77 101 גיליון 2025 תשרי תשפ"ו, ספטמבר מספר הערות ל"קווים לדמותו של השבר": בעקבות מאמרו של אל"מ (במיל') רועי תמיר. האסון המודיעיני שארע בשבעה באוקטובר, הבהיר לכול כי יש בעיה: העובדות (וההיסטוריה) מדברות בעד עצמן, ואל"מ תמיר מיטיב להצביע על חלק מהסיבות לכישלון. אך לעניות דעתי הפתרונות שהוא מציע, אף כי בגדול יעזרו, לא יפתרו את מרבית הכשלים הייחודיים שאירעו אצלנו. טוען אל"מ תמיר כי הטכנולוגיה השתלטה על עבודת המודיעין עד כי, לדבריו, אמ"ן הפך מארגון מודיעיני עם יכולת טכנולוגית " ". נטען לארגון טכנולוגי שעוסק במודיעין גם כי כתוצאה מכך הפכו האיסוף וחקר המידע לתלויים בטכנולוגיה, תוך איבוד התרומה הייחודית של קצין המודיעין האנושי (בהשוואה למחשב) לתמונת המודיעין. לגבי האיסוף, טענה זו מתייחסת כנראה לעניין "היומינט" ולא כאן המקום להאריך בכך. אך לגבי החקר, העניין יותר מורכב: כדי לעסוק במחקר, בכל תחום שהוא, צריך אנשים שיכולותיהם שונות מאלו של כלל הציבור. זה נכון לפיזיקאים, לרופאים, זה נכון במדעי היהדות וזה נכון לקציני מודיעין. מוחם של חוקרים טובים מחווט באופן שונה והם רואים הקשרים ותשובות היכן שאחרים לא רואים דבר - לא סתם מעניקים לאנשים כאלה פרסי "נובל"... בידול כזה מכלל הציבור קיים גם בפיקוד הצבאי. יש חיילים ששרביט המרשל נמצא בתרמילם מיומם הראשון בטירונות. מטבע הדברים, מספרם של כל אלה קטן והאתגר הוא לגלותם בזמן ולטפחם. אבל לא תמיד זה מצליח. וכשמועמד, אפילו בעל ניסיון מקצועי רחב, אך ללא כישרון מחקרי, נתקל בבעיה שלא היה לו איתה ניסיון קודם, הוא באופן טבעי פונה כיום לטכנולוגיה לעזרה. אחרי כמה שנים של פרקטיקה כזו, אך טבעי כי, כדברי תמיר, "מינויים לתפקידים בכירים נשקלים לפי יכולות טכנולוגיות של המועמד". טכנולוגיה אינה יכולה ואינה אמורה להחליף את בני האדם אלא רק לספק להם, תוך בקרה מתמדת והדוקה, יכולות טובות יותר, בין אם מדובר בכריית תעלות ובין אם בפיענוח צפונות האויב. בצוק העיתים, בישראל אכן התעוררה בעיה: במספר מקרים, אולי באמת רבים מדי, נדרשה הטכנולוגיה להחליף את בני האדם אבל תמיר מתעלם מהסיבות לכך, ולכן ביקורתו, שכשלעצמה נכונה (ובנסיבות אחרות הייתה אף מוצדקת במאה אחוז), הפעם מחטיאה את המטרה. לדוגמה, החלפת המאזינים והמתרגמים . אינני יודע איך בדיוק זה קרה ומי 8200 בבעצם הגה את הרעיון, אבל בניתוח ביקורתי הכרחי לבדוק זאת! שורש הרע היה כנראה בחוסר כוח אדם ומישהו חיפש תחליף נוח ופשוט, אך בעיקר זמין – טכנולוגיה. טוען לכן תמיר כי זמינות התחליף הזה הרסה את המקצוענות האנושית והביאה להתנוונות. אבל בל נשכח: שלא ברצוננו, אנחנו מדינה בגודל של צ'כיה או שוודיה, אבל עם מערכת ביטחון המתקרבת בגודלה ובתחכומה לזו של מעצמות מסדר שני. לכן, אך טבעי שתהיינה לנו בעיות של כוח אדם שצריך לפתרן איך שהוא. אולם, לחזור עכשיו לשיטות שרווחו לפני חמש או עשר שנים (וסביר שיותר...) זה לא רק מסוכן, אלא פשוט בלתי אפשרי. הדרישות בכל התחומים, לא רק הצבאיים, דומות ל"דרישות אולימפיות" - יותר, יותר ויותר מכל דבר: יותר תפוקה, יותר דיוק, יותר מהר, וכל זה ביותר ויותר תחומים ותתתחומים. אז כדי לענות על הדרישות בכוח אדם שזמינותו קטנה והולכת, נדרשת יותר מכניזציה ויותר אוטומציה (זהירות – אלה שני דברים שונים). בכל אופן, פיתוח תוכנה שתעשה זאת, ושיפורה המתמיד, יהיו יעילים בסדרי גודל ממילוי השורות באנשים, שבכל מקרה - אין. בנוסף, שיפורי תוכנה עומדים לעד, בהשוואה לכוח אדם שמתחלף, שיש לאמנו כל פעם מחדש. תמיר צודק בהמשך דבריו: צריך לעשות זאת נכון (ולא כאן המקום להיכנס לפרטים), או שהנזק יעלה על התועלת. : זו לא הטכנולוגיה - זה חוסר 7.10.23 ההבנה להתייחס ולדווח לו בינה מלאכותית הייתה בשימוש, היא הייתה מתכללת את כל פירורי המידע גם אם נראו בעיני החוקרים בנאליים, ומנטרלת חלק גדול מן הקשיים שעמדו בפני המעריכים ומקבלי ההחלטות באותו לילה גורלי. ומה בבוקר 08:30- שחשוב לא פחות, הייתה עושה זאת באופן יסודי ומיידי, מתריעה ומזעיקה, ולא דוחה את הדיון ל ד"ר עזריאל לורבר כדי לעסוק במחקר, בכל תחום שהוא, צריך אנשים שיכולותיהם שונות מאלו של כלל הציבור. זה נכון לפיזיקאים, לרופאים, זה נכון במדעי היהדות וזה נכון לקציני מודיעין טכנולוגיה אינה יכולה ואינה אמורה להחליף את בני האדם אלא רק לספק להם, תוך בקרה מתמדת והדוקה, יכולות טובות יותר לטענת אל"מ רועי תמיר האיסוף וחקר המידע הפכו לתלויים בטכנולוגיה, תוך איבוד התרומה הייחודית של קצין המודיעין האנושי לבניית תמונת המודיעין. ד"ר עזריאל לורבר עוסק וכותב על טכנולוגיה צבאית ועל יחסי הגומלין בין ןטכנולוגיה למודיעין
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=