28 "ירמיהו" וזהו סיפורו של שרוליק: פרד מייד הסכים לקחת עליו את המשימה. פרד, יליד פולין, היה טייס בעל ניסיון קרבי רב. הוא הכיר היטב טייסים פולנים 2023 , כסלו תשפ"ד, דצמבר 96 גיליון הימים ימי מלחמת העולם השנייה. כוחות הצבא הבריטי, בפיקוד פילדמרשל ברנרד לו מונטגומרי, נערכו לבלום את התקדמות הצבא הגרמני, בפיקוד פילדמרשל ארווין רומל, מלוב למצרים, וקרבות קשים התחוללו במדבר המערבי. הידוע מביניהם – הקרב באל -עלמיין. זהו סיפור מופלא של הבנת המציאות, תושייה ועוז רוח... פעולות ה"רכש" והמבצעים החשאיים של "ההגנה" במצרים, במלחמת העולם השנייה. סיפורו של ישראל (שרוליק) לביא (לויט) ז"ל דן שחםהביא לדפוס וערך "הסוכנות היהודית" וה"הגנה" הקימו בתקופה זו תשתית פעילות חשאית במצרים, שמטרותיה העיקריות היו: איסוף מודיעין; "רכש" של אמצעי לחימה; משימות בתחום הברחת יהודים מהארץ ולארץ (במסגרת "עלייה ב'"); ומשימות אחרות. באותם הימים, מצרים הייתה למעשה "מחסן נשק" ענק של הצבא הבריטי, שכלל גם נשק שלל שנלקח מהצבא הנאצי. השימוש במושג "רכש" בהקשר של פעילות "ההגנה" במצרים – היה מיוחס לאיסוף נשק שלל גרמני והשגת נשק ואמצעי לחימה ממחסני הצבא הבריטי, שהיו כרוכים, במרבית המקרים, בלקיחתו ללא אישור, הסתרתו והעברתו לידי "ההגנה" בארץ ישראל (א"י). הפעילות התבצעה ברובה על ידי שליחים מא"י, חברי וחברות "ההגנה", שמרביתם גויסו לצבא הבריטי לתפקידים שונים, אשר היוו כיסוי לתפקידם ולפעילותם האמיתית. בנוסף, השתתפו בעשייה גם יהודים מקומיים, ששימשו סייענים לפעילות. מאחר שהפעילות כולה הייתה בלתי חוקית וחשאית, יחידות המשטרה, הבולשת והמודיעין הבריטיים – ניסו כל אותם שנים להניח את ידם על הפעילים, על המעורבים ועל אמצעי הלחימה שהוברחו. ישראל (שרוליק) הסיפור המובא כאן הוא של (לביא), שכינויו היה "ירמיהו", כפי שהוא לויט סיפר וכתב בשנות החמישים של המאה הקודמת. שרוליק מתאר בו פרשיות אחדות מיני רבות, על עלילות הרכש והמודיעין במצרים. שרוליק היה בשנות העשרים המוקדמות מאוד של חייו, חבר קיבוץ משמרות. הוא היה פעיל מספר שנים ב"הגנה" ועסק בפעילות חשאית מטעם מטה הארגון בנושאי "רכש" וביטחון. בימי מלחמת העולם השנייה, הוא התגייס בשליחות "ההגנה" לצבא הבריטי בתפקיד זוטר, כקורפורל (רב"ט) ביחידת תובלה. תפקיד זה אִפשר לו לנוע במרחבי מצרים, וכן היווה כיסוי טוב למגעים הרחבים שלו עם יחידות רבות ושונות, שבהם שירתו יהודים. פעילות שרוליק ועמיתיו במצרים הייתה במסגרת "המשרד הארצישראלי" (שהיה בחסות "הסוכנות היהודית" ושימש מסגרת לכלל פעילות "ההגנה"). משרד זה טיפל בנושאים שונים הקשורים לחיילים "הארצישראליים" ששירתו במצרים במסגרת הצבא הבריטי, וכן היה בקשר עם הקהילה היהודית במצרים. "התגייסתי לצבא הבריטי במסגרת תפקידי ב'הגנה' ונשלחתי למצרים. זכורני שקיבלתי הוראה להתייצב אצל הסרג'נט מייג'ור באבו-סיה. טדי קולקכשהגעתי, נאמר לי שלפי ההוראות של , שהיה אחראי לוי אברהמי– אני מיועד לעבוד עם על הפעילות של 'ההגנה' בקהיר. הפעילות במצרים עמדה אז בסימן התארגנות מחדש. הוקם מעין מטה מרכזי שכלל את לוי ואותי. התמקמנו במשרדים שלום לויןאברהמי, של המטה הציוני בקהיר. שלום ואני היינו רוב הזמן בנסיעות בין היחידות, אני בכוחות היבשה ושלום בחיל האוויר. בכל יחידה ויחידה נקבעו אחראים לפעולות ה'רכישה'. היו אלה חיילות וחיילים ארצישראליים שיכולנו לסמוך עליהם, ולכן גייסנו אותם כשותפים לסוד ולפעילות. לאחר כל סבב היינו חוזרים למטה, מתייעצים עם לוי, מחליטים וניגשים לתכנון וארגון המבצעים ולביצועם בפועל. עשינו את שעשינו ללא אישור ה'מוסדות'. גישתם הייתה בדרך כלל 'עשו אבל אל תסתבכו'... הייתה לנו גישה לכל המקומות והמחנות. הסתייענו באנשי קשר וסייענים מהצבא הבריטי. על פי רוב נערכו פגישות בימי שבת וראשון, במועדוני קצינים וחיילים בריטים, ששימשו מקום מצוין לכך. אומנם במקום הסתובבו גם אנשי הבולשת הבריטית, אבל ידענו להיזהר ולהסוות היטב את פעילותינו. בנוסף לפעולות ה'רכש', עסקנו גם בפעילות 'עלייה ב'; העברה של שליחים לחוץ לארץ; וכן בארגון ההדרכה להגנה עצמית של יהודי מצרים ואחסנת נשק למטרה זו. יצרנו קשר סדיר עם הארץ, שהיה תקין למדי. מוניה מרדור – ראשון מימין, בעיסקת הנשק הצ'כוסלובקית (אתר המשפחה באינטרנט)
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=