיועץ צבאי (בכיסוי ), נשאל יוסף גרהרד פון פולקהשל קולונל נאצי – לדעתו. הוא הפציר בהם לא לקחת חלק במלחמה, שכן "היהודים יגמרו אותם תוך מספר ימים". בעקבות עצתו, החליטו המארחים לעכב את חיל המשלוח המתוכנן, בעודם ממתינים להתפתחויות בזירת המלחמה. המשלח למרוקו, אלוף אהרן יריב, ראש אמ"ן
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=