5 101 גיליון 2025 תשרי תשפ"ו, ספטמבר ; והשנייה, נסיבות ספציפיות הקשורות 2020 למלחמת "חרבות ברזל". טרום "חרבות ברזל": גורמי יסוד שערערו מעמדה האסטרטגי של איראן בעיית יסוד במערכת האיראנית • בקושי לקבל החלטות קשות טמונה בהתמודדות עם בעיות אקוטיות או , כאשר החלטות כאלה כשלים מבניים הן לא פופולריות (למשל, סבסוד דלק שעולה הון רב, ומעודד תעשיית הברחות, וכו'), או כי הן פוגעות בקבוצות אינטרסים מושחתות בתוך המשטר (משמרות המהפכה). המבנה הפוליטי הפנימי - עם מנהיג עליון בעל סמכות בלתי מוגבלת, נשיא עם סמכויות מצומצמות, וארגונים כמו משמרות המהפכה שפועלים כמעט כמדינה נפרדת - יוצר קושי בתיאום ובקבלת החלטות. בזמן משבר, כמו ביוני , הפיצול הזה גרם לעיכוב בתגובה, 2025 בלבול אסטרטגי, והחמצת הזדמנויות פעולה. מצבה הכלכלי והחברתי של תרומת • משטר הסנקציות המתמשך איראן. החליש את איראן, לא רק בלכידות הפנימית, אלא גם צבאית. כך לדוגמא: איראן נמנעה למשל מרכש מטוסי , למעט המטוסים 70 קרב מאז שנות ה- 1991 שעיראק העבירה במלחמה ב- .29 ולא הוחזרו, ורכש כמה מטוסי מיגהייתה בכך תפיסה צבאית - מתן עדיפות להצטיידות בטק"ק משוכלל כלקח מהמלחמה עם עיראק, אך גם תוצר אילוץ כלכלי ומדיני שלא אפשר רכש מטוסים. בשנתיים האחרונות החליטה איראן על רכש מרוסיה של עשרות בודדות של מטוסי קרב מתקדמים , הרבה 35 סוחויפחות מהנדרש להגנת 75 שטחה הענק (פי בערך מישראל), אך העסקה מתעכבת 2025 בשל המלחמה באוקראינה. ביוני חיל האוויר האיראני נותר ברמה של זה הישראלי בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים, בסד"כ מופחת ולא מתוחזק. היעדר חיל אוויר מודרני עליונות 2025 אפשר לישראל להשיג ביוני אווירית מהירה ויציבה בשמי איראן. המנהיג הוותיק, לכל הזדקנות המנהיג. • אורך דרכו, היה מהדמויות הפרגמטיות יותר בהנהגת איראן. המנהיג עדיין משפיע, אך אחיזתו נראית פחות הדוקה ואפשרה לגורמים קיצוניים יותר להשתלט על השיח. למשל, חאג'יזאדה, מפקד חיל אוויר משמרות המהפכה ומדעני גרעין שניסו להתקדם בשנים האחרונות, אמנם בלי להפר ה"פתוא", אך תוך "קיצור טווחים" לנשק. להערכתנו, בשל מצבה הכלכלי והחברתי של איראן, המנהיג היה בעד הסכם טרם המלחמה, גם אם ב"קצב הבאזאר". ניתן להעריך כי אלמלא התחשבותו בקיצוני המשטר, איראן הייתה מגיעה להסכם מהיר יותר עם ארצוות הברית, וחוסכת מעצמה מלחמה. יריבויות פנימיות וריבוי מנגנונים כפולים • זה רווי האיראני. DNA - כחלק מהכפילויות ולא אחת עם סתירות פנימיות: איראן הינה גם רפובליקה וגם אסלאמית; הזהות הכפולה של כל איראני (האם קודם כל אני "איראני", או "מוסלמי"?), משליכה אף על הסדר הפנימי, דרך קיום שני צבאות מקבילים: האחד, משמרות המהפכה, המבטא מרכזיות הדת - מטופח ומושקע מאוד, והשני, הצבא הרגיל/"ארטש", מוזנח. לכל צבא כזה יש רמטכ"ל ומעל השניים מצוי רמטכ"ל הכוחות- (הכומ"ז) המזויינים בלשכת המנהיג. לכל צבא יש חילות אוויר וים משלו, ועוד. באיראן גם ארגוני מודיעין רבים ומקבילים. כל אלה נועדו ליצירת איזונים ובלמים במשטר, אך גם יוצרים מטבעם תחרות, סרבול ותקלות בהעברת מידע במקביל. הינה הגם שאיראן למדה לאורך השנים כי • חדורה בצורה קשה למודיעין הישראלי, התוצאות מראות כי הטיפול בכך לא היה מיטבי, ייתכן בשל תחרות פנימית במערכת. איראן לא למדה דרך מבצעי חבלה וחיסולים המיוחסים לישראל, כי זו השכילה לחדור לאיראן ולהתגבר על המרחק בדרכים שונות. כשל מרכזי מאוד הוא של המודיעין • נדבך זהו האיראני בהתייחסות לישראל. מרכזי בהפתעה שהונחלה לאיראן, כמו גם אי-מוכנותה מול מאפייני המלחמה שאתגרו אותה בפועל. הנושא ראוי ליריעה רחבה, אך כאן נתמקד בציון העיקר: לאורך השנים המודיעין האיראני לא זיהה את מלוא מוכנות ישראל למלחמה, ולא היה בקיא באיום מעבר למה שפורסם בגלוי מישראל, לעיתים באופן מגמתי. ישראל הפתיעה את איראן ביכולות תקיפה מדויקות וארוכות טווח במיוחד מהאוויר, כבר בתגובותיה באפריל על מטחי הטק"ק מאיראן 2024 ואוקטובר ). זאת, 2 ,1 (אירועי "הבטחת האמת" בעוד ישראל לא הופתעה מאף אמל"ח איראני במלחמה. איראן לא זיהתה את כוונות ישראל • קודם עיתוי התקיפה, למרות פרסומים גלויים רבים בישראל ובעולם על כך, ולא התגברה על מהלכי ההונאה של ישראל וארצות הברית טרם המלחמה ובמהלכה. הדבר מעיד על כשל מודיעיני מערכתי: אסטרטגי, אופרטיבי וטקטי, הן באיסוף על ישראל והן בניתוחו. איראן הפיקה מודיעין זמין מהאינטרנט על מטרות לטק"ק וכו', אך לא מודיעין עמוק על יכולות, תכנונים, וקבלת החלטות. חשש מדינות רבות באזור ובעולם • (התעצמות בגרעין ממהלכי איראן וטק"ק, פח"ע בינ"ל, טיפוח פרוקסיז מלבנון ועד תימן, תקיפות על סעודיה). זה יצר שת"פ מודיעיני, מדיני ומבצעי נרחב נגדה, שהקל על מי שרוצה לתקוף אותה, והגביל אותה מדינית ומודיעינית. נוכחותה הצבאית, בצורת מיליציות מטעמה בסוריה, עיראק ובלבנון, הביא לכעס רב כלפיה. כך, ביהירותה משמרות המהפכה. פועלים כמדינה נפרדת בתוך איראן להערכתנו, המנהיג היה בעד הסכם טרם המלחמה, גם אם ב"קצב הבאזאר". אלמלא התחשבותו בקיצוני המשטר, איראן הייתה מגיעה להסכם מהיר יותר עם ארצות הברית, וחוסכת מעצמה מלחמה
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=