53 100 גיליון 2025 ניסן תשפ"ה. אפריל מאה גליונות:100-1 לזכרם ומה אתה תעשה אם הבן שלך יהיה חולה? תפקיד הנשים בקהילת המודיעין אינו מודגש והקהילה נתפסת "גברית" בעיקרה. יש חשיבות עצומה בהעלאת המודעות לתפקידים שממלאות הנשים בקהילה. נשים נתקלו בשלב זה או אחר בעבודתן, בסירוב מוחלט לשבץ אותן בתפקידים הנחשבים ל"גבריים". כישוריהן נתפסו כבלתי רלוונטיים בחלק מהמקרים והמגדר היה למעשה הסיבה היחידה לעצירת קידומן. יוכי ארליך: "ראש זירה ריאיין אותי לתפקיד רע"ן ושאל מה אעשה אם הבן שלי יהיה חולה. ומה אתה תעשה 2008 , פברואר 51 רב-שיח נשות מודיעין שהתקיים במל"מ. גיליון אם הבן שלך יהיה חולה? הגבתי מיד". חידון אתגרי #25 התחום: מוסד החידה: ליידי סטנהופ, סיפור מהסרטים שלא היו על אביב נעורים. 102 ' הפיתרון בעמ ״ספיח". בליווי שליחים מארץ ישראל, הוברחו חברי הגרעין למרסיי שבצרפת, שם עלו באפריל על אוניית המעפילים ״תיאודור הרצל״, 1947 שנתפסה על ידי הבריטים מול חופי חיפה. לאחר מאבק עיקש ואבדות בנפש מבין המעפילים, הם הורדו בכוח מהספינה והוגלו למחנות המעצר בקפריסין. כעבור שמונה חודשים קיבלו חברי הקבוצה הגיעו 1947 היתר עליה (סרטיפיקט), ובדצמבר לקיבוץ שער העמקים. , בעיצומה של מלחמת השחרור, 1948 בספטמבר עזב אהרן את הקיבוץ, התגייס כחייל בודד לחיל התותחנים, והשתתף בקרבות מלחמת השחרור. במסגרת שירותו הצבאי, שירת גם כמדריך בבית הספר לתותחנים, שם הדריך את המחזור הראשון יצא לקורס קצינים. 1950 של קורס הנ״ט. בשנת השתחרר מצה״ל בדרגת סרן והחל 1956 בשנת לעבוד בשב״כ. בתחילה שירת באגף האבטחה כשומר ראשו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון. בהמשך עבר לאגף המבצעים. במסגרת התפקיד הושאל למוסד מספר פעמים ונשלח למדינות שונות. כמו כן שימש שלוש שנים כקצין ביטחון של אל-על באירופה. כרע״ן תפקידים מיוחדים, 47 משב״כ פרש בגיל והחל לעבוד כמנהל תפעול והפצה בשבועון שנים, שלאחריהן חזר 10 ״לאשה״ במשך כלעבוד בשב״כ עוד מספר שנים. אהרן התנדב במספר מסגרות: בתי אבות, פרויקט ״עיר בטוחה״ של עיריית רעננה - שם למתנדב מצטיין, ליונ׳ס רעננה 2008 נבחר ב- 2008 לאיש השנה, ומשנת 2008 - שם נבחר בועד פרוץ מגיפת הקורונה התנדב בבית החולים קיבל 2014 ״שיבא״, במחלקה הכירורגית. בשנת תעודת הוקרה כמתנדב מצטיין מבית החולים. נישא לאורה כרמל, ולהם שלושה 1959 בשנת ילדים, שמונה נכדים ושני נינים. יהי זכרו ברוך. יוסף (יוסלה, יוסקה) רגב (גרבר) בן יהודית ויעקב גרבר 1925 באוקטובר 3 נולד בט״ו בתשרי תרפ״ו, 2024 במרץ 6 נפטר בכ״ו באדר א תשפ״ד, יוסלה, בן מושב נהלל, נולד בבית חולים העמק במעיין חרוד לוותיקי העלייה השנייה, אח צעיר לנעמי. כשהיה בן שמונה וחצי התאבדה אימו ואחותה יהודית, רבקה הורביץ גרבר ונרתמה הגיעה לגידול הילדים ולניהול משק הבית. בנערותו היה יוסלה פעיל בהגנה ויד ימינו של עמוס פיין, מפקד ההגנה המרחבית. מתוקף תפקידו מילא את כל הסליקים בנהלל, התאמן התגייס לצבא 17 בנשק וצבר ניסיון פיקודי. בגיל הבריטי. הוא שירת