מבט מל"מ - גיליון 96 - דצמבר 2023

46 2023 , כסלו תשפ"ד, דצמבר 96 גיליון ההתרעה שלא הגיעה ליעדה – טיבוע אח"י "אילת" לשעבר ראש מדור במחמ"ן-יםיצחק ורדי, עדות סא"ל (בדימ') )2019 (נכתב באוקטובר נעם שפירא ערך–אל"ם ( בדימ') עם סיום מלחמת ששת הימים, הוטלה על חיל הים משימת אבטחת חופים ארוכים. סדר הכוח הימי לכך מנה שלוש משחתות, שלוש צוללות וכמה ספינות טורפדו קטנות. תחת מדיניות של "הפגנת נוכחות", החלה סדרה של הפלגות קבועות על ידי המשחתות לאורך חופי סיני, עד צפונית לנמל פורט-סעיד במוצא תעלת סואץ. לכל הפלגה כזאת הצטרף לפחות אחד מאנשי ההאזנה המושטת (חלקם היו חיילי היחידה), כאבטחה צמודה למבצע. 1967 אחת ההצלחות של חיל הים אחרי מלחמת היה טיבוע של שני סט"רים (ספינות טורפדו) מצריים על ידי אח"י "אילת" (אחת ממשחתות חיל הים), מול חופי רומני בצפון סיני. הקרב הוכרע במידה רבה בזכות המודיעין הסיגינטי הטקטי שסיפק רב-סמל ז"ל, מי שהיה המדריך שלנו – יוסי ציפוריראשון המאזינים – לנושאי חיל הים, ושהה בספינה באותה הפלגה. אחרי המלחמה השתחררנו משירות חובה, אבל להפלגות הנוכחות מול חופי סיני ופורט-סעיד תמיד אחד מאיתנו צורף במסגרת שירות מילואים. שנה, בערב 52 ), לפני 2019 החודש (אוקטובר , יצאה 1967 באוקטובר 20 , שבת של חג הסוכות ללא צוות אח"י 'אילת'' להפלגה לכיוון פורט-סעיד, באוקטובר, 21 , . למוחרת, שבתההאזנה עליה של שני סטי"לים שיצאו מארבהכין הצי המצרי לפתח נמל פורט-סעיד, ולקראת הערב שיגרו טיל "סטיקס" שפגע בספינה. לאחר מכן שוגר טיל לטביעתה. התוצאה נוסף (מבין ארבעה), שגרם . הרוגים וכמאה פצועים לכוחותינו 47 הייתה יש לציין כי שיגור טיל "סטיקס" מהדגם שהיה בצי המצרי – דרש תהליך די ממושך של הרכשת ניתן היה לעקוב הן במערכות המטרה, שאחריו הרדיו והן על ידי מערכת אלינט לגילוי שידורי מכ"מים (מגלי כיוון ומרחק) ימיים, שהייתה .בספינה, אולם היא לא אוישה באותו הזמן הכותב היה במילואים במשימת האזנה על גבי המשחתת אח"י "יפו", שבועיים לפני האירוע, לו הייתה הספינה באותו נתיב בדיוק. ביום האסון, מאוישת באחד המאזינים המיומנים של חיל הים – ניתן היה בוודאות לתת מענה לכל איום , באמצעות האזנה לרשתות טקטי על הספינה יכולנו להתריע בזמן אמת הסטי"לים המצריים. למפקד על ההכנות לירי הטילים ולהציל את הספינה – האסון לא היה מתרחש! כיסוי רשתות חיל הים המצרי התבצע אז רק במפקדת היחידה. לא היה כיסוי טקטי קבוע לרשתות כלי השיט המצריים (הבסיס במרכז סיני, "בבל" – אחר כך "שנער" – עדיין לא הוקם). החומר שהגיע מאולם הקליטה במפקדה חִייב טיפול הפקה ארוך, וזמן יקר בוזבז עד שהונח על שולחן הקצין התורן לדיווח, ואז המתין לתורו בערמת המברקים של כלל הנושאים האחרים (חיל האוויר, מדיני, יבשה מצרים, יבשה סוריה, ירדן, עיראק וכדומה) שהונחו לפני הקצין התורן במפקדה. ולא לכן, הטיפול במברקים