2020 , ניסן תש“ף, אפריל 86 גיליון 30 שנה למוסד 70 גיליון מיוחד (חלק שני) עשור לפטירתו של דייב קמחי מבכירי המוסד ושירות החוץ מאת דר' שולי בינה , מלאו עשר שנים 2020 השנה, בשמונה במרס לפטירתו של ד"ר דוד (דייב) קמחי: איש מודיעין, היסטוריון, דיפלומט ואקטיביסט. פגשתי בו , בעודי 80 כמנכ"ל משרד החוץ בראשית שנות החוקרת המזרח-התיכון בראשית דרכה במרכז למחקר מדיני במשרד. רהוט, ידען ומרשים, היה קמחי בעיני הדיפלומט האולטימטיבי, אם כי את מיטב שנותיו הקדיש לפעילות חשאית מגוונת וחסויה במוסד, שחלק ממנה, יש לקוות ישוחרר לפרסום בעתיד. עמיתיו במוסד ספרו על יכולות גבוהות בהתנהלות החשאית, יצירתיות ויכולת גבוהה להחליף זהויות בהפעלת סוכנים, פקודיו שבחו את צניעותו ודאגתו לאנשים בפיקודו. בכירי משרד החוץ התפעלו מהכריזמה, ומיכולת ההשפעה שלו בדיפלומטיה שקטה, לקידום יחסים דיפלומטיים עם מדינות באסיה ואפריקה שלא הכירו בישראל. דייב קמחי נולד בבריטניה למשפחה ציונית, עלה ארצה , לחם ונפצע במערכה 1947 בעל אבו-טור בירושלים. הוא גויס , לאחר שסיים 1953 למוסד בתואר שני בהיסטוריה של המזרח התיכון, ואת הדוקטורט סיים רק כשיצא לחופשת לימודים . כהיסטוריון 60 במחצית שנות הפרסם שישה ספרים ששיקפו מחקר יסודי ומקורות ראשוניים. כאיש מודיעין והיסטוריון הכיר היטב את מפת האיומים על ישראל, וחרד לביטחונה כל ימיו. הוא הגיע לשיא הקריירה שלו תחת ראשי הממשלה של הליכוד מנחם בגין ויצחק שמיר. אך פחות מוכרת היא השקפת עולמו וחזונו המדיני לקידום השלום בין ישראל לפלסטינים. , נקרא דייב 1967 מיד לאחר תום הקרבות ביוני קמחי, אז סגן במילואים, לראש אמ"ן והוטל עליו לבחון אפשרות להפעיל תחנת רדיו בגדה המערבית. הוא צרף אליו את חברו סרן דן בבלי והשניים נפגשו עם מנהיגים ונכבדים פלסטיניים ובראשם עזיז שחאדה, עו"ד מרמאללה. להפתעתם, אלה הביעו רצון להתנתק מהריבונות הירדנית ולשאת ולתת עם ישראל על הקמת מדינה פלסטינית לצידה של מדינת ישראל. לדברי שחאדה לרעיון זה היו שותפים רבים בהנהגה המקומית והוא אף גיבש תכנית סדורה למו"מ מיידי עם ישראל. ביוני, גובש מסמך שכותרתו: "הצעה להסדר 14 בהבעיה הפלשתינית" על בסיס דווחי קמחי-בבלי, ובשיתוף סא"ל יצחק אורון וסא"ל אלוף הראבן, השניים האחרונים שרתו ברבות השנים במשרות בכירות במוסד ובמשרד החוץ. הרעיון העיקרי היה לנהל מו"מ להקמת מדינה פלסטינית לצידה של מדינת ישראל בגדה המערבית ובעזה, כאשר שמירת הביטחון תישאר בידי ישראל. כותבי הדו"ח ראו בהצעה הזדמנות היסטורית. כדי לאפשר למתונים "הסדר של כבוד" מול מדינות מוכשר. אחד מעמיתיו תאר אותו כ"זיקית" שהחליפה זהויות, וכמי שידע להתאים עצמו למצבים רבים ובלתי צפויים. לזכותו יש גם לזקוף את הקמת מחלקת הלוחמה הפסיכולוגית, שדרשה מיומנויות אינטלקטואליות ויצירתיות, ופעילות נחושה לקשור קשרים עם מדינות שלא קיימו יחסים עם ישראל ועם גורמים נוספים: הכורדים בעיראק, גורמים בלבנון וגורמים נוספים במדינות עימות. גם בפעילותו כמנכ"ל משרד החוץ בממשלת יצחק שמיר המשיך לפעול להוצאת ישראל מבידוד ברחבי העולם ולחדש קשרים עם מדינות אסיה ואפריקה. היה עליו להתמודד עפ משברים סבוכים שפגעו במעמדה של ישראל: הפלישה הישראלית ללבנון, כישלון הנסיון לברית עם הנוצרים (הוא עצמו חתם על הסכם שלום עם בשיר ג'מייל), פרשת צברא ולאחר מכן הטיפול 1983 ושתילא בבפרשת איראן-קונטראס. הוא הקפיד על תאום עם בעלות הברית העיקריות של ישראל ארה"ב ובריטניה. לאחר פרישתו מהשרות הציבורי, הקים את המועצה הישראלית ליחסי חוץ, הנקראת היום על שמו. קמחי פעל רבות למען שלום עם הפלסטינים והיה מחותמי אמנת ג'נבה. כך גם השתתף במגעים ומפגשים עם גורמים ערבים ופלסטינים, שם זכה להערכה ואמון גם מגורמים שלא תמכו בעמדה הישראלית. היה בין מקימי "קבוצת קופנהגן" וראש המשלחת הישראלית בקבוצה שעסקה בחתירה לשלום אזורי. אחד המפגשים המוצלחים שנערך בדנמרק כלל גם נציגים מצריים, כולל מהשמאל 1988 בהמצרי האנטי ישראלי, ירדנים המקורבים למלך, וארגונים פלסטינים כולל אישים שהיו קשורים ל"חזית הסירוב", דהיינו מארגוני השמאל שנתמכו ע"י סוריה, עיראק, לוב וברה"מ. מטרת המפגש הייתה לייצר שלום אזורי ולסייע לתהליך המדיני. אחד מעמיתיו במוסד אפיין את דייב בתור "משרת ציבור" כל ימיו. החל משירותו במלחמת השחרור, שנות שרות במוסד ולאחר מכן במשרד 30 דרך החוץ. הוא לחם תמיד למען המדינה, וגם לאחר פרישתו המשיך לפעול כאזרח למען חזונו. ערב וגורמים קיצוניים, הוצע לדון בפתרון לנושאי מהות כגון פליטים, גבולות ותיקוני גבול, מעמד ירושלים (בשליטה ישראלית אך עם גישה חופשית לכל הדתות למקומות הקדושים) ואפשרות לקיים כלכלה פלסטינית. ראש הממשלה אשכול ראה בכך הזדמנות ומינה את שני הקצינים לקיים את התקשורת עם הפלסטינים, אך לתכנית היו מתנגדים רבים הן בקהילת המודיעין, ובעיקר בכנסת ואף בקרב חברי מפלגת השלטון. במקביל התעוררה התנגדות בקרב מדינות ערב ובהנהגת אש"פ, והרעיון ירד לטמיון. עם שובו מחופשת הלימודים למוסד, מילא דייב שורת תפקידים בכירים, ונודע כמפעיל מקורות
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=