לזכרם 34 בהיותו נער ידע שלום ברדה את ייסורי מחנה הריכוז ג'אדו בלוב, שבו נכלא עם בני משפחתו ואחרים בשל יהדותם. במחנה נורה אביו למוות בידי שומרי המחנה האיטלקים הפשיסטים, ומאז ראה עצמו כראש משפחתו וטיפל ככל יכולתו באחיו ובשתי אחיותיו. תקופה זו חישלה אותו ועיצבה את זהותו ואת חזונו למצוא עתיד בארץ־ישראל. ,1945 לאחר ששוחרר מהמחנה בשנת בלבד, פנה שלום לחיילים 15 והוא בן יהודים ארץ־ישראליים, ששירתו בחיל ההנדסה הבריטי בלוב, בבקשה שיסייעו לו להגיע ארצה. על־פי דרישת החיילים, השיג בן דודתו של שלום, בגנבה ממקום עבודתו, ארבע תעודות זיהוי ופנקסי תשלומים של חיילים בריטיים, ובעזרת תיעוד זה התחזה שלום לחייל ארץ־ישראלי המשרת בצבא הבריטי והגיע בתחילת לארץ, דרך מצרים, ועמו עוד 1946 שלושה צעירים יהודים ילידי לוב שהתחזו כמוהו. שלום נקלט במסגרת "עליית הנוער" בקיבוץ איילת השחר, ובהגיעו לגיל התגייס לפלמ"ח ונלחם במלחמת 18 בחטיבת יפתח. 3 העצמאות בגדוד לאחר שחרורו מצה"ל נשא לאישה את חברתו חנה לבית פיטרו. נולדו להם בת ובן, שרה ורפי. על עבודתו ב'מוסד' ועל אישיותו סיפר בדברי ההספד של שלום ברדה שנשא שמוליק גורן, לשעבר ראש היומינט ב'מוסד': "לא ניתן כמובן לפרט, וטוב שכך, אבל מותר לציין ששלום היה שותף בכיר ביצירת המיתוס והמורשת שהונחלו לדור הצעיר שהגיע למערכת. אותה מורשת סייעה ליצור תרבות מבצעית ייחודית, תורת לחימה מתאימה, שיטות פעולה והרגלי עבודה שהתפתחו במהלך השנים, ובמבחן התוצאה הסופי הם הביאו להצלחות מרשימות, ויש אומרים עד ימינו אלה. לשלום היה חלק חשוב מאוד בהנחת היסודות הללו, ובכך תרם תרומה חשובה למודיעין הישראלי". "בפגישות חברתיות היה שלום תמיד במרכז. ניחן בחוש הומור ויכולת לתאר ולספר דברים בצורה מרתקת, לשלב דמיון ועובדות בכישרון של שחקן מקצועי. היה איש רעים להתרועע. שלום ניחן באומץ לב ולא היסס להיכנס פעמים רבות ל'גוב אריות', לפעול לבד ובאופן עצמאי בסביבה עוינת, ללא יכולת לקבל סיוע במקרה של הסתבכות. היו לא מעט תקלות, כולל חשיפת זהותו האמיתית, אך תמיד הצליח להיחלץ, לצאת בשלום ולהמשיך במשימותיו". שלום הלך לעולמו בכ"ז בניסן תשס"ח .78 ) והוא בן 2008 במאי 2( שמעון אביבי שלום ברדה 2008-1930 , בן יחיד 1923 איסר חלמיש נולד בשוני, ליד בנימינה בשנת להוריו טובה ויוסף חלמר, ילידי אוקראינה. עברה המשפחה 1939 הוא גדל בזכרון יעקב ובשנת להתגורר בבנימינה. השלים את לימודיו בבית הספר החקלאי "מקווה 1941־ ב ישראל" והתגייס לפלמ"ח בעידודו של חיים בר־לב. נישא 1945־ עבר קורס קצינים בג'וערה וב 1944 בשנת לרבקה לבית ורזגר, שאותה הכיר בפלמ"ח. , ערב מלחמת העצמאות, גויס ולחם בגדוד השישי 1947־ ב בחטיבת הראל בקרבות ירושלים ושימש בתור קמ"ן של הגדוד. בתפקיד זה הוביל חלמיש לאיתור מטוס חיל האוויר האבוד שנעלם באזור מושב שורש של היום וכן למציאת גופות הטייסים. המנוע של מטוס זה נמצא היום על האנדרטה בהר הטייסים. בהמשך נלחם גם במסגרת חטיבת יפתח. עם הקמת צה"ל החל איסר יחד עם חבריו חיימקה לבקוב, אמנון ינאי וטוביה לישנסקי זכרם לברכה ועוד אחרים ליצור קשרי ידידות עם הדרוזים ושם נרקמה ברית הדמים שהובילה להקמת יחידת המיעוטים. היחידה פעלה לאורך הגבולות במטרה למנוע פעולות טרור. איסר היה בין מפקדיה הראשונים של , בתקופת הממשל 1965־ היחידה. ב הצבאי, מונה איסר חלמיש לתפקיד מושל המשולש. בתחום אחריותו נכללו הכפרים הערביים שבין אום אל־ פחם בצפון ועד אזור טייבה בדרום. ,)1967( לאחר מלחמת ששת הימים בתקופת המרדפים, היה ממקימי יחידת הגששים בבקעת הירדן וגייס בדווים לתפקידי גששות, וכן שימש בתפקיד עוזר אלוף פיקוד המרכז לענייני ערבים (המקביל לראש המנהל האזרחי היום). פרש חלמיש מצה"ל בדרגת סא"ל. לאחר 1972 בשנת שחרורו עברה המשפחה להתגורר בבית הוריו בבנימינה, ואיסר עבד כעשר שנים במפעל הצמיגים 'אליאנס' בחדרה עד שיצא לגמלאות. במותו, הניח אישה, ילדים, יעל, עופר ויובל, נכדים ונינים. סא"ל איסר חלמיש 2008-1923
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=