40 2021 , תמוז תשפ"א, יוני 89 גיליון | טרור ותקשורת היו תמיד שזורים זה בזה: החל במתקפת הטרור באולימפיאדת מינכן בספטמבר בניו־ 11־ ), המשך בפיגועי ה 1972( ) וכלה בגלי הטרור 2001 יורק ובוושינגטון ( הפלשתינאי נגד ישראל עד ימינו. הנפגעים האמיתיים מהפיגועים אינם רק הקורבנות הישירים, אלא קהלי הענק הצופים באירועים דרמטיים וטראומטיים אלה על בימות התקשורת – מדיה ישנים ומדיה חדשים. חוקרי טרור ותקשורת כינו את התופעה "תיאטרון הטרור" כדי להדגיש את השימוש הדרמטי בהפקה כמעט תיאטרלית, שמטרתה השגת החשיפה על בימתה העולמית של תקשורת ההמונים. הטרוריסטים המודרניים למדו על ערכם של מופעי "תיאטרון הטרור" והחלו לתכנן את פעילויותיהם בהתאם לשיקולים תקשורתיים. הפיקו פיגועים ראוותניים ואף ניהלו נוכחות פעילה במדיה חדשים – באלפי אתרי אינטרנט וברשתות חברתיות. הגדילו לעשות אנשי דאע"ש שהעלו לרשת מופעי אימים מזעזעים של עריפת ראשים, שריפת קורבנות, טבח המוני, הטבעת אסירים ועוד. העצמת כל אירוע הושגה על ידי סרטוני זוועה שתיעדו את הטבח באיכות הפקה גבוהה ובעריכה מקצועית, לסרטונים שהועלו לאינטרנט וקודמו ברשתות החברתיות. בעבר, בימי "התקשורת הישנה", ביקשו טרוריסטים תאבי חשיפה ופרסום את סיקור המדיה המודפסים, קרי, בעיתונות, וכך גם ברדיו ובטלוויזיה. היום הם משתמשים ביעילות רבה באינטרנט ובבימותיו הדיגיטליות. בעוד שבתקשורת ה"ישנה" שימשו העורכים האחראים כ"שומרי סף" וסיננו את המסרים, התעמולה והתמונות הקשות, הרי שהיום הכול "פתוח": אין שומרי סף או עורכים סלקטיביים באינטרנט וברשתות החברתיות. מאפייניו של האינטרנט – קלות הגישה, המבנה הפתוח, הביזור, האנונימיות, "הרוח הליברלית" והאופי הבין־לאומי – כל אלה ועוד, מעצבים זירת פעולה נוחה ויעילה לארגוני טרור. ואכן, כבר משנות התשעים של המאה הקודמת החלו תנועות טרור רבות ובהן אל־קאעידה, החמאס, החיזבאללה והג'יהאד הפלשתינאי, להעלות לרשת אתרי אינטרנט משלהם ולהפיץ באמצעותם תעמולה, קריאות לגיוס מתנדבים ותרומות, סרטוני הדרכה ועוד. במהלך השנים הוסיפו לכך גם את השימוש בפלטפורמות חדשות ברשת, ובהן הרשתות החברתיות. כיום יש לכל תנועות הטרור נוכחות מסיבית ברשת, המתפרשת על אלפי אתרים ובכל רשת חברתית. הטרוריסטים מעולם לא שכללו את האינטרנט, לא פיתחו ולא קידמו טכנולוגיות חדישות: הם רק למדו במהירות כיצד להשתמש בכל פלטפורמה חדשה, מפייסבוק ועד יוטיוב, מאינסטגרם, טלגרם וטוויטר, מווטסאפ ועד טיק טוק. המלחמה בטרור, כך הסתבר, הצריכה גם לוחמת נגד במרחב הדיגיטלי, כנגד הסייבר טרור. ואכן, ממשלות, צבאות, גופי לוחמה בטרור ועוד, החלו לנקוט באמצעי נגד שכללו ניטור נוכחות טרוריסטית ברשת, הפקת מידע מודיעיני חשוב מתכני טרור ברשת, זיהוי המתגייסים בפועל או המבקשים להתגייס לפעילות טרוריסטית. כל זאת על ידי מעקב ברשת ופיזור "מלכודות דבש" של סוכנים שהתחזו לטרוריסטים, פגיעה חוקרי טרור ותקשורת מכנים את התופעה "תיאטרון הטרור" כדי להדגיש את השימוש הדרמטי בהפקה כמעט תיאטרלית, שמטרתה השגת החשיפה על בימתה העולמית של תקשורת ההמונים, במיוחד ברשת האינטרנט טרור במעמקי הרשת האפלה פרופ' גבי וימן The Theater of terror פרסום תכנים של הסתה לאלימות, מסרים אנטישמיים או גזעניים, תעמולה טרוריסטית וכדומה, מאותרים על ידי סורקים אוטומטיים
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=