4 101 גיליון 2025 תשרי תשפ"ו, ספטמבר איראן כמעצמה אזורית: רקע כללי , איראן 1979 מאז המהפכה האסלאמית ברואה עצמה לא רק כמדינה אלא גם כשליחות רעיונית - שילוב של חזון דתי-מהפכני עם שאיפה להגמוניה אזורית. במשך עשורים, בנתה איראן באמצעות משה"מ/כוח "קדס" מערך השפעה נרחב באמצעות שלוחות (פרוקסיז) - חזבאללה בלבנון, חמאס בעזה, בתימן, החות'ים ומיליציות שיעיות ובסוריה. בעיראק נועדה המדיניות לאפשר ניהול עימותים עקיפים תוך שמירה על מרחק מאחריות ישירה, ולבסס את מעמדה כמעצמה אזורית - אתוס איראני בן אלפי שנים שידע עליות ומורדות, אך נשאר תמיד. האסטרטגיה של הרפובליקה האסלאמית נשענת על אידיאולוגיה אנטי-מערבית, אנטיישראלית, ועל תדמית של כוח שיעי מוביל במזרח התיכון. הכוונות להצטיידות בנשק גרעיני ובטק"ק הן במידה רבה ביטוי לצורך ב"ארגז כלים" מתאים למימוש האתוס המעצמתי (לצד לקחים קונקרטיים ). איראן 1988-1980 ממלחמת איראן-עיראק, התקדמה מאוד בתחום ההעשרה, ובמידה מוגבלת יותר בתחום ההנשקה (מסמכי לישראל, נכונים 2018 הגרעין שהובאו ב- ). מגבלות ההנשקה נובעות 2003 עד לשנת בעיקר מאיסור המנהיג להתקדם בתחום באמצעות "פתוא" - פסק הלכה המעצב את דוקטרינת הגרעין של איראן עד עתה. ,2025 עד לתקיפה הישראלית ביוני ולמרות תגובות ישראל ,2024 באפריל ואוקטובר המשטר העריך כי ברשותו חסינות מפגיעה. זאת, אולי מתוך היבריס, מתוך הנחה שהתבררה כמוטעית, שיש ביכולתו להמשיך ולפתח בחשאי יכולות אסטרטגיות (טק"ק וגרעין), ולעודד טרור וחתרנות באמצעות שלוחים מבלי להותיר טביעות אצבע מפלילות. יתר על כן, טהראן העריכה כי גם אם מעשיה יחשפו, הרי שהעולם המערבי, לרבות ישראל, יחשוש מלפעול נגדה בשל התדמית המאיימת שטרחה לטפח ובשל החשש מהנזקים שייגרמו לו עצמו במקרה כזה (עליית מחירי נפט, חסימת מיצרי הורמוז, פגיעה בשיט הבין-לאומי). איראן ניצבת בפני אתגר 2025 עם זאת, בקיץ יוצא דופן: היא מוצאת את עצמה מבודדת באזור. מערכת הפרוקסיז שבנתה בעמל רב מתרופפת - שחקנים מקומיים אינם משתפים פעולה, מדינות סמוכות לא מונעות טיסות ישראליות בדרכן אליה ומעצמות קרובות שומרות על ניטרליות. אזי נשאלת השאלה: האם מדובר באירוע חד-פעמי או בסימן לשינוי עמוק ומתמשך? המאמר מבקש לנתח בקצרה את עומק התהליך, ובעיקר את הסיבות לאובדן ההשפעה האיראנית, ומה הליקויים הפנימיים והחיצוניים שתרמו לכך. נבדוק בקצרה את הזהות האידיאולוגית של המשטר, מבנה קבלת ההחלטות הפנימי, מערך המודיעין, וחולשת הפרוקסיז. נבחן עד כמה התהליכים זוהו בזמן אמת, ומה התרחישים העתידיים העיקריים מעתה. נסיבות הפיחות במעמד איראן בשנים האחרונות נסיבות הפיחות האסטרטגי ניתנות לחלוקה על פני מספר צירים: פנימיות מול חיצוניות; צבאיות מול מדיניות; ואנו בחרנו את ציר הזמן - חלוקת הנסיבות לשתי תקופות: הראשונה, גורמי יסוד שמתקיימים כבר שנים רבות, אשר ערערו את מצבה של איראן לאורך השנים, ובמיוחד מאז חיסול סלימאני, מפקד כוח "קדס", שחוסל בינואר כיצד איראן מצאה עצמה לבדה ומוכנה חלקית במלחמתה עם ישראל? עד כמה התהליך *האם היה זה אירוע חד פעמי, או תוצאת תהליכים ארוכים יותר, שהועצמו מאז "חרבות ברזל"? ישראל נדרשת עתה לבחון כיצד לנצל את השחיקה האיראנית לעיצוב סביבה אזורית יציבה ובטוחה *הובן בישראל? יותר, תוך פיתוח כלים מודיעיניים, צבאיים ומדיניים לעידן שבו איראן כבר לא נהנית מההרתעה שפעם הייתה לה, אך אולי תבנה אותה מחדש בשנים הבאות אל"ם (בדימ') שלמה קשי, ותא"ל (במיל') דודו צור* דודו צור בעבר קצין מודיעין ראשי. מנכ"ל המל"מ 2023-2005 בשנים שלמה קשי שנה במערכת 38 הביטחון. מילדות איפכא מסתברא המבנה הפוליטי הפנימי - עם מנהיג עליון בעל סמכות בלתי מוגבלת, נשיא עם סמכויות מצומצמות, וארגונים כמו משמרות המהפכה שפועלים כמעט כמדינה נפרדת - יוצר קושי בתיאום ובקבלת החלטות המנהיג העליון חמינאי ומפקד כוח קודס, סולימאני * תודה לפרופ' מאיר ליטבק, פרופ' עוז פרנקל ואל"ם (במיל') רוני כהן על הערותיהם החשובות 2025 * המאמר נכתב בשלהי יוני
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=