המחדל המודיעיני 43 2023 , כסלו תשפ"ד, דצמבר 96 גיליון , טובעה אוניית הדגל של חיל הים הישראלי, 1967 באוקטובר 21- ב , אח"י "אילת". היה זה מול פתחה הצפוני של 40- המשחתת ק תעלת סואץ, בעת סיור שהוגדר כ"הפגנת ריבונות". המשחתת הותקפה על ידי חיל הים המצרי בארבעה טילי ים- ק"ג כל אחד. 500- ים מדגם "סטיקס", נושאי ראש נפץ של כ מלוחמיה נהרגו, 47- התוצאה – המשחתת ירדה למצולות ו נעדרים. 15 ביניהם ל"אילת" לא הייתה כל יכולת להגן על עצמה מול הטילים. הכשל העיקרי באירוע היה היעדר התרעה מודיעינית! בנסיבות שנוצרו ובתנאים שסבבו אותה – המשחתת "אילת" וצוותה לא יכלו לחמוק מגורלם המר. כשהיא שייטה במלוא הדרה מול קני שיגור הטילים של המצרים, עמדה לרשותה מעטפת הגנה שהתאימה לימי השקתה: מלחמת העולם השנייה. היא נבנתה לצורכי תקופה ובטכנולוגיה שהייתה מוכרת באותם ימים, שני עשורים לפני שהגיעה לסוף דרכה. זאת, בשעה שהצי המצרי היה מצויד במיטב חידושי הטכנולוגיה של המאה העשרים, ובכמות כלי שיט קרביים שעלו באיכותם המבצעית כמה מונים על אלה שהיו לחיל הים הישראלי דאז. שני היתרונות הללו, באיכות ובכמות, יצרו חוסר איזון בולט בין שני כוחות עוינים, לרעת חיל הים הישראלי בכלל ולמשחתת "אילת" בפרט. בהשאלה, ניתן לומר שיחסי הכוחות ערב הטיבוע דמו, בערך, למצבה של אנטילופה מבוהלת הנסה על חייה מול עדר שועט ורעב של לביאות... בפועל, למצרים – האויב המר ביותר שלנו בתקופה הנדונה – הייתה יכולת מבצעית מוכחת להשמיד את אוניית הדגל הישראלית. ההחלטה לבצע את סיורי שתי המשחתות אח"י "יפו", מול 42- הישראליות, אח"י "אילת" וק חופי צפון סיני – התקבלה מייד בתום מלחמת ששת הימים. הפקודה להוצאת הסיורים ניתנה על ידי , והוגדרה כ"הפגנת משה דייןשר הביטחון דאז, ריבונות". במשימה שכזו הפריטים החשובים ביותר על סיפון המשחתת היו דגל מדינת ישראל ודגל הצי. אולם, למצרים המובסים לאחר מלחמת ששת הימים הדגלים הללו היוו תזכורת יום-יומית, כואבת ומתריסה, להפסדם הצורב במלחמת ששת הימים בין 1967 ובקרב "רומני" (קרב ימי שהתחולל ביולי אח"י "אילת" וטרפדת ישראלית לבין שתי טרפדות מצריות, שבסופו הן טובעו על צוותיהן). רמיסת כבוד אינטנסיבית שכזו הייתה השפלה שהמצרים לא יכלו לשאת. והינה, באירוע המדובר נוצרה משוואה מאוד נוחה מבחינת המצרים: מצד אחד, רצון עז לנקמה והזדמנות פז שנקרתה להם, ומצד שני הבנה כי אין חשש ממשי מתגובה ישראלית. הכיצד לא ינצלוה? המצרים התגלו כאויב מתוחכם באופן הכנת הצוותים וספינות הטילים שלהם למתקפה על המשחתת. הם השתמשו באמצעי הטעיה ובעורמה שלא הייתה מביישת את טובי התחבולנים שלנו. , עיתונאי והיסטוריון מצרי בכיר ומחבר עבדי מובשר הספר "הטבעת ה'אילת'", כתב בין היתר כי ערב הטיבוע הועברו הוראות מטעות במכוון, בתדרים שהמצרים ידעו שהמודיעין הישראלי מאזין להם. זאת, בשעה שההוראות האמיתיות נמסרו בידי שליחים או בטלפון קווי. זאת ועוד: מצטייר שהיה גם מחדל התרעתי של אמ"ן, שעליו סיפר מפקד המשחתת, סגן-אלוף ז"ל, באחד הראיונות עימו. לדבריו, יצחק שושן שייקה ביום שלאחר הטיבוע, פליטת פה (?) של , שהיה אז אלוף פיקוד הדרום, הצביעה על גביש כך שהוא הופתע לגלות "משני מברקים חשובים (ויחידים) אשר יורטו על ידי אמ"ן, שעניינם הוראות ביצוע המתקפה, באופן מפורש, שהמצרים עומדים לבצע פעולה באזור פורט-סעיד". בריאיון שנתן בעיתון יוסי מלמןמפקד המשחתת לעיתונאי ), נשמע שושן נחרץ לגבי 2005 "הארץ" (מרץ אפשרות הצלת האונייה והצוות, לּו הגיע לידיעתו תוכן המברקים הללו. המברקים גם לא הועברו לידיעת חיל הים, ולכן לא גרמו לכל צלצול אזעקה (ועל כך שילמו מאוחר יותר שני קציני אמ"ן בקריירה שלהם). כרקע לכך "רבצה" קונספציה, הערכה שקנתה אז אחיזתה בין גורמי המודיעין, לפיה המצרים מושפלים דיים, "מכווצים מפחד", כדברי מפקד ז"ל, באותו ריאיון, שלמה הראלחיל הים האלוף ולא יעזו להרים ראש לאחר המפלה הצורבת שנחלו במלחמת ששת הימים. קל וחומר, שלא ירצו לחשוף ? טיבוע אח"י "אילת": על מי האחריות משה לוי* האילת באימוניה עם ספינת טורפדו של חיל הים (באדיבות הכותב)
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=