39 2021 , תמוז תשפ"א, יוני 89 גיליון | כיוון שרק כמחצית מכלל החניכים בבית הספר נועדו לזירה האירופית, האחרים נועדו לזירת האוקיינוס השקט ולאזורים נוספים, ברור שיהודי גרמניה נועדו רק לזירה האירופית ואכן רובם צוותו לזירה זו. באם נתחשב בכך שהחניכים שהוכשרו במקצועות ה"יומינט" היו רק חלק מוגדר מכלל החניכים שעברו במהלך המלחמה בבית הספר למודיעין, ניתן להעריך בסבירות גבוהה ביותר שקבוצת היהודים- מחוקרי השבויים 30% הגרמניים היו למעלה מ־ שהוכשרו עבור הזירה האירופית. איסוף "יומינטי" בשטח רובם ככולם של המתנדבים היהודים גרמניים, הופנו, רובם ככולם להכשרה במסגרת ענף מודיעין כללי של בית הספר. ענף זה הכשיר חניכים בקורסים רבים ומגוונים, בהם קורסי צילום, שרטטים, מיפוי ועוד, אבל בעיקר הם הופנו לקורסי החקש"בים (חוקרי שבויים). במלחמת העולם השנייה, הופנתה תשומת הלב האיסופית לתחום ה"סיגינט" בעיקר, בעקבות פיצוח צופן מכונת ה"אניגמה" הגרמנית ומבצע "מג'יק" לפיצוח הקוד היפני. כמו כן, נעשה שימוש רב בסיור ובצילום אוויר, כמקור מודיעיני רחב היקף. פענוח תצלומי אוויר הפך למקצוע בעל חשיבות רבה ביותר. אולם מקורות אלו התאימו בעיקר לרמה האסטרטגית והמערכתית, בשל סיווגם והזמן הרב שעבר מהשגת המידע ועד קבלתו על ידי הכוחות הלוחמים בשדה הקרב. מקור המודיעין אחוז 60 ל־ 50 שהניב במהלך המלחמה, בין מהמידע ברמה הטקטית היה ה"יומינט" – ידיעות אלו הושגו מחקירת שבויים, תרגום מסמכי שלל ושיחות עם אזרחים בשטחי הכיבוש, כידיעות שנאספו על ידי הכוחות הלוחמים בעת לחימה, בשטח, והיו בעלות ערך רב לעוצבות השדה. ידיעות שניתן היה להפכן במהירות למודיעין קרבי ולשימוש מפקדי היחידות בזמן אמת. במדים גרמניים ובשפה הגרמנית הכשרת חוקרי השבויים נעשתה באמצעות קורסים עוקבים בני שמונה שבועות, 31 שהועברו בבית הספר למודיעין במהלך חניכים החלו קורסים אלו, 15,253 . המלחמה הצליחו לסיימם בהצלחה 11,637 אולם רק והוסמכו כחקש"בים. במהלך הקורס, למדו החניכים מקצועות יסוד, כמו הכרת צבא ארצות הברית וצבאות בעלות הברית, טופוגרפיה עם דגש על קריאת מפות, שימוש בתצלומי אוויר, ניווטים ועוד. אולם עיקר הלימודים התמקדו בהכרת הצבא הגרמני; קריאת מסמכים (סיכומי מודיעין ופקודות מבצע) מקוריים של הצבא הגרמני, ובכלל זה לימוד סימנים-טקטיים-מוסכמים (סט"ם) והשוואה לסט"ם של צבא ארצות הברית; קליטת שבויים והטיפול בהם, ובכלל זה מיונם על פי מקצועות ודרגות, תוך סימון כל שבוי והפרדה מוחלטת בין חיילים, מש"קים וקצינים. לאחר מכן, בוצעה חקירה ראשונית בשטח על פי פירוט הידיעות שנדרשו מהקמ"נים של העוצבות והיחידות. בהמשך, הועברו השבויים למחנות בעורף ולמתקני חקירה מיוחדים. על מנת להפוך לחקש"בים מוסמכים, בחלק ניכר מהקורס (כעשרה ימים) פעלו החניכים כאילו הם חיילים בצבא הגרמני, תוך לבישת מדים גרמניים, ענידת אותות בהתאם ושיחה שוטפת כולל כל השיעורים; ההרצאות והתרגילים נערכו גם הם בשפה הגרמנית. על אף שהחניכים היו מיודעים, עקב הרקע שלהם, לשפה ולמנטליות המקומית, צריכים היו ללמוד את השפה המקצועית, הנהלים וגווני המנטליות המיוחדים הנהוגים בעת השירות בצבא הגרמני, תוך עדכון שוטף משבויים "טריים" שהוקצו למטרה זו עבור מחנה ריצ'י. , כחלק מההכנות לפלישה 1944 בתחילת לאירופה, נוספו השתלמויות מיוחדות של לוחמה פסיכולוגית – לוחמה פסיכולוגית טקטית – באמצעות מערכות כריזה וכתיבת חניכים עברו השתלמויות 800 כרוזים ומנשרים. אלו. בוגרי הקורסים בבית הספר למודיעין נשלחו ברובם כחוליות חקש"בים לעוצבות וליחידות בזירת הים התיכון ובזירה האירופית. מדובר בכאלף יהודים ממוצא גרמני, שהוכשרו במחנה ריצ'י. האחרים נשלחו לשרת כחוקרי שבויים 370,000( במחנות השבויים בארצות הברית שבויים בכאלף מחנות) ובבריטניה או במתקני חקירות מיוחדים. חלקם נשארו כמדריכים במחנה ריצ'י. דר׳ בני מיכלסון"נערי ריצ'י"/חלק א׳ לוחמה פסיכולוגית טקטית באמצעות מערכת כריזה על טנק "הוני" ("סטיוארט") מתאמנים במדים גרמניים ובשפה הגרמנית המקצועית
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=