לקחים שמוצו בעקבות לבנון לקחי מלחמת לבנון השנייה, במערכים השונים, הופקו ומוצו בסדרה של פעילויות שנמשכו לאורכן של השנתיים האחרונות. החשש מהתלקחות מחודשת ובעיקר אל מול חמאס בעזה הביא את צה"ל בכלל, את מערך חמ"ן בפרט, ובעיקר את מערך מודיעין השדה, לשינויים בבניין הכוח, בארגונו לקרב וכן בדרך הפעולה המתוכננת שלו. צה"ל למד את הלקחים, שקד ליישמם בתורות ההפעלה, בנה את הכוח והתאימו ללחימה בעידן המודרני, בדגש על לחימה בכוח טרור באזור אורבני, מישורי-חולי דוגמת רצועת עזה. בצד ההכנות התורתיות נבנה הכוח, בדגש על הכוח הסדיר של חטיבות החי"ר והשריון, על בסיס של צוותי קרב רגליים ומשוריינים. ברור כי בכל מתאר לחימה יצטרכו החי"ר והשריון, ובצִדם כוחות ההנדסה הארטילריה והאיסוף הקרבי, לפעול כגוף מאוחד, תוקף ומסייע. הצורך לשתף פעולה חרג ממסגרות הלחימה וזלג גם לעבר מערכים מטכ"ליים כמו חיל האוויר, חיל הים ויחידות המודיעין. ההתארגנות לעבודה הדוקה ומשותפת הייתה עם שירות הביטחון הכללי (השב"כ), שהרחיב את התמחותו ביצירת מודיעין חיובי (בצד המודיעין המסכל שהוא עיקר תפקידו), ולמד לתרגם את המידע שרכש, בעיקר על מטרות ויעדים, לשימוש הכוחות הלוחמים. הנושאים שבאחריות מודיעין השדה, מלבד מעגל המודיעין המוכר של איסוף, עיבוד והפצה, היו ונשארו הקרקע (השטח), האויב והגורמים האחרים. באמצעות ניתוחם של אלה נתבעו הקמ"נים ביחידות הלוחמות להצביע על האיומים הצפויים לכוחות הלוחמים. תמציתם של אלה הם הצבעה על מיקום האויב ומערכיו, ניתוח דרכי הפעולה האפשריות שלו וכן איתור והפללה של מטרות שבהן אמור לפגוע כוח האש המלווה מהאוויר ובירי תלול מסלול, כמו גם כוח האש של הדרג הלוחם הקדמי בעצמו. בין לבנון לעזה בעקבות מלחמת לבנון השנייה נמתחה ביקורת על דרך הפעלת הגייסות בלחימה כנגד חיזבאללה בדרום לבנון. בין השאר נותחו הכשלים בהכנות ובדרך הפעלת הכוח הלוחם, ובתוכו מערכי מודיעין השדה לקראת הלחימה ובמהלכה. בשנתיים שעברו מאז הופקו לקחים ונעשה מאמץ אדיר, כלל צה"לי, ובעיקר במערך השדה שלו, כדי להכין את הגייסות ללחימה בחזיתות השונות, ובחזית ה"רצועה" אל מול חמאס בפרט. אף שקשה להשוות בין שני האירועים, מאמר זה ינסה לסקור את הדרך שעבר מודיעין השדה במהלך השנתיים וחצי האחרונות, ואת הדרך שבה הוצאו ההכנות לפועל במהלך הלחימה 2009 -ינואר 2008 בשלושת השבועות בחודשים דצמבר תא"ל (מיל'). יו"ר הוועדה למורשת מודיעין השדה. היה בעברו קמ"ן גדודי, חטיבתי, אוגדתי וגייסי, * * לצד תפקידים שונים במחקר במטכ"ל ובפיקוד המרחבי בסדיר ובמילואים 26 מודיעין השדה בהכנות לקראת ובעת הלחימה בחמאס ב"עופרת יצוקה" מדור "מודיעיון", נועד לשמש במה למחשבת המודיעין ולדיסציפלינה של עשיית המודיעין בהקשרי הביטחון הלאומי, על מגוון הדעות הרווחות בארץ ופעמים גם בעולם. העשרת מרכיבים אלו ב"במה לוויכוח" תתרום ותסייע לביטחון הלאומי. מילים. המאמרים יהיו בנושא אחד והדעות שיציגו שונות 2,400־ בכל גיליון יהיו שני מאמרים, כל אחד בן כ זו מזו, או כל מאמר ידון בנושא אחר. הנחיות לכתיבת מאמר החומר שייכלל במאמרים יקיף את כל תחומי המודיעין ואתגריו (תורת המודיעין על כל רבדיה, הערכה ומחקר, איסוף על כלל סוגיו, טכנולוגיה, מודיעין מסכל, ארגון ושיטות, הדרכה והכשרה, כוח אדם, יחסי גומלין עם קברניטים, מודיעין קרבי, השוואה עם שירותים אחרים וכיוצא באלו). המאמרים יכולים לעסוק בעבר, בהווה ובעתיד (עם הרלוונטיות המתבקשת); אופיים יכול להיות הגותי-תאורטי, כמו אופי מעשי השאוב מהמציאות היום־יומית. לא תוטל שום צנזורה על האוריינטציה של המאמר. הקריטריון המרכזי בפרסום מאמר יהיה איכותו. .amos39@012.net.il ; דוא"ל: 03-5341743 כל המעוניינים בפרסום מאמר יפנו לעמוס גלבוע. פקס בגיליון זה שני מאמרים. המאמר הראשון, פרי עטו של תא"ל (מיל') ד"ר דניאל אשר, עוסק במודיעין השדה במבצע "עופרת יצוקה". המחבר מצביע על הלקחים שנלמדו מתוך הבעיות הקשות של מודיעין השדה במלחמת לבנון השנייה, ועל ההכנה היסודית שעשה המודיעין בשנתיים וחצי שחלפו מאז. פרי מאמץ זה בא לידי ביטוי במודיעין הטוב והחודרני שסופק למפקדים וללוחמים במבצע "עופרת יצוקה". בגיליון הבא נעסוק, בין השאר, במכלול של ביטחון המידע, בלקחים שהופקו מהבעיות במלחמת לבנון השנייה וביישומם המוצלח במבצע "עופרת יצוקה". המאמר השני, פרי עטו של אל"מ רני, רמ"ח בקרה של אמ"ן, עוסק בסוגיה עקרונית ואקטואלית: עד כמה צריך המודיעין להיות אקטיבי. כלומר, אין להסתפק בצד המודיעיני בלבד, אלא גם לנסות להשפיע על מקבלי ההחלטות במתן המלצות לפעולה. המחבר מאפיין את התופעה, מציג את בעיותיה וסיכוניה, ומחווה דעתו. אין ספק שלרבים מאתנו יש דעות מוצקות בסוגיה זאת, והקוראים מוזמנים להגיב. לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן * ד"ר דני אשר ** * בעריכת תא"ל (מיל') עמוס גלבוע
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=