55 איום השפעה זרה על ישראל המסורתית לתקשורת הנוגעות המלצות תקשורת ההמונים המסורתית - ערוצי הטלוויזיה, אתרי החדשות, הרדיו והעיתונים - ממלאה תפקיד ציבורי בהגברת המודעות של הציבור למבצעי התערבות זרה ברשתות החברתיות. לכן חשוב לחשוף חלק מהמבצעים כחלק ממאמצי שיפור האוריינות הדיגיטלית של הציבור. עם זאת, קיימת סכנה שחשיפה תקשורתית תדרבן את הגורמים שמפעילים את מבצעי ההתערבות ותעודד אותם להמשיך לנסות להתערב בשיח ברשתות בישראל. בשקלול הטיעונים השונים, המסקנה שאליה הגענו היא שככלל ראוי לפרסם את ניסיונות ההתערבות, וכי השיקול של יצירת מודעות של הציבור (כחלק ממעטה ההגנה ויצירת חוסן) עולה בחשיבותו על הניסיון שלא לתת הד לפעילות חתרנית זרה. עם זאת, במקרים שבהם נשקפת סכנה לביטחון הלאומי או שאפשר להעמיק את המחקר ולהגיע לתובנות משמעותיות מהמשך מעקב אחרי הצעדים של הרשת - יש לשקול דחייה של הפרסום על אודות קיומה. לשם כך ראוי לשקול הקמת פורום התייעצות ביטחוני-אזרחי. נוסף על כך ראוי להגביר את המודעות גם של העיתונאים המתמחים בנושאי סיקור מדיניים, ביטחוניים וכולי באמצעי התקשורת השונים בנוגע לקיומם של מבצעי התערבות ברשתות, ובכלל בנוגע לדיסאינפורמציה ברשתות כדי להעמיק את הבנתם והשפעתם על הדמוקרטיה הישראלית, עקב הזליגה של אירועים מהרשת גם לתקשורת המסורתית. עתידיים למחקרים שקשורות המלצות כדי להבין את תמונת המצב העדכנית ואת הגישות העדכניות ביותר לביצוע מבצעי התערבות זרה ברשתות החברתיות, יש צורך במחקר שוטף ושיטתי שיאפשר לזהות את דפוסי הלמידה של היריב. כלומר, לראות כיצד המבצעים משתנים ומתפתחים לאורך זמן. יש לבדוק כיצד המבצעים משתנים, והאם אפשר להצביע מה גורם לשינוי במבצעים (האם הגורם לשינוי הוא מהלכים של ישראל, צעדים שנוקטות הרשתות החברתיות עצמן וכו׳). השינויים במבצעים יכולים לנבוע מהתפתחויות טכנולוגיות, למשל, הפיכת טכנולוגיות בינה מלאכותית יוצרת לזמינות ונגישות, באופן שיאתגר חלק מהתובנות שהוצגו במחקר זה (למשל, זיהוי מבצעי השפעה זרים על בסיס אלמנטים הקשורים בשפה, צמצום הצורך בגניבת תמונות משום שניתן לייצר תמונות שנראות אמינות השתמשו Meta יותר משני שלישים מהרשתות המתואמות הלא אותנטיות שנמצאו ב- 2022 לחשבונות פיקטיביים ועוד). בשנת , ובחברה מעריכים שהמפעילים שלהם חושבים שתמונות אלה GAN בחשבונות שהיו בהם תמונות שנוצרו באמצעות טכנולוגית גורמות לחשבונות להראות יותר אותנטיים ומקוריים וכך להטעות גורמים שחוקרים מבצעי השפעה ומתבססים על מידע גלוי. כך שמדובר באתגר משמעותי שישפיע על הקושי לזהות מבצעי השפעה ולחקור אותם. השינויים במבצעים יכולים לנבוע גם מצמיחתן של פלטפורמות חברתיות חדשות או הגדלת השימוש בהן, כמו לדוגמה טלגרם או טיקטוק. גם האופן שבו פועלים החשבונות הפיקטיביים במבצעי ההשפעה השתנה, ובמבצעים שהוצגו במחקר ניכר מעבר למבצעים קטנים וממוקדים יותר מבחינת כמות החשבונות הפועלים בהם בהשוואה למבצעים גדולים ורועשים יותר בעבר. מחקר שיטתי ועקבי מסוג זה של מבצעי ההשפעה צריך להתבסס על מקורות מידע מגוונים, כולל הקמת מערך עיסוק מידע וניתוח ממוכן, לצד איסוף ומעקב אחר מידע הנאסף ומפורסם על ידי גופי מחקר וחברה אזרחית בארץ ובעולם. עבודת הזיהוי, ההתראה והמחקר צריכה להיות משימה משולבת של אנליסטים מיומנים, ושל כלים טכנולוגיים המספקים יכולת להתמודד עם כמויות המידע הגדולות ולשמר את המידע בצורה יעילה. בנוסף על כך, צריכה להיות להם היכולת להתריע בדחיפה על אירועים בעלי משמעות ברשת. מבין כלל האתגרים בתחום (התראה, זיהוי דמויות פיקטיביות ותגובה), קיים קושי מיוחד בייחוס החשבונות לארגונים ולאנשים העומדים מאחוריהם וכן הפללה או הוכחה וודאית ולא רק משוערת של קשר "קונספירטיבי" ביניהם. הקושי הזה נובע באופן מובנה מההגנה על פרטיות המשתמשים אותה מספקות הרשתות החברתיות. ההגנה הזו כוללת מיסוך (הסתרה) של נתוני זיהוי ופרטים , כתובות דוא״ל, מיקומים גיאוגרפיים ומספרי טלפון של חשבונות IP נוספים על המשתמשים. כחלק מכך לא ניתן לגלות כתובות בכלל, ובפרט של אלו אשר מהם מתבצעת פעילות לא אותנטית. לעומת זאת נראה שהפוטנציאל בשימוש בכלים אוטומטיים להתראה, קישור ומעקב אחר מבצעי התערבות עשוי להיות אפקטיבי ביותר.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=