10 2023 , כסלו תשפ"ד, דצמבר 96 גיליון המוסד לעלייה ב' קִיים רשתות מחתרתיות בארצות ערב שעסקו גם באיסוף מודיעין, אך לא הוקמה שלוחה של 1947- כתפקידן העיקרי. ב הש"י באירופה כדי להגן על מפעל ההעפלה מפני המודיעין הבריטי שעקב אחריו, ולקראת המלחמה השלוחה עברה למעקב אחרי פעילות הרכש וגיוס המתנדבים הערביים ביבשת. שירותי המודיעין הנפרדים של האצ"ל והלח"י עסקו בראש ובראשונה באיסוף מודיעין למבצעיהם של שני הארגונים ולאבטחתם מפני רדיפות משטרת המנדט והצבא. בכל המערך הזה חסרו שני גורמים מרכזיים: מחקר מודיעיני המבוסס על הידיעות שנאספו; ומודיעין צבאי שיעקוב אחרי ההתחלות של התארגנות פארא-צבאית בקרב ערביי הארץ, אחרי הצבאות של המדינות השכנות ואחרי המשלחות הצבאיות הבריטיות שהדריכו אותן עד לפרוץ המלחמה. הכיסוי של המדינות השכנות היה אפסי ומה שכן היה – נועד לכסות את הפעילות הפלשתינאית בהן ולא את המדינות עצמן. התפרצות המאורעות והתעצמות הלחימה בחודשים שבאו – ובעיקר לאחר פלישת חילות המשלוח הערביים – עשו את הקמת המודיעין הצבאי לעניין דחוף, אך ללא הבנת מהות השינוי. מאבקם של הארגונים הוותיקים על מעמדם, בצד יריבויות פוליטיות ואישיות – האטו את התהליך. הצרכים החדשים יצרו זמנית מצב של סימביוזה שבו התפתח ה"חדש" לצד שקיעתו של ה"ישן". באגף המבצעים במטכ"ל הוקמה "חוליית מודיעין" שריכזה חומר מגורמי האיסוף השונים – לצורך תכנון המבצעים המקיפים הראשונים של "ההגנה"; ציי"חה (ציון ידיעות חיוניות) את גיחות הצילום של "שירות האוויר" הצעיר; הפיקה לקחים; ובנתה שיטות ציו"ח ודיווח. בחטיבות ובגדודים התמסד תפקיד קצין המודיעין ובהדרגה הוגדרו תפקידיו ואפיוניו (מודיעין שדה, חקירת שבויים ואיסוף מסמכי וציודי שלל בעלי ערך מודיעיני). בתחילה, תלויים היו הקמ"נים (קציני המודיעין), במידה רבה, בקציני הש"י במרחביהם, שסיפקו להם את מרב החומר. בהדרגה, השתחררו הקמ"נים מן התלות הזאת ועמדו ברשות עצמם. כל אלה יצרו צורך בהכשרה וזירזו את פתיחת קורס הקמ"נים (ארבל), שבוגריו איישו זרובבל ורמלבפיקודו של בהמשך את תפקידי הקמ"נים בחטיבות ואחר כך במִפקדות החזית. המודיעים מזמן המנדט, שיתרונם היה בנגישותם לערביי ארץ ישראל, איבדו רלוונטיות ככל שלארץ חדרו כוחות זרים – "צבא ההצלה" ומתנדבים אחרים שגויסו בארצות השכנות – שלא היו נגישים עבורם ונזהרו יותר בתחום ביטחון המידע. היעדר מחקר ראוי לשמו הביא להסתמכות על ידיעות גולמיות ללא בדיקה, הן בתחום הערבי הן בתחום תוכניות הפינוי של הבריטים. פלישת חילות המשלוח הסדירים חשפה את כל חולשותיו של מערך המודיעין היישובי: נדרש שבוע תמים עד שהתבררה, פחות או יותר, תמונת הפלישה – נגד מי נלחמים ומה מגמותיה. היעדר כמעט מוחלט של מידע בסיסי על הצבאות הערביים – פגע קשה גם בפרשנות של המידע השוטף על חילות המשלוח. , ראש הממשלה שאך זה דוד בן-גוריוןהלקח של קמה, היה שיש צורך דחוף להקים שירות מודיעין צבאי בתוך קהיליית המודיעין, שיעסוק גם בביטחון פנים ובאיסוף מודיעין בחוץ לארץ; ולפרק את המבנה הישן של הארגונים השונים, שהיה אחד השרידים האחרונים שנשארו מהתקופה שקדמה למלחמה. החלטתו לפרק את הש"י התקבלה עוד לפני "ההפוגה הראשונה", בשבעה ביוני. במקומו היו צריכים לקום: מודיעין צבאי במטה , שיכלול חיים הרצוג ואיסר באריהכללי בראשות גם צנזורה, ריגול נגדי וביטחון ("זהירות"); שירות מודיעין פנימי (פוליטי, נגד הפורשים וחתרנות ; ומודיעין חוץ לארץ איסר הראלאחרת) בראשות , שיפעל במסגרת משרד ראובן שילוחבראשות הביטחון ואחרי המלחמה אולי במסגרת משרד ) הועברו 1949 החוץ. בסוף המלחמה (פברואר הריגול הנגדי והביטחון – מהמודיעין הצבאי לפנימי, שהיה מאז לשב"כ. הוקמה שלוחה של 1947- ב הש"י באירופה כדי להגן על מפעל ההעפלה מפני המודיעין הבריטי שעקב אחריו באגף המבצעים במטכ"ל הוקמה "חוליית מודיעין" שריכזה חומר מגורמי האיסוף השונים – לצורך תכנון המבצעים המקיפים הראשונים של "ההגנה" איך מקימים מודיעין צבאי? היערכות מחדש 66 המשך בעמוד יגאל ידין – אדריכל ההקמה המקצועית של צה"ל יחד עם יצחק רבין (מימין), אריה סימון ויהושפט הרכבי (ארכיון המל"ם) משירות ידיעות לשירות מודיעין
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=