במצרים ובמערב אירופה, והיה איש סודם של אנשי הנקם והברחת היהודים. כשהשתחרר הצטרף לארגון הבריחה, ועסק בהברחת יהודים פליטי השואה לאיטליה, בהכשרתם ובהברחתם לישראל. כשחזר הצטרף ל"הגנה" והיה מפקד כיתה במחלקה הנהללית. אז החלה חברותו הקרובה עם זאב (זאבלה) עמית, שהתפתחה לשותפות לדרך לשארית חייהם. במלחמת השחרור הוכרזה המחלקה כפלוגה , ויוסלה היה לסגן מפקד 89 בגדוד הפשיטה הפלוגה. במהלך המלחמה נשלח לקורס מפקדי המחלקות הראשון בצה״ל. לאחר מבצע כיבוש משטרת עיראק סווידאן וכיבוש הנגב המערבי, חזרו יוסלה וזאבלה למשק. בכנס הגדוד סיפר המג״ד לשעבר שסרן אריק שיינרמן מקים יחידה לפעולות תגמול. יוסלה וזאבלה נסעו לירושלים, והודיעו לאותו אריק שבאו להצטרף ליחידה שעוד לא קמה, .101 לימים יחידת הקומנדו עם הצנחנים מונו יוסלה 101 עם איחוד יחידה וזאבלה למפקדי פלוגות ג' ו-ד', אך לאחר זמן קצר השתעממו וביקשו לפרוש. הם חזרו הביתה ומונו למפקדי מחוזות הגדנ״ע בצפון, וכשתוכננו פעולת תגמול, היו מצטרפים לכל פעולה. לאחר תקופה קצרה בגדנ״ע, בעצתו של משה דיין, נפגשו עם מלכה ברוורמן, סגניתו של ראש המוסד דאז איסר הראל. למחרת גויסו למוסד שהיה בראשית דרכו. בשנותיהם הראשונות שירתו בצפון אפריקה. כשסיים יוסלה את שירותו במרוקו, הוביל את קבוצת העולים האחרונה לספינה ״אגוז״, 13 שהובילה עולים לצרפת בדרכם לארץ כבר פעמים. כשהגיע יוסלה לפריז, התקבלה הודעה כי הספינה לא הגיעה ליעדה. לאחר שנודע שהספינה טבעה על כל נוסעיה, נשלח יוסלה בחזרה למרוקו. לאחר כמה ימים עצרה המשטרה מקומי ששמו היה בנני, כשמו המחתרתי של יוסלה לפני שיצא ממרוקו. בנני עונה ומת בזמן חקירתו. בהמשך שירת כמה תקופות באירופה, ובמהלכן פגשו יוסלה וזאבלה את נעמי שמר בפריז. נעמי שמעה סיפורים, וכתבה עליהם את השיר ״אנחנו שנינו מאותו הכפר״. כשמלחמת ששת הימים עמדה לפרוץ, היו שניהם בארץ. יוסלה מונה לקצין האג״ם של אוגדת שרון, וזאבלה נשאר במשרד. צרכים מבצעיים חייבו החלפה ביניהם: יוסלה נסע למרוקו, וזאבלה החליפו עם אריק בדרכו לכיבוש סיני. בתחילת שנות השבעים שירתו יוסלה וזאבלה ביחידות נפרדות. יוסלה התמנה לראש השלוחה בקפריסין. עם פרוץ מלחמת יום כיפור, , נסע זאבלה לסיני ושהה עם אריק 73 באוקטובר שרון בנגמ״ש הפיקוד, עד שנפגע ונהרג בקרב החציה. יוסלה קיבל את הידיעה בקפריסין, עם אישור לחזור לארץ. משדה התעופה הוא נסע ישירות לסיני, והחליף את זאבלה בכיסא שליד אריק בנגמ״ש הפיקוד. השיר ״אנחנו שנינו מאותו הכפר״ קיבל תוקף מצמרר. ,70 לאחר כמה שנים בארץ, בסוף שנות ה־ הודיע יוסלה על יציאה לפרישה מוקדמת. זמן קצר לאחר מכן פרצה המהפכה באיראן, יוסלה גויס בחזרה למוסד. משימתו האחרונה, ואחת מהמסוכנות שביצע, הייתה באיראן, בזמן ההפיכה האיסלאמית, משם יצא לאחר כניסתו של חומייני. כשחזר מאיראן שב למשק בנהלל ולמשפחה ושם בילה את שארית חייו. הוא סיפר מעט, וכאיש מוסד עד יומו האחרון, לקח איתו את כל הסודות לקבר. יהי זכרו ברוך.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=