ההתרעתיים התעכב, ניתנה התרעה בזמן על ההכנות לירי הטילים על אח"י "אילת". ועדת החקירה שהוקמה לאחר האירוע מצאה כי הגיעו שבעה מברקים שהיו רלוונטיים לפני האסון. מברקים אלה לא קיבלו שום דחיפות בטיפול, כיוון שביחידה לא ידעו כי אח"י "אילת" נמצאת באזור המסוכן. יצוין כי באותה תקופה לא הייתה מודעות (לימים 515 בחיל הים לצורך לעדכן את יחידה ) בפעילות השוטפת של 8200 – , לימים 848 – כוחותינו (וסיורי המשחתות נתפסו אז כשגרה). הלקח העיקרי מטיבוע אח"י "אילת" היה הקמת יחידה ייעודית במחלקת המודיעין של חיל הים, שתפקידה האזנה צמודה מושטת לכלי השיט 1968 לאבטחת הספינה. כך הוקמה בנובמבר . היא אוישה בחיילי חיל הים יוצאי יחידה 663 יחידה שנמצאו מתאימים, והדרכתם המקצועית 515 בוצעה ביחידה. לקח נוסף היה חובת עדכון מראש של מִפקדת בכל פעילות אופרטיבית של חיל הים, ובעיקר 515 כמובן לגבי כל מבצע. כך עודכן תמיד נציג חיל הים במפקדת היחידה בכל פעילות, כדי לשפר ולחדד את נושא ההתרעה. אחרי מלחמת יום הכיפורים, וכלקח מההצלחה בכל הקרבות הימיים למתן 663 של שילוב יחידה מודיעין טקטי צמוד ובזמן אמת – הוחלט שלכל הפלגה של סטי"ל, גם לאימונים, מצטרף צוות (מפקד שייטת הסטי"לים בעת 663 של יחידה , אמר לאחר יומי ברקאיהמלחמה, אז אלוף-משנה ז"ל"). ציפוריהקרב הראשון ש"הוא לא יוצא לים ללא אחד הסטי"לים המצריים מנפתולי הגורל: שהשתתף בטיבוע אח"י "אילת" הועבר בדרך היבשה לבסיס הימי בע'רדקה שבים האדום מאוחר 1973 באוקטובר 21 יותר. כמה סמלי שבלילה של .13 – הוא הוטבע על ידי לוחמי שייטת לקחים האירוע והיעדר הכיסוי הסיגינטי בשטח היעדר כיסוי מבצעי בזמן אמת במפקדת היחידה יהיה שם מישהו אחר והפגנת ריבונות היא, בעצם, אמירה מדינית. על כך הודה האלוף אראל, עשרים שנה לאחר מכן: "זו הייתה מדיניות שבדיעבד גרמה לאסון", והוסיף כי, "הייתה טעות בשיקול הדעת של הדרג המדיני הבכיר והמטה הכללי... ואני שותף לזה". לעניין זה העיר קצין מודיעין בכיר בריאיון ל"מוניטין": "לא ייחסתי חשיבות למושג הארכאי מתקופת נלסון של הפגנת הדגל. זוהי פעולה חסרת ערך צבאי. מבחינה מודיעינית ידענו כל שהיינו צריכים לדעת על הצי המצרי בפורט-סעיד", מה שכמובן התברר בדיעבד כלא נכון. דומה כי הדברים מדברים בעד עצמם, ולו הייתי נדרש, בכל זאת, לכוון אצבע מאשימה כלפי מאן דהו, הייתי מורה בנחרצות על תכונה אחת באופי הישראלי, שלא פסחה עדיין, לא על שרים ולא על . אותה ביטחון עצמי מופרז ויהירות רבהאלופים: תרבות ה"סמוך" המוכרת כל כך. וכל המוסיף – עצוב להיווכח כי הטעות המודיעינית הגסה גורע. שנחשפה בעקבות האסון, של קיבעון מחשבתיקונספטואלי שגוי, חזרה על עצמה שש שנים ולמרבה ,מאוחר יותר, ערב מלחמת יום הכיפורים עוד קונספציה אסונית 66 המשך בעמוד טיבוע אח"י אילת: על מי האחריות? - משה לוי

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=