14 בין תחנות הקשר ברשת "גדעון" פעלה בבגדד תחנת אלחוט חשאית. התחנה שימשה את שליחי התנועה הציונית ודרכה זרמו דיווחים שעניינם ביטחון היהודים במקום, הברחה והעפלה, מודיעין על הצבא והממשל וכן דיווחים על מצב הפנים בעיראק, בייחוד בתקופת מלחמת העצמאות, ועוד. הגדעונית 1943 את התחנה הקימה בשנת מלכה רופא מקיבוץ מעוז חיים, שנשלחה לבגדד גם כדי להדריך את בנות התנועה. אברהם בן־מרדכי, יהודי מקומי, עו"ד ובעל הכשרה טכנית, שוגר ארצה בשנת ללמוד את תחום האלחוט והצופן. 1944 התחנה התייחדה במפעיליה, שהיו יהודים מקומיים שאותרו והוכשרו בשטח. היא פעלה ממקומות מסתור ועצם קיומה היה סוד כמוס. בראשית דרכה פעלה התחנה מבתיהם הפרטיים של המפעילים - עדות להסתכנותם הרבה ולמגבלות שהטילו על עצמם. אחד הגדעונים, יצחק סייג (צאיג), אף החזיק אקדח בזמן השידור מבית הוריו, בעוד המשטרה המקומית עורכת חיפושים בבתים סמוכים. בראשית דרכה כללה התחנה מכשיר רדיו ביתי רגיל, ש"מוסלקת" בתוכו מנורת שידור, מפתח מורס ואנטנת חוט. המברקים הוצפנו לפי פסוקי התנ"ך - בחודש ינואר 1־ מפתח ההצפנה ליום ה היה "בראשית ברא אלוהים" - פסוק א' בפרק א'... על רקע העלייה הגדולה במבצע "עזרא ונחמיה", הושמד הציוד והתחנה .1951 סיימה את פעולתה בשנת במברקים מאותה תקופה יש עדות לחיזוק ידי האלחוטנים ולמתן הנחיות אחרונות לקראת סגירת התחנה. בין החתומים על המברקים - משה ירושלמי ("זיק"), ראש המחלקה לתפקידים מיוחדים. אבנר א' 1951-1943 תחנת אלחוט חשאית בעיראק . אמנות לשמה - ומעבירים את המידע מערבית לעברית כלשונו, אך לא פחות חשוב, ברוחו ועל מגוון משמעויותיו. 'חצב' הייתה גם סוכנות האיסוף היחידה שקיימה קשר הדוק עם תא הכתבים לענייני ערבים (עתי"ם מזרח). התובנות של אנשים כמו ג'ורג' חזמה, עמליה ריקה וצדוק פריד, ההתבוננות שלהם בנעשה בארצות ערב והערך המוסף שהביאו, הוזרמו ליחידות המודיעין, ודרך הכתבים לענייני ערבים גם אל הציבור הישראלי. מי שהתמחו בשפה הערבית, בייחוד יוצאי עיראק, יכלו גם לזהות ולדעת אם המידע שהגיע אל שולחנם אמין ואמיתי או מגמתי - הונאתי ושקרי. ב'חצב' טופלו גם מסמכי )1982( שלל, ומאז מלחמת לבנון הורחב האיסוף גם לציוד שלל בעל ערך מודיעיני". מוסא שמש, חוקר באמ"ן-מחקר (שהתמחה במצרים ובפלסטינים), צרכן של מידע, משבח את תרומתה של 'חצב' לגיבוש תמונת המודיעין השוטפת בנוגע לנעשה במדינות ערב וסביבן, הרבה מעבר למה שיוחס ליחידה ומעבר לתדמיתה בקהילה. לדבריו, תרומת יוצאי עיראק ב'חצב' לאיכות התרגום ולרמתו המקצועית הייתה משמעותית ביותר. הוא זוכר כיצד ציפה בכיליון עיניים לקרוא את המידע שהופץ באמצעות 'חצב' (וגם לקבלו בשפת המקור). מוסא מוסיף ואומר כי הפתעת מלחמת ) חוללה אמנם 1973( יום הכיפורים שינוי לטובה בתדמיתה של 'חצב' באמ"ן, אולם גם היום דומה שהיחידה אינה זוכה למקום החשוב שהיא ראויה לו. עוד הוא מדגיש את הערך המדעיהיסטורי של עשרות הכרכים של 'חצב', תמצית שידורים ומאמרים, תרגומים ופרסומים לאורך השנים, כמקור למחקר ההיסטוריה בת זמננו של המזרח התיכון. ר מ " מ ב ר ע ו מוסא שמש מציין שהיו דמויות מיתולוגיות כמו אילן כהן, שהתמחה בעיראק, שמשון יצחקי ואלברט סודאי שהתמחו במצרים ועזרא בינו שהתמחה ביחסים הבין־ערביים. בניגוד למרכזיות התרומה של יוצאי עיראק בסוכנויות האיסוף למיניהן, במחקר הם היו מעטים יחסית. בעיקר התמחו בתחום המדיני של ארץ ערבית זו או אחרת, ששם יכלו לתרום ממומחיותם ומניסיונם ומידיעת השפה הערבית. דרכונה של מלכה רופא
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=