23 מילים הרלוונטיות, אולי, גם היום 2023 , כסלו תשפ"ד, דצמבר 96 גיליון הבריטיים ברחבי האימפריה נהגו לחפש ראיות על מנת לעצור חשודים. קרי, לעצור חשוד עם נשק, לעצור פורץ לבנק עם השלל, לעצור אנשי מחתרת בשעת אימוני נשק, לעצור חשוד פוליטי עצרו גם אנשים ללא C.I.D וכדומה. אך אנשי הראיות מפליליות מוחשיות והללו הוכנסו למעצר מנהלי, ללא משפט. כך, אנשי "קבוצת שטרן" ואנשי אצ"ל לא מעטים – הועברו למעצר מנהלי ונותרו C.I.D בו חודשים ושנים. העיקרון שהנחה את ההיה הסרת חשודים מרשימת הפעילים בשטח. הצלחה ענקית הייתה הפעלת מקור חשוב בצמרת "הסוכנות היהודית", בעוד כישלון צורב ,מנחם בגיןהיה חוסר היכולת לעקוב ולעצור את ועד לסיום המנדט 1943 מנהיג האצ"ל, מדצמבר . בין שני הקטבים הללו היו לארגון 1948 במאי יחד עם אנשי C.I.D הצלחות לא מעטות: אנשי ה- – הצליחו לפעול בנחישות D.S.O שירות הביטחון ועד לחודש 1940 כנגד אנשי "קבוצת שטרן" מקיץ . רבים מחברי הקבוצה נעצרו, נאסרו 1942 יוני או נהרגו בתקופה זו. עובדתית, חייבים לומר – הבריטים קיבלו סיוע רב מאנשי אצ"ל, אשר פעלו . התוצאה הייתה אברהם שטרןכנגד אנשיו של כמאתיים מעצרים ומאסרים של חברות וחברי הקבוצה, שהביאו להפסקה כמעט מוחלטת של פעילותה. הישג גדול היה גם במאבק כנגד אנשי אצ"ל לאחר תחילת פעילות ה"מרד" של מנחם בגין, יעקב חילביץ. הפעלתו של 1944 בחודש פברואר כסוכן בתוך היעד – הביאה למעצרם ולהגלייתם אליהו מרידור, אריה מראשי אצ"ל, כולל 47 של ופעילים בן-אליעזר, מיכאל שושני, חיים לנדאו נוספים. כישלון גדול היה בחוסר היכולת הבריטית לסכל ולעצור את אנשי תנועת המרי העברי, אשר פעלו . פעילות "ליל 1946 לבין יוני 1945 בין אוקטובר הגשרים" של הפלמ"ח, תקיפת שדות התעופה של אצ"ל, ליל המשטרות, תקיפת תחנות משמר החופים בגבעת אולגה וסידני עלי, ההתקפות על תחנת הרדאר בכרמל הצרפתי ועוד – נודעו לבריטים רק עת באו לחקור מה אירע. שתי פעולות בולטות :C.I.D של אצ"ל נותרו "בתחום האפור" של ה- 1946 ביולי 22- פעולת פיצוץ מלון "המלך דוד" ב . שתי הפעולות היו 1947 והפריצה מכלא עכו במאי תחת מעקב טרם הוצאתן לפועל. הבריטים חשדו בתוכנית לפרוץ ולשחרר את האסירים בכלא עכו, מה גם שהגישה הבסיסית של הבריטים הייתה שכל אסיר או עציר רוצה להשתחרר או לברוח בדרך זו או אחרת. הבריטים ידעו שהפעולה תהיה ביום ראשון, שבו כל השומרים אמורים להיות שיכורים. הם הביאו יחידת צנחנים שהתמקמה בחוף הים בעכו, טרם הפעולה. אך הם נכשלו בזיהוי שיירת כלי הרכב המוסווית של אנשי אצ"ל, אשר נסעה בגלוי ממחנה שוני ליד בנימינה, עד לעכו. אשר לפיצוץ במלון "המלך דוד": המלון שימש כמִפקדת הצבא הבריטי בא"י, לצד מקום מושבה ידע על C.I.D של ממשלת המנדט בירושלים. ההתוכנית להטמין חומרי נפץ במסעדה בקומת הקרקע של המלון. הוא לא ידע את המועד המדויק לביצועה, אך כן הזהירו מפניה, חזור והזהר, את אנשי הדרג הצבאי והפוליטי שהשתכנו בו. פעלו בתנאים קשים והיו תחת C.I.D אנשי האיום תמידי על חייהם. אולם על בסיס מידע אמין שהיה ברשותם – הם הצליחו פעמים רבות להגיע ליישוב הנכון, לרחוב הנכון ולדלת הנכונה. לצד גופי מודיעין נוספים, הם ידעו להתריע ולהזהיר מפני פעולות ארגוני המחתרת. בסיוע של מודיעים, הביאו למעצר ולהגליה של מעל מאתיים איש באוקטובר , כאשר חלק לא מבוטל מאותם עצירים שב 1944 לא"י רק לאחר הקמת המדינה. ידעו ממקור ראשון על הנעשה C.I.D אנשי הבישיבות ובמפגשים של הנהלת "הסוכנות היהודית": דיונים, משתתפים, כוונות והחלטות. הם גם ידעו לא מעט על הנעשה בארגוני "ההגנה" והפלמ"ח: אישים מרכזיים, בתי חרושת לנשק ומיקום הסליקים המרכזיים. זה בא לידי ביטוי .1946 ביוני 29- בפעולת "השבת השחורה", ב האם קברניטי האימפריה הבריטית ידעו להעריך ? לשאלה זו התשובה C.I.D את פעילות אנשי הברורה: עם סיום המנדט הבריטי בא"י, בכירי הארגון היו מאוד מבוקשים ברחבי האימפריה: במלאיה, קניה ודרום אפריקה, בשירות הביטחון ובשירות החשאי הבריטי. ואין עדות טובה מכך להצלחתם... – תרשים הכולל שמות ממונים ואיזורי אחריותם (באדיבות הכותב) CID מבנה המודעת "מבוקשים" עליה מופיעים ראשי האצ"ל והלח"י וביניהם בגין, ושמיר (ויקיפדיה) הצלחות וכישלונות CID מחלקת החקירות של המשטרה הבריטית-
